המאבק על עסקת יסכה: נטו מלינדה מתייצבת מול הטענות
האסיפה הכללית שהייתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע, נדחתה לתחילת ינואר (2.1.25). האסיפה תדון באישור הארכת ההסכם עם טל יהל יסכה, דירקטוריון נטו מלינדה מגיב לטענות שהעלו מור גמל ופנסיה וחברת שנהב תעשיות. נטו מבהירה כי ההסכם עם יסכה היה הבחירה הטובה ביותר עבור החברה, וכי לא ניתן היה להשיג תנאים דומים עם אחת מהאינטגרציות הגדולות האחרות בענף העופות. טל יהל היא אחת מתוך חמש החברות הגדולות בשוק, והיחידה שהסכימה להעביר את פעילות השיווק שלה לנטו, מה שהעניק לחברה נגישות טובה יותר לשוק הקמעונאי, לשוק המוסדי ולמכרזים ממשלתיים דוגמת משרד הביטחון.
העסקה, שנחתמה ב-2019, דרשה אישור מחדש לאחר הפיכתה לעסקת בעלי עניין ב-2021 בעקבות שינויי שליטה בנטו אחזקות, חברת האם של יסכה. כעת מבקשת נטו לעדכן את תנאי ההסכם כך שעמלת ההפצה תעלה ב-17%, מ-1 שקל לק"ג ל-1.17 שקל, בהתבסס על העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, מוצע לקבוע תנאים חדשים להסכם, כולל משך זמן של 3 עד 5 שנים, אפשרות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, וביצוע בקרה חצי-שנתית על מחירי העופות.
מור ושנהב: הטענות והתגובה המשפטית
מור, שמחזיקה בכ-5.4% ממניות נטו מלינדה, יחד עם שנהב, המוגדרת כבעלת מניות שולית, טוענות לחוסר שקיפות ולליקויים באישור ההסכם. בנוסף, לטענתן, העסקה אינה תורמת מספיק לחברה, והן מטילות ספק בכדאיות הכלכלית שלה. נטו דוחה טענות אלו מכל וכל, ומאשימה את שתי החברות בניצול כוח ההצבעה לרעה תוך הפרה של חובת תום הלב וההגינות. החברה אף מציינת כי בתקופה שבה נטען שבוצעו "הפרות", מור הגדילה את אחזקותיה והפכה לבעלת עניין, מה שמטיל ספק במניעיה.
נטו טוענת כי הקשר שמור ושנהב מנסות לייצר בין עסקת יסכה לבין מהלכים שבוצעו בחברת האם, נטו אחזקות, אינו רלוונטי ומהווה ניסיון לקדם אינטרסים חיצוניים. עוד מציינת נטו כי חוות הדעת הכלכלית שהוזמנה על ידי פרומתאוס תומכת בתנאי ההסכם, ומדגישה את הערך האסטרטגי של העסקה בהרחבת נתח השוק של נטו והעמדת סל מוצרים רחב יותר ללקוחותיה.
- מור השקעות: ההכנסות עלו אך הרווחיות נשחקה
- המניה הסודית שדאגה לרווח של מאות אחוזים לשני מוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נטו מלינדה מדגישה את התרומה של ההסכם לתוצאות החברה. בשנת 2023 הסתכם היקף הרכישות מטל יהל ב-864 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת היקף של 371 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. החברה ציינה כי הרבעון השלישי של 2024 היה הרבעון החזק ביותר בתולדותיה, בין היתר בזכות תרומת פעילות העופות, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל – לראשונה מזה חמש שנים.
החברה מסכמת כי הכניסה לשוק העופות בכשרות רגילה הייתה החלטה אסטרטגית שנועדה להרחיב את פעילותה בענף יציב ורווחי. ההסכם עם טל יהל אפשר לה לקבל אספקה בהיקפים גדולים תוך צמצום סיכונים, ובכך ליצור מנוע צמיחה משמעותי שמסייע לה לעמוד ביעדיה העסקיים.
- 1.לרון 19/12/2024 16:01הגב לתגובה זומניית ערך,נטו היא נניית ערך עם כוכבית*
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
