חבל הצלה לדסק"ש? אלרון מוכרת את קרטיהיל
קרטיהיל, אשר מפתחת שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם, תימכר לחברת המכשור הרפואי הבריטית Smith & Nephew בסכום כולל של 330 מיליון דולר. חלקה של אלרון יכול להגיע עד 87 מיליון דולר. שווי השוק של אלרון הוא כ-62 מיליון דולר (230 מיליון שקל) ולחברה קופת מזומנים של 40 מיליון דולר
אלרון אלרון 0% מוכרת את קרטהיל, ועשויה לקבל עד 87 מיליון דולר. קרטיהיל היא אחת מחברות הפורטפוליו של אלרון, והיא פיתחה שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם. אלרון, שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 0% , צפויה לקבל באופן מיידי כ-42-47 מיליון דולר, ושאר הסכום מותנה בביצועים עתיידים של קרטיהיל. העסקה מורכבת ממספר שלבים: תמורה של 180 מיליון דולר באופן מיידי ועוד תמורה מותנית של 150 מיליון דולר, בכפוף למכירות עתידיים של מוצרים של קרטיהיל. התשלום העתידי מותנה, כאמור, במכירות מוצרים של קרטיהיל. לפי ההסכם יעד המכירות צריך להגיע ל-100 מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים רצופים. יעד השיווק צריך להיות מושג ב-10 השנים מיום סגירת העסקה. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2024. עסקה זו מגיעה לאחר שהעסקה הקודמת למכירת קרטיהיל בוטלה, ואלרון קיבלה פיצוי בהיקף של 33 מיליון דולר. סך הכל התמורות לאלרון - מהעיסקה הנוכחית, עמידה עתידית באבני הדרך ופיצוי הביטול של העסקה הקודמת - לסכום של 120 מיליון דולר. לפני כשבועיים ניתחנו בביזפורטל את הפורטפוליו של אלרון. מלבד המכירה הנוכחית לחברה פורטפוליו של מספר חברות שעשויות להיות בעלות פוטנציאל, וקופת מזומנים של 40 מיליון דולר (כ-150 מיליון דקל) עוד בטרם קבלת התמורה ממכירת קרטיהיל. שווי השוק של אלרון עומד נכון להבוקר (טרם פתיחת המסחר) על 62 מיליון דולר. ערכה המאזני של קרטיהיל בספרי אלרון הוערך נכון לסוף הרבעון השלישי ב-66 מיליון דולר. אלרון מחזיקה ב-30% מקרטיהיל. עבור המשקיעים בקרטיהיל לאורך 14 שנות פעילותה מדובר למעשה באקזיט ששוויו הכולל הוא 430 מיליון דולר: 330 מיליון דולר בעסקה הנוכחית ו-100 מיליון דולר מהעסקה הקודמת עם ביוונטוס, שלא הושלמה, כלומר החזר ממוצע על ההשקעה של פי 6. מייסד ומנכ"ל קרטיהיל ניר אלטשולר, ששב לנהלה לאחר ביטול עסקת ביוונטוס, ימשיך לכהן כיועץ במשך חצי שנה לאחר סגירת העסקה; כל עובדי קרטיהיל בישראל ובארה"ב צפויים להמשיך לעבוד תחת החברה הרוכשת. קרטיהיל, שהוקמה ב-2009 על ידי המנכ"ל, ניר אלטשולר בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, גייסה מהקמתה 74 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון aMoon, אלרון, Peregrine Ventures, Access Medical Ventures, Pertec, Accelmed וJJDC-, קרן ההון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. החברה מעסיקה 25 עובדים, 22 מהם בישראל (כפר סבא) והשאר בארה"ב. לדברי ניר אלטשולר, מייסד ומנכ"ל CartiHeal: "השתל של קרטיהיל, שהוגדר על ידי ה-FDA כטכנולוגיה פורצת דרך, מופק מהשלד הסידני של אלמוגים והוא מושתל בהליך כירורגי על ידי מנתחים אורתופדים אל תוך האזור הנגוע. החברה קיבלה במרץ 2022 את אישור ה-FDA לשיווק השתל Agili-C במסלול PMA, לאחר השלמת ניסוי קליני שנמשך מספר שנים, וכלל מאות חולים ב-26 מרכזים בארה"ב, אירופה וישראל. הניסוי הראה את היתרונות המובהקים של השתל על פני הפרוצדורות הקיימות, לרבות היכולת לגדל מחדש את הסחוס הפגוע". שחיקת סחוס מפרקי נגרמת כתוצאה מטראומה, ממחלה או כתוצאה מהליך ניווני. בארה"ב לבדה יש כ-30 מיליון איש, 10% מהאוכלוסייה, שסובלים משחיקות סחוס. מדי שנה נערכות בה 700 אלף פרוצדורות כירורגיות לתיקוני סחוס. אלטשולר מציין: "לסחוס, בניגוד לרקמות אחרות בגוף, כדוגמת עצם ועור, אין כמעט יכולת לתיקון עצמי, וזאת מאחר שהרקמה לא מקבלת אספקת דם. במשך למעלה מ-40 שנה עשרות חברות ברחבי העולם ניסו לפתח טכנולוגית מדף אשר תגרום לסחוס לגדול מחדש, אך ללא הצלחה. קרטיהיל היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה לפתח טכנולוגיה שכזאת, ושתל ה Agili-C הינו מוצר המדף היחיד עד כה שקיבל את אישור ה-FDA". דיבידנד יסייע לדסק"ש דסק"ש, המחזיקה ב-60.08% מאלרון, נמצאת במצב פיננסי מאתגר. איגרות החוב של דסק"ש משקפות את המצב המאתגר ונסחרות בתשואה של דו-ספרתית. לאחרונה מנסה הקבוצה לעשות החלפת אג"ח קצר באג"ח לטווח ארוך ובהנפקת זכויות. מהלך זה עשוי להספיק לדסק"ש לעבור את השנה הנוכחית, אבל בסוף 2024 עדיין יש חור תזרימי של 250-300 מיליון שקל. מכירת קורטיהיל עשויה להפעיל לחץ על דירקטוריון אלרון לחלק דיבידנד, ולהזרים מזומנים לדסק"ש.
- 3.עדיף לדסקש למכור את אלרון (ל"ת)למכור את אלרון 24/11/2023 22:23הגב לתגובה זו
- 2.אראל 22/11/2023 12:00הגב לתגובה זוהסוחרים בארץ אינם יודעים לתמחר חברות. אחרי הודעה כזו אלרון בקלות צריכה לשלש את שווייה. לא ממליץ על דבר
- 1.לרון 22/11/2023 09:53הגב לתגובה זומוכרים מוצר מוביל
- dw 22/11/2023 12:54הגב לתגובה זומשקיעות בחברות עם פוטנציאל וברבות השנים, כשהוא מתממש, מוכרות אותן ברווח נאה. המניה אגב עדיין נסחרת עמוק עמוק מתחת לשווי הנכסים nav שלה

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל
אחרי השקעה של 45 מיליון שקל בשנת 2021, יוחננוף מוכרת את חלקה ברשת הדיסקאונט (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל, תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל; הרוכשים: היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס שרוצים להכפיל את פריסת הרשת ולהגיע לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה
הקרובה ואולי גם להנפיק אותה בבורסה
ארבע שנים וקצת אחרי שנכנסה להשקעה ברשת "זול סטוק", יוחננוף מוכרת את החלק שלה (50.1%) תמורת כ־48 מיליון שקל. העסקה משקפת ל"זול סטוק" שווי חברה של כ־96 מיליון שקל. יוחננוף רכשה את המניות של רשת הדיסקאונט בשנת 2021 בסכום של 45 מיליון שקל, ובמהלך התקופה
קיבלה כ־5 מיליון שקל כדיבידנדים. עם זאת, במכירה הנוכחית היא תרשום הפסד הון של כ־4.7 מיליון שקל. למעשה אפשר לומר שיוחננוף הצליחה להחזיר לעצמה כמעט את כל ההשקעה אבל ברור שהמהלך לא התפתח כפי שיוחננוף קיוותה, והניסיון להתרחב מעבר לליבת המזון לא הניב את הערך האסטרטגי
שהיא רצתה להשיג. עכשיו היא מעדיפה להתמקד מחדש בתחום הליבה שלה שזה רשת המרכולים ולהשאיר את זירת הסטוק לשחקנים הגדולים כמו מקס סטוק.
מי שנכנס במקום יוחננוף זו חברת "שי עולמות בגליל", שבבעלות היזמים החרדים רונן גנון ושמואל אטיאס. בעקבות העסקה מחזיקים גנון ואטיאס במחצית מהבעלות על "זול סטוק", לצידם של אדיר וענונו (30%) וסער כוכבי (20%).
"זול סטוק", שנוסדה ב־2011, היא כיום השנייה בגודלה בישראל בענף הסטוק, ומונה 86 סניפים בפריסה ארצית. מחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על למעלה מ־400 מיליון שקל, והיא
פעילה בתחומים מגוונים מריהוט וכלי בית ועד ציוד לבית הספר, מוצרי פלסטיק, חד־פעמי, צעצועים ומוצרי נוי.
על פי הערכות, שוק רשתות הסטוק בישראל גלגל בשנת 2024 כ־3.2 מיליארד שקל. גנון ואטיאס מתכננים להרחיב את "זול סטוק" בקצב מואץ יעד ההתרחבות הוא להגיע
לכ־150 סניפים כבר במהלך השנה הקרובה. בנוסף, הוא שוקלים את האפשרות להנפיק את זול סטוק בבורסה.
- יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סינרגיה לפעילות הדיסקאונט במגזר החרדי
בעלי השליטה החדשים מסתכלים על הרכישה ככזאת שיכולה להשתלב מצויין עם העסקים שלהם. הם ינסו לחבר בין תחום המזון שבו הם פועלים לבין עולם מוצרי הסטוק. רונן גנון, העומד בראש קבוצת "גנון גרופ", ביסס בשנים האחרונות את פעילותו הקמעונאית עם הקמת רשת המרכולים השכונתיים "שי מרקט", שנועדה להתחרות במכולות ובמרקטים הקטנים עם דגש על כשרויות מהודרות שפונות למגזר החרדי, לצד מחירים זולים ומבחר רחב בלב השכונות.