נטו
צילום: נטו

המאבק על עסקת יסכה: נטו מלינדה מתייצבת מול הטענות

דירקטוריון נטו מלינדה דוחה את טענות מור גמל ופנסיה, ושנהב תעשיות, טוען שהעסקה עם יסכה מייצרת ערך אסטרטגי ומאשים את המתנגדים בפעולה ממניעים זרים
אביחי טדסה | (1)

האסיפה הכללית שהייתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע, נדחתה לתחילת ינואר (2.1.25). האסיפה תדון באישור הארכת ההסכם עם טל יהל יסכה, דירקטוריון נטו מלינדה מגיב לטענות שהעלו מור גמל ופנסיה וחברת שנהב תעשיות. נטו מבהירה כי ההסכם עם יסכה היה הבחירה הטובה ביותר עבור החברה, וכי לא ניתן היה להשיג תנאים דומים עם אחת מהאינטגרציות הגדולות האחרות בענף העופות. טל יהל היא אחת מתוך חמש החברות הגדולות בשוק, והיחידה שהסכימה להעביר את פעילות השיווק שלה לנטו, מה שהעניק לחברה נגישות טובה יותר לשוק הקמעונאי, לשוק המוסדי ולמכרזים ממשלתיים דוגמת משרד הביטחון.

העסקה, שנחתמה ב-2019, דרשה אישור מחדש לאחר הפיכתה לעסקת בעלי עניין ב-2021 בעקבות שינויי שליטה בנטו אחזקות, חברת האם של יסכה. כעת מבקשת נטו לעדכן את תנאי ההסכם כך שעמלת ההפצה תעלה ב-17%, מ-1 שקל לק"ג ל-1.17 שקל, בהתבסס על העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, מוצע לקבוע תנאים חדשים להסכם, כולל משך זמן של 3 עד 5 שנים, אפשרות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, וביצוע בקרה חצי-שנתית על מחירי העופות.

מור ושנהב: הטענות והתגובה המשפטית

מור, שמחזיקה בכ-5.4% ממניות נטו מלינדה, יחד עם שנהב, המוגדרת כבעלת מניות שולית, טוענות לחוסר שקיפות ולליקויים באישור ההסכם. בנוסף, לטענתן, העסקה אינה תורמת מספיק לחברה, והן מטילות ספק בכדאיות הכלכלית שלה. נטו דוחה טענות אלו מכל וכל, ומאשימה את שתי החברות בניצול כוח ההצבעה לרעה תוך הפרה של חובת תום הלב וההגינות. החברה אף מציינת כי בתקופה שבה נטען שבוצעו "הפרות", מור הגדילה את אחזקותיה והפכה לבעלת עניין, מה שמטיל ספק במניעיה.

נטו טוענת כי הקשר שמור ושנהב מנסות לייצר בין עסקת יסכה לבין מהלכים שבוצעו בחברת האם, נטו אחזקות, אינו רלוונטי ומהווה ניסיון לקדם אינטרסים חיצוניים. עוד מציינת נטו כי חוות הדעת הכלכלית שהוזמנה על ידי פרומתאוס תומכת בתנאי ההסכם, ומדגישה את הערך האסטרטגי של העסקה בהרחבת נתח השוק של נטו והעמדת סל מוצרים רחב יותר ללקוחותיה.

נטו מלינדה מדגישה את התרומה של ההסכם לתוצאות החברה. בשנת 2023 הסתכם היקף הרכישות מטל יהל ב-864 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת היקף של 371 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. החברה ציינה כי הרבעון השלישי של 2024 היה הרבעון החזק ביותר בתולדותיה, בין היתר בזכות תרומת פעילות העופות, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל – לראשונה מזה חמש שנים.

החברה מסכמת כי הכניסה לשוק העופות בכשרות רגילה הייתה החלטה אסטרטגית שנועדה להרחיב את פעילותה בענף יציב ורווחי. ההסכם עם טל יהל אפשר לה לקבל אספקה בהיקפים גדולים תוך צמצום סיכונים, ובכך ליצור מנוע צמיחה משמעותי שמסייע לה לעמוד ביעדיה העסקיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 19/12/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
    מניית ערך,נטו היא נניית ערך עם כוכבית*
אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים

לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה


הדס ברטל |

חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים.  בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על  כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).

עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים  מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.

מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.

יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".

