נטו
צילום: נטו

המאבק על עסקת יסכה: נטו מלינדה מתייצבת מול הטענות

דירקטוריון נטו מלינדה דוחה את טענות מור גמל ופנסיה, ושנהב תעשיות, טוען שהעסקה עם יסכה מייצרת ערך אסטרטגי ומאשים את המתנגדים בפעולה ממניעים זרים
אביחי טדסה | (1)

האסיפה הכללית שהייתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע, נדחתה לתחילת ינואר (2.1.25). האסיפה תדון באישור הארכת ההסכם עם טל יהל יסכה, דירקטוריון נטו מלינדה מגיב לטענות שהעלו מור גמל ופנסיה וחברת שנהב תעשיות. נטו מבהירה כי ההסכם עם יסכה היה הבחירה הטובה ביותר עבור החברה, וכי לא ניתן היה להשיג תנאים דומים עם אחת מהאינטגרציות הגדולות האחרות בענף העופות. טל יהל היא אחת מתוך חמש החברות הגדולות בשוק, והיחידה שהסכימה להעביר את פעילות השיווק שלה לנטו, מה שהעניק לחברה נגישות טובה יותר לשוק הקמעונאי, לשוק המוסדי ולמכרזים ממשלתיים דוגמת משרד הביטחון.

העסקה, שנחתמה ב-2019, דרשה אישור מחדש לאחר הפיכתה לעסקת בעלי עניין ב-2021 בעקבות שינויי שליטה בנטו אחזקות, חברת האם של יסכה. כעת מבקשת נטו לעדכן את תנאי ההסכם כך שעמלת ההפצה תעלה ב-17%, מ-1 שקל לק"ג ל-1.17 שקל, בהתבסס על העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, מוצע לקבוע תנאים חדשים להסכם, כולל משך זמן של 3 עד 5 שנים, אפשרות לביטול ההסכם בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, וביצוע בקרה חצי-שנתית על מחירי העופות.

מור ושנהב: הטענות והתגובה המשפטית

מור, שמחזיקה בכ-5.4% ממניות נטו מלינדה, יחד עם שנהב, המוגדרת כבעלת מניות שולית, טוענות לחוסר שקיפות ולליקויים באישור ההסכם. בנוסף, לטענתן, העסקה אינה תורמת מספיק לחברה, והן מטילות ספק בכדאיות הכלכלית שלה. נטו דוחה טענות אלו מכל וכל, ומאשימה את שתי החברות בניצול כוח ההצבעה לרעה תוך הפרה של חובת תום הלב וההגינות. החברה אף מציינת כי בתקופה שבה נטען שבוצעו "הפרות", מור הגדילה את אחזקותיה והפכה לבעלת עניין, מה שמטיל ספק במניעיה.

נטו טוענת כי הקשר שמור ושנהב מנסות לייצר בין עסקת יסכה לבין מהלכים שבוצעו בחברת האם, נטו אחזקות, אינו רלוונטי ומהווה ניסיון לקדם אינטרסים חיצוניים. עוד מציינת נטו כי חוות הדעת הכלכלית שהוזמנה על ידי פרומתאוס תומכת בתנאי ההסכם, ומדגישה את הערך האסטרטגי של העסקה בהרחבת נתח השוק של נטו והעמדת סל מוצרים רחב יותר ללקוחותיה.

נטו מלינדה מדגישה את התרומה של ההסכם לתוצאות החברה. בשנת 2023 הסתכם היקף הרכישות מטל יהל ב-864 מיליון שקל, זינוק משמעותי לעומת היקף של 371 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. החברה ציינה כי הרבעון השלישי של 2024 היה הרבעון החזק ביותר בתולדותיה, בין היתר בזכות תרומת פעילות העופות, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל – לראשונה מזה חמש שנים.

החברה מסכמת כי הכניסה לשוק העופות בכשרות רגילה הייתה החלטה אסטרטגית שנועדה להרחיב את פעילותה בענף יציב ורווחי. ההסכם עם טל יהל אפשר לה לקבל אספקה בהיקפים גדולים תוך צמצום סיכונים, ובכך ליצור מנוע צמיחה משמעותי שמסייע לה לעמוד ביעדיה העסקיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 19/12/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
    מניית ערך,נטו היא נניית ערך עם כוכבית*
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד