תוכנית חדשה תאפשר ייצור חשמל סולארי מעל שדות חקלאיים
שני צעדים במשק האנרגיה: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה להעביר להפקדה תמ"א שקובעת לראשונה אסדרה תכנונית לייצור חשמל מעל שדות חקלאיים. ישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם שמקדמות אסדרה תכנונית למתקנים אגרו וולטאיים. כמו כן, אישרה המועצה תוספת של 5 אלף דונם למכסת המתקנים הקרקעיים של אנרגיה מתחדשת
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה לאחרונה שני צעדים דרמטיים שצפויים לשנות את פני משק האנרגיה בישראל: קידום תוכנית חדשה למתקני חשמל אגרו־וולטאיים - שיאפשרו ייצור חשמל מעל שדות חקלאיים, לצד הגדלת מכסת הקרקעות
המיועדות להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים.
מדובר בצעדים חשובים לקראת עמידה ביעדי הממשלה לייצור 30% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. במרכז ההחלטה: תמ"א 24/1 – תוכנית מתאר ארצית שמסדירה לראשונה את האפשרות לשלב
בין חקלאות פעילה לבין ייצור חשמל סולארי. המהלך, שגובש על ידי משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף גורמים ממשלתיים נוספים, צפוי לחולל שינוי תפיסתי בכל הנוגע לשימוש בקרקעות חקלאיות. תחת התנאים החדשים, ניתן יהיה להציב פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים, בתנאי שיישמר
יבול איכותי לאורך זמן.
לצד זאת, הוחלט גם על הגדלת המכסה להקמת מתקנים קרקעיים לאנרגיה מתחדשת – תוספת של 5 אלף דונם לעומת המכסה שנקבעה לפני כשנתיים. הצעד הזה נועד לאפשר הקמה
של פרויקטים סולאריים גדולים ויעילים יותר, תוך חיסכון בעלויות הרשת ותגובה לביקושים הגוברים.
במשרד האנרגיה מדגישים כי השילוב בין גידולים חקלאיים לבין פאנלים סולאריים לא ידרוש תכנון מחדש של השטח - אלא יוכל להתבצע גם דרך קבלת היתר בנייה בלבד, בכפוף
לעמידה בקריטריונים סביבתיים וחקלאיים. עוד צוין כי המודל האגרו־וולטאי צפוי לתרום תרומה משמעותית לעמידה ביעדי האנרגיה של ישראל, מבלי לפגוע באספקת המזון המקומית.
מדובר במהלך שיכול להציב את ישראל בחזית החדשנות העולמית בתחום - כאחת המדינות הראשונות שמסדירות
באופן פורמלי את התחום. בזמן שמדינות רבות מתמודדות עם המחסור בקרקעות, המודל הדו־שימושי מציע פתרון אפקטיבי: אותה קרקע – שני שימושים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר: ״הצעדים אותם אנו מקדמים מגדילים את מקורות האנרגיה של ישראל, מחזקים את העצמאות האנרגטית, ומאפשרים ייצור חשמל במחיר תחרותי. פרויקטים אלו, המשלבים ערכים של חקלאות, ציונות ואנרגיה ירוקה ונקייה מסמלים את החדשנות והיצירתיות הישראליים. נמשיך לפעול להסרת רגולציה ולעידוד תחרות במשק האנרגיה, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם, לטובת בריאות הציבור.״
- 5.אנונימי 22/05/2025 12:53הגב לתגובה זוכל הזמן היה אפשר לעשות דו שימושי . מעל חממה מותר לכסות כ 10 אחוז בפאנלים סולארים.
- 4.אנונימי 21/05/2025 20:37הגב לתגובה זושמעתי על פיתוח שאיזו חברה עובדת עליו שהוא יהיה החדשנות של התחום!!
- 3.אנונימי 21/05/2025 15:00הגב לתגובה זוהגיע הזמן לכסות הכבישים בפנלים.יהיה מספיק אנרגיה סולרית לכל הארץ כמה פעמים . לכסות את הכבישים בפנלים סולארים ..ויפה שעה אחת קודם .
- 2.יוני 21/05/2025 14:09הגב לתגובה זומה הבעיה לשים מעל חניוני רכבת בצד של כבישים הבסיסים כמו צאלים כאילו חסר שטח
- 1.אוהד 21/05/2025 12:48הגב לתגובה זובמצב היום אי אפשר לשמור על כל לוח חשמליאם לא ילחמו בפרוטקשן כמו בטרור לא יהיה כאן כלום
גג סולארי (X)מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות
התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך.
מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות.
התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.
החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.
גג סולארי (X)מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות
התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך.
מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות.
התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.
החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.