עמוס לוזון
עמוס לוזון - קרדיט: קמליה

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידייו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידי

רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?

גילוי נאות 2.0: את דו"ח הדירקטוריון יחליף דו"ח הנהלה, הדיווחים המיידיים יוארכו - יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר: " מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה"

מנדי הניג |

בכנס התאגידים ה-13 של הרשות לניירות ערך, שנערך היום, הציגו יו"ר הרשות עו"ד ספי זינגר, פרופ' אסף חמדני ומנהל מחלקת תאגידים אמיר הלמר את הבשורות המרכזיות הצפויות במסגרת המלצות "ועדת חמדני". ההמלצות, שיפורסמו בקרוב להערות הציבור, נועדו לשפר את איכות הגילוי של התאגידים הציבוריים למשקיעים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי על החברות. זה הולכת להיות רפורמה מקיפה שתשנה באופן מהותי את מבנה הדיווחים התקופתיים והמידע המיידי שמחויבים החברות לספק.

יו"ר הרשות לני"ע עו"ד ספי זינגר הסביר בכנס כי מאז פרסום דוח ועדת ברנע עברו יותר מ-25 שנה, והסביבה העסקית השתנתה בצורה משמעותית. מבני המימון השתכללו, נוספו פרקטיקות חדשות ודפוסי פעולה שלא היו קיימים בעבר, והרגולציה הנוכחית הפכה ללא עדכנית, "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה "מזדקנת" ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים. עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר. זאת המחויבות שלנו כרגולטור להתאים את הרגולציה למציאות וכך גם קראנו לכנס הזה - מתקדמים לגילוי 2.0. במקום דוח הדירקטוריון, שהפך לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות, יוצג דוח ההנהלה. מדובר בפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה של ממש ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".

המהלך המרכזי שממליצה הוועדה הוא החלפת דוח הדירקטוריון בדו"ח הנהלה קצר וממוקד. הדו"ח החדש יאפשר למשקיעים להבין את פעילות החברה מנקודת המבט של ההנהלה, כיצד מתקבלות החלטות, מהם מוקדי הסיכון וההזדמנות וכיצד מנוהלת החברה בפועל. הדו"ח יכלול פרקים מרכזיים: פרק תיאור עסקי מקוצר, המפרט מידע עובדתי וגורמי סיכון; פרק דוח הנהלה עם ניתוח והערכה ניהולית, תחזיות, KPI ונתוני Non GAAP; פרק מימון נפרד, המפרט את פעילות המימון של החברה; ופרק ממשל תאגידי, שאליו יועברו פריטים מדוח הדירקטוריון הקודם. הפרק "פרטים נוספים" יבוטל, ומידע שבו יפוזר בין הפרקים החדשים. מבנה זה נועד למקד את המשקיעים בליבה העסקית של החברה ולהפחית עומס מידע לא מהותי.

בעניין הדיווחים המיידיים, הוועדה ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי לפרסום דיווחים על אירועים מהותיים ב-24 שעות. כך, לדוגמה, אירוע שהתרחש ביום שלישי בשעה 16:00 - כיום מחויבת החברה לדווח עד יום רביעי ב-9:30; לפי ההמלצה, הדיווח יוכל להתפרסם עד יום חמישי ב-9:30. ההמלצה נועדה להבטיח דיווח מדויק ואמין תוך הפחתת טעויות והקלה על החברות, והיא כוללת גם חובת דיווח רק לאחר חתימה על הסכם מחייב ולא במהלך המשא ומתן, בדומה לנוהל המקובל בארצות הברית.

לצד המלצות ועדת חמדני, הרשות מתכננת ב-2026 צעדים נוספים לשיפור השקיפות ושדרוג שוק ההון המקומי. בין היתר, תתקדם רפורמת "חשבון ההשקעה", שתאגד את כל אפשרויות ההשקעה המפוקחות במקום אחד באופן שוויוני ופשוט, ותתבצע התאמה של שבוע המסחר בישראל לסטנדרטים בינלאומיים במטרה למשוך משקיעים זרים ולחזק את מעמדה של הבורסה בתל אביב בשווקים הגלובליים. עו"ד זינגר ציין כי ההתעניינות של משקיעים זרים בחברות ישראליות הולכת וגוברת, וכי הרשות מקדמת צעדים להקלת רישום כפול והבאת חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לרישום בישראל.