הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה

עסקת העברת המניות בתחנת הכוח דוראד מביאה עמה שינוי משמעותי במבנה הבעלות של אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל. לראשונה מזה שנים, נבנה רוב בעלי מניות מגובש שמורכב מהמדינה (באמצעות חברת שתא"א), חברת הביטוח הפניקס , וקבוצת לוזון לוזון קבוצה 2.98%   - מהלך שמציב את קבוצת אדלטק, שהייתה מהשחקניות הבולטות בתחנה, בעמדת מיעוט מובהקת.

המהלך התחיל כאשר חברת זורלו הטורקית, שהחזיקה ב־25% מדוראד, נדרשה למכור את חלקה בעקבות הנחיה פוליטית של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לנתק קשרים עסקיים עם ישראל. בעקבות זאת, הפניקס חתמה על עסקה לרכישת 10% מהמניות לפי שווי של כ-2.8 מיליארד שקל לדוראד כולה - עסקה שהושלמה לאחרונה. את יתרת המניות (15%) הציעו זורלו והחברות המעורבות לשותפים הנוכחיים במסגרת זכות סירוב.

קבוצת לוזון, באמצעות אלומי לוזון תשתיות ואנרגיה, מימשה את זכות הסירוב שלה ורכשה 7.5% מהמניות - ולפי הערכות, בכוונתה להשלים רכישת 15% מלאים, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים מרשות החשמל. משמעות המהלך: אם לוזון תשלים את העסקה במלואה, תחזיק בכ-33.75% מהמניות - ותתייצב לצד המדינה (37.5%) והפניקס (10%) כחלק מגוש שמחזיק ביותר משני שלישים מהתחנה.

אם מהלך זה יצא לפועל -בעלי מניות הרוב לא רק צפויים לשלוט בקבלת ההחלטות בדוראד, אלא גם להחזיק בכוח הדרוש לשינוי התקנון הפנימי של החברה, דבר שעד כה היה חסום בשל התנגדות של אדלטק.

ומה לגבי 'דוראד 2'

בין היתר, צפויה ההחלטה לקדם את תוכנית הרחבת התחנה - המכונה "דוראד 2",אשר צפויה להגדיל את כושר הייצור מ-860 מגה ואט כיום לכ-1.5 ג'יגה ואט בעתיד.

מנגד, קבוצת אדלטק של משפחת אדלסבורג, שמחזיקה ב-18.75% מהמניות, מתנגדת באופן חריף לשינויים ומנסה לבלום את המהלכים באמצעים משפטיים ורגולטוריים.

אדלטק פנתה לרשות התחרות בדרישה להכריז על העסקה בין הפניקס וזורלו כהסדר כובל, בטענה שהפניקס היא בעלת עניין בתחנת כוח אחרת- ריינדיר. שצפויה לקום ליד כפר סבא ולהתחרות בדוראד. לטענת אדלטק, החזקה של הפניקס בשתי תחנות מתחרות עלולה להוביל לניגוד עניינים, ולפגוע בהשקעה הצפויה בהקמת ריינדיר.

בפנייתה לרשות נימקה אדלטק כי החשש הוא שהפניקס, מתוך רצון לשמור על ערך ההשקעה בדוראד, תימנע מהשקעה או תאט את הקמת התחנה המתחרה - ובכך תקטין את רמת התחרות במשק החשמל. כמו כן, טענה החברה כי תקנון דוראד עצמו אוסר על העברת מניות לישות מתחרה.

עם זאת, דירקטוריון דוראד קבע במרץ האחרון כי ריינדיר אינה נחשבת למתחרה לפי הגדרת התקנון - עמדה שאדלטק מערערת עליה כדי למנוע את ביצוע העסקה. כמו כן, פנתה אדלטק גם לרשות החשמל, אך זו אישרה את העברת המניות להפניקס.

אדלטק, שנמצאת גם במחלוקת משפטית ממושכת עם חלק מהשותפים בעקבות טענות לכאורה על ניפוח עלויות בהקמת התחנה (מחלוקת שבמסגרתה חויבה יחד עם זורלו לשלם כ-100 מיליון דולר בפסק בוררות), מוצאת עצמה כעת מבודדת מול שותפות שפועלות בתיאום מלא.

מעבר לכך, היבט רגולטורי משמעותי נוסף הוא מגבלת ה-20% על החזקה בכושר הייצור של תחנות כוח בגז טבעי. אדלטק כבר מתקרבת לגבול הזה, והיא חוששת שהרחבת דוראד תפגע ביכולתה לפתח תחנות אחרות - כמו שורק וריינדיר. ולכן היא פועלת נגד ההתרחבות.

