המאבק על עסקת יסכה: נטו מלינדה מתייצבת מול הטענות
האסיפה הכללית שהייתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע, נדחתה לתחילת ינואר (2.1.25). האסיפה תדון באישור הארכת ההסכם עם טל יהל יסכה, דירקטוריון נטו מלינדה מגיב לטענות שהעלו מור גמל ופנסיה וחברת שנהב תעשיות. נטו מבהירה כי ההסכם עם יסכה היה הבחירה הטובה ביותר עבור החברה, וכי לא ניתן היה להשיג תנאים דומים עם אחת מהאינטגרציות הגדולות האחרות בענף העופות. טל יהל היא אחת מתוך חמש החברות הגדולות בשוק, והיחידה שהסכימה להעביר את פעילות השיווק שלה לנטו, מה שהעניק לחברה נגישות טובה יותר לשוק הקמעונאי, לשוק המוסדי ולמכרזים ממשלתיים דוגמת משרד הביטחון.
העסקה, שנחתמה ב-2019, דרשה אישור מחדש לאחר הפיכתה לעסקת בעלי עניין ב-2021 בעקבות שינויי שליטה בנטו אחזקות, חברת האם של יסכה. כעת מבקשת נטו לעדכן את תנאי ההסכם כך שעמלת ההפצה תעלה ב-17%, מ-1 שקל לק"ג ל-1.17 שקל, בהתבסס על העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, מוצע לקבוע תנאים חדשים להסכם, כולל משך זמן של 3 עד 5 שנים, אפשרות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, וביצוע בקרה חצי-שנתית על מחירי העופות.
מור ושנהב: הטענות והתגובה המשפטית
מור, שמחזיקה בכ-5.4% ממניות נטו מלינדה, יחד עם שנהב, המוגדרת כבעלת מניות שולית, טוענות לחוסר שקיפות ולליקויים באישור ההסכם. בנוסף, לטענתן, העסקה אינה תורמת מספיק לחברה, והן מטילות ספק בכדאיות הכלכלית שלה. נטו דוחה טענות אלו מכל וכל, ומאשימה את שתי החברות בניצול כוח ההצבעה לרעה תוך הפרה של חובת תום הלב וההגינות. החברה אף מציינת כי בתקופה שבה נטען שבוצעו "הפרות", מור הגדילה את אחזקותיה והפכה לבעלת עניין, מה שמטיל ספק במניעיה.
נטו טוענת כי הקשר שמור ושנהב מנסות לייצר בין עסקת יסכה לבין מהלכים שבוצעו בחברת האם, נטו אחזקות, אינו רלוונטי ומהווה ניסיון לקדם אינטרסים חיצוניים. עוד מציינת נטו כי חוות הדעת הכלכלית שהוזמנה על ידי פרומתאוס תומכת בתנאי ההסכם, ומדגישה את הערך האסטרטגי של העסקה בהרחבת נתח השוק של נטו והעמדת סל מוצרים רחב יותר ללקוחותיה.
- מור השקעות: ההכנסות עלו אך הרווחיות נשחקה
- המניה הסודית שדאגה לרווח של מאות אחוזים לשני מוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נטו מלינדה מדגישה את התרומה של ההסכם לתוצאות החברה. בשנת 2023 הסתכם היקף הרכישות מטל יהל ב-864 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת היקף של 371 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. החברה ציינה כי הרבעון השלישי של 2024 היה הרבעון החזק ביותר בתולדותיה, בין היתר בזכות תרומת פעילות העופות, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל – לראשונה מזה חמש שנים.
החברה מסכמת כי הכניסה לשוק העופות בכשרות רגילה הייתה החלטה אסטרטגית שנועדה להרחיב את פעילותה בענף יציב ורווחי. ההסכם עם טל יהל אפשר לה לקבל אספקה בהיקפים גדולים תוך צמצום סיכונים, ובכך ליצור מנוע צמיחה משמעותי שמסייע לה לעמוד ביעדיה העסקיים.
- 1.לרון 19/12/2024 16:01הגב לתגובה זומניית ערך,נטו היא נניית ערך עם כוכבית*
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
