דלק בוחנת אפשרות לרישום אחזקותיה בלוויתן בבורסה בלונדון
"מהלך אסטרטגי שימקסם את הערך הגלום בלווייתן, ויממש את החזון להפוך לחברת נפט וגז גלובלית משמעותית" מנכ"ל דלק קידוחים על ההנפקה
דלק קידוחים יהש בוחנת אפשרות לשינוי מבני כשעל הפרק עומד פיצול אחזקותיה מתוך כוונה לרשום את אחזקותיה בלוויתן, למסחר בבורסה בלונדון. על פי התכנית הנבחנת, ייוותרו כלל הנכסים וההתחייבויות המיוחסות לחזקות תמר ודלית בדלק קידוחים, שותפות מוגבלת הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואילו יתר נכסי השותפות, ובהם בין היתר האחזקות במאגר לוויתן ובמאגר אפרודיטה, יועברו לתאגיד חדש אשר יירשם למסחר בבורסה הראשית של לונדון.
על-פי התוכנית, כל מניות התאגיד החדש תחולקנה לבעלי יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים (חלוקה בעין). כך, בעלי יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים (אשר תוסיף להחזיק בתמר ודלית), יקבלו בנוסף אחזקות במניות התאגיד החדש בשיעור זהה לאחזקותיהם בדלק קידוחים.
בדלק קבוצה 2.34% מעריכים כי המהלך יעוזר בהגדלת נפחי המסחר בניירות הערך של התאגיד החדש שיירשם למסחר בלונדון, בהתאם למחזורי המסחר הנהוגים שם, וזאת בהשוואה לנפחי המסחר בבורסה המקומית, שיפור הגמישות הפיננסית ושדרוג הנגישות למקורות להון וחוב, פתיחת אפיקים מסחריים חדשים באמצעות הרחבת הפעילות האזורית במדינות השכנות
להערכת השותפות, המהלך צפוי להציף ערך משמעותי למחזיקי יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים, בין השאר באמצעות חשיפה לקהל משקיעים בינלאומי חדש ונרחב, וכן חשיפה למשקיעים ואנליסטים בינלאומיים המתמחים בתחום הנפט והגז בעולם.
- למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך השינוי המבני יפוקח על ידי וועדת הביקורת של דירקטוריון השותפות, המורכבת מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים, וקידומו כרוך באישורים רגולטורים שונים, לרבות מרשויות המס. בנוסף, במידה שיוחלט לקדמו יובא המהלך לאישור האסיפה הכללית של בעלי יחידות ההשתתפות, ויחייב רוב מקרב בעלי יחידות המיעוט בשותפות.
- 7.משה ב 01/05/2020 12:15הגב לתגובה זוסופו של תשובה כמו סופם של כל התייקונים שהתנדפו בגלל עיניים גדולות.
- 6.אם כל כך טוב,למה המניה יורדת,למה לא חוקרים? (ל"ת)אלי בובליל ר"ג 16/01/2020 22:55הגב לתגובה זו
- 5.ישראלי 18/03/2019 14:00הגב לתגובה זואם הדלק של המדינה צריך שכל המאגרים יהיו כאן בארץ .שוב המדינה תפסיד כספים .
- 4.בהצלחה (ל"ת)חיים באק 18/03/2019 13:09הגב לתגובה זו
- 3.dw 18/03/2019 11:09הגב לתגובה זוחושבים לפצל את דלק"ד לשתיים: חלק ישראלי עם תמר וחלק בלונדון עם לוייתן ואפרודיטה. לא ברור לי אם החלק של לוייתן יסחר רק בלונדון או שיהיה דואלי ויסחר גם בת"א. אני מקווה שיהיה דואלי. אנרג'יאן נסחרת בלונדון, ונהנית לאחרונה מש"ש מפרגן במיוחד (5.8 מיליארד שקלים), כך שיתכן והשוק בלונדון אכן מפרגן במיוחד לחברות אנרגיה אבל עדיין, הייתי מעדיף שדלק"ד תהיה גם בשוק המקומי, קרי נייר דואלי. זאת מאחר והרבה ישראלים מעדיפים לסחור בת"א, כשבאסיפות משקיעים אני פוגש בעיקר משקיעים קשישים - כאלה המושקעים בפירמות הללו שנים רבות (אני הכי צעיר שם, ואני לא כזה כזה צעיר) ורואים ביהש-ים סוג של פנסיה. אם אנרג'יאן יכולה להיות דואלית אז למה לא דלק"ד? יחסית לאנרג'יאן דלק"ד (ומכאן גם דלק קבוצה כמובן) ורציו נסחרות כנראה די בזול. לדעתי טוב יהיה שבמדד המעוף יהיה ייצוג לחלק מהכלכלה הישראלית שזה שדה לוייתן הצומח, ולא רק שדה תמר המצ'עמם. המדד כבר סובל מכך שצ'קפוינט ואמדוקס אינן נכללות בו, וחבל.
- 2.הכוונה היא 18/03/2019 10:36הגב לתגובה זורוצה למכור נכסי לויתן קפריסין בלונדון נזילות החברה תזרים המזומנים של לויתן ילכו לחברה החדשה
- 1.הכוונה היא 18/03/2019 10:35הגב לתגובה זולחברה החדשה בבורסת לונדון וכן מכירת חלק של החברה בבורסה של לונדון
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