לעומת זאת, נראה כי  שותפיה רואים את המהלך כהכרחי לשיפור הביטחון האנרגטי של ישראל ולמימוש הפוטנציאל של התחנה. אם העסקה להשלמת רכישת כל ה-15% על ידי לוזון תאושר בימים הקרובים. ייווצר רוב מובהק של החזקה המורכב מהמדינה, הפניקס ולוזון בשיעור של כ-82%, שיקנה להם שליטה כמעט מוחלטת בתחנה ויכולת תפעול חופשית.

במקרה כזה, השפעתה של אדלטק תצטמצם משמעותית, הן ברמת קבלת ההחלטות, הן בייצוג בדירקטוריון, והן ביכולתה לבלום יוזמות עתידיות.

בפועל, מדובר בסיום תקופה ממושכת שבה לא התקיים רוב ברור בתחנה, וכל החלטה מהותית נתקלה בעיכובים או במאבקים פנימיים.

ברית חדשה זו עשויה לאפשר לראשונה תפקוד רציף ויכולת לקדם את דוראד 2 - תחנה שנחשבת מהותית לעמידת ישראל ביעדי ייצור החשמל לשנים הקרובות.

משרד האנרגיה מעודד את הייצור

דוראד 2, תוכנית ההרחבה של תחנת הכוח הקיימת ליד אשקלון, אמורה להוסיף כ-640 מגה ואט לכושר הייצור של התחנה ולהביא אותה ל-1.5 ג'יגה ואט . דבר שצפוי להציב אותה כאחת מהתחנות הפרטיות החזקות בישראל. כיום הפרויקט נמצא בשלבי תכנון מתקדמים, עם אישור עקרוני מרשות החשמל והיתכנות תכנונית ברמה גבוהה, שכן התשתיות הפיזיות (קרקע, חיבור לרשת, נגישות לגז) קיימות במתחם.

היקף ההשקעה המוערך עומד על כ־2.5-3 מיליארד שקל, והכוונה היא שהמימון יגיע מבעלי המניות עצמם, בתמהיל שיכלול הון עצמי ומימון מוסדי - כאשר בעמ"נ הרוב החדש (המדינה, הפניקס ולוזון) צפויים להוביל את המהלך.

המתנגדת היחידה נכון לעכשיו היא קבוצת אדלטק, אולם לא דווח על התנגדות מצד ארגוני סביבה או רשויות מקומיות, מה שעשוי להעיד על תמיכה שקטה או היעדר חסמים סביבתיים בולטים.

גבול הכושר הנדרש לייצור חשמל

מנקודת מבט משקית, ישראל מצויה כיום על גבול הכושר הנדרש לייצור חשמל, בעיקר בשעות השיא, ובייחוד בעתות קיץ או חירום - ולכן משרד האנרגיה מעודד תוספת ייצור, בעיקר מצד יזמים פרטיים. דוראד 2 משתלבת היטב בתכנון הלאומי: התחנה קיימת, נחשבת יעילה, מבוססת גז טבעי ותשתית נרחבת כבר קיימת סביבה. יתרונה המרכזי מול תחנות כמו שורק, קסם או ריינדיר הוא זמינות, קיצור לוחות זמנים ואמינות מוכחת.

לעומתן, התחנות המתוכננות עדיין בשלב טרום ביצוע, תלויות ברגולציה ולעיתים אף בהתנגדות תכנונית. מבחינה משפטית, שינוי התקנון של דוראד דורש רוב של שני שלישים מבעלי המניות, דבר שלא היה אפשרי בעבר, אך עשוי להתממש כעת לאחר מימוש זכות הסירוב בידי לוזון וכניסת הפניקס.

שינוי התקנון יוכל לפתוח פתח להחלטות שנחסמו בעבר: החל ממימוש הרחבה, דרך קביעת מדיניות השקעה חדשה, שינוי מנגנוני ניהול, ועד אפשרות לשינוי מודל עסקי, הכנסת שותף נוסף או אפילו חלוקת דיבידנדים.

המדינה, נכון לעכשיו, לא הצהירה פומבית על עמדתה, אך כל עוד היא שותפה בגוש הרוב - ניתן להניח כי היא לא מתנגדת למהלך ואף עשויה לראות בו יתרון למשק.

• לאחר מאבק ממושך: אדלטק וזורלו ישלמו לדוראד כחצי מיליארד שקל
• אלומיי קפיטל: תחנת הכוח דוראד רשמה זינוק של 49% ברווח התפעולי