המאבק על עסקת יסכה: נטו מלינדה מתייצבת מול הטענות
האסיפה הכללית שהייתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע, נדחתה לתחילת ינואר (2.1.25). האסיפה תדון באישור הארכת ההסכם עם טל יהל יסכה, דירקטוריון נטו מלינדה מגיב לטענות שהעלו מור גמל ופנסיה וחברת שנהב תעשיות. נטו מבהירה כי ההסכם עם יסכה היה הבחירה הטובה ביותר עבור החברה, וכי לא ניתן היה להשיג תנאים דומים עם אחת מהאינטגרציות הגדולות האחרות בענף העופות. טל יהל היא אחת מתוך חמש החברות הגדולות בשוק, והיחידה שהסכימה להעביר את פעילות השיווק שלה לנטו, מה שהעניק לחברה נגישות טובה יותר לשוק הקמעונאי, לשוק המוסדי ולמכרזים ממשלתיים דוגמת משרד הביטחון.
העסקה, שנחתמה ב-2019, דרשה אישור מחדש לאחר הפיכתה לעסקת בעלי עניין ב-2021 בעקבות שינויי שליטה בנטו אחזקות, חברת האם של יסכה. כעת מבקשת נטו לעדכן את תנאי ההסכם כך שעמלת ההפצה תעלה ב-17%, מ-1 שקל לק"ג ל-1.17 שקל, בהתבסס על העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, מוצע לקבוע תנאים חדשים להסכם, כולל משך זמן של 3 עד 5 שנים, אפשרות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, וביצוע בקרה חצי-שנתית על מחירי העופות.
מור ושנהב: הטענות והתגובה המשפטית
מור, שמחזיקה בכ-5.4% ממניות נטו מלינדה, יחד עם שנהב, המוגדרת כבעלת מניות שולית, טוענות לחוסר שקיפות ולליקויים באישור ההסכם. בנוסף, לטענתן, העסקה אינה תורמת מספיק לחברה, והן מטילות ספק בכדאיות הכלכלית שלה. נטו דוחה טענות אלו מכל וכל, ומאשימה את שתי החברות בניצול כוח ההצבעה לרעה תוך הפרה של חובת תום הלב וההגינות. החברה אף מציינת כי בתקופה שבה נטען שבוצעו "הפרות", מור הגדילה את אחזקותיה והפכה לבעלת עניין, מה שמטיל ספק במניעיה.
נטו טוענת כי הקשר שמור ושנהב מנסות לייצר בין עסקת יסכה לבין מהלכים שבוצעו בחברת האם, נטו אחזקות, אינו רלוונטי ומהווה ניסיון לקדם אינטרסים חיצוניים. עוד מציינת נטו כי חוות הדעת הכלכלית שהוזמנה על ידי פרומתאוס תומכת בתנאי ההסכם, ומדגישה את הערך האסטרטגי של העסקה בהרחבת נתח השוק של נטו והעמדת סל מוצרים רחב יותר ללקוחותיה.
- מור השקעות: ההכנסות עלו אך הרווחיות נשחקה
- המניה הסודית שדאגה לרווח של מאות אחוזים לשני מוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נטו מלינדה מדגישה את התרומה של ההסכם לתוצאות החברה. בשנת 2023 הסתכם היקף הרכישות מטל יהל ב-864 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת היקף של 371 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. החברה ציינה כי הרבעון השלישי של 2024 היה הרבעון החזק ביותר בתולדותיה, בין היתר בזכות תרומת פעילות העופות, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל – לראשונה מזה חמש שנים.
החברה מסכמת כי הכניסה לשוק העופות בכשרות רגילה הייתה החלטה אסטרטגית שנועדה להרחיב את פעילותה בענף יציב ורווחי. ההסכם עם טל יהל אפשר לה לקבל אספקה בהיקפים גדולים תוך צמצום סיכונים, ובכך ליצור מנוע צמיחה משמעותי שמסייע לה לעמוד ביעדיה העסקיים.
- 1.לרון 19/12/2024 16:01הגב לתגובה זומניית ערך,נטו היא נניית ערך עם כוכבית*
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
