חבל הצלה לדסק"ש? אלרון מוכרת את קרטיהיל
קרטיהיל, אשר מפתחת שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם, תימכר לחברת המכשור הרפואי הבריטית Smith & Nephew בסכום כולל של 330 מיליון דולר. חלקה של אלרון יכול להגיע עד 87 מיליון דולר. שווי השוק של אלרון הוא כ-62 מיליון דולר (230 מיליון שקל) ולחברה קופת מזומנים של 40 מיליון דולר
אלרון אלרון 0.94% מוכרת את קרטהיל, ועשויה לקבל עד 87 מיליון דולר. קרטיהיל היא אחת מחברות הפורטפוליו של אלרון, והיא פיתחה שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם. אלרון, שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות -3.21% , צפויה לקבל באופן מיידי כ-42-47 מיליון דולר, ושאר הסכום מותנה בביצועים עתיידים של קרטיהיל.
העסקה מורכבת ממספר שלבים: תמורה של 180 מיליון דולר באופן מיידי ועוד תמורה מותנית של 150 מיליון דולר, בכפוף למכירות עתידיים של מוצרים של קרטיהיל. התשלום העתידי מותנה, כאמור, במכירות מוצרים של קרטיהיל. לפי ההסכם יעד המכירות צריך להגיע ל-100 מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים רצופים. יעד השיווק צריך להיות מושג ב-10 השנים מיום סגירת העסקה. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2024.
עסקה זו מגיעה לאחר שהעסקה הקודמת למכירת קרטיהיל בוטלה, ואלרון קיבלה פיצוי בהיקף של 33 מיליון דולר. סך הכל התמורות לאלרון - מהעיסקה הנוכחית, עמידה עתידית באבני הדרך ופיצוי הביטול של העסקה הקודמת - לסכום של 120 מיליון דולר.
לפני כשבועיים ניתחנו בביזפורטל את הפורטפוליו של אלרון. מלבד המכירה הנוכחית לחברה פורטפוליו של מספר חברות שעשויות להיות בעלות פוטנציאל, וקופת מזומנים של 40 מיליון דולר (כ-150 מיליון דקל) עוד בטרם קבלת התמורה ממכירת קרטיהיל. שווי השוק של אלרון עומד נכון להבוקר (טרם פתיחת המסחר) על 62 מיליון דולר.
ערכה המאזני של קרטיהיל בספרי אלרון הוערך נכון לסוף הרבעון השלישי ב-66 מיליון דולר. אלרון מחזיקה ב-30% מקרטיהיל.
עבור המשקיעים בקרטיהיל לאורך 14 שנות פעילותה מדובר למעשה באקזיט ששוויו הכולל הוא 430 מיליון דולר: 330 מיליון דולר בעסקה הנוכחית ו-100 מיליון דולר מהעסקה הקודמת עם ביוונטוס, שלא הושלמה, כלומר החזר ממוצע על ההשקעה של פי 6.
מייסד ומנכ"ל קרטיהיל ניר אלטשולר, ששב לנהלה לאחר ביטול עסקת ביוונטוס, ימשיך לכהן כיועץ במשך חצי שנה לאחר סגירת העסקה; כל עובדי קרטיהיל בישראל ובארה"ב צפויים להמשיך לעבוד תחת החברה הרוכשת.
קרטיהיל, שהוקמה ב-2009 על ידי המנכ"ל, ניר אלטשולר בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, גייסה מהקמתה 74 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון aMoon, אלרון, Peregrine Ventures, Access Medical Ventures, Pertec, Accelmed וJJDC-, קרן ההון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. החברה מעסיקה 25 עובדים, 22 מהם בישראל (כפר סבא) והשאר בארה"ב.
לדברי ניר אלטשולר, מייסד ומנכ"ל CartiHeal: "השתל של קרטיהיל, שהוגדר על ידי ה-FDA כטכנולוגיה פורצת דרך, מופק מהשלד הסידני של אלמוגים והוא מושתל בהליך כירורגי על ידי מנתחים אורתופדים אל תוך האזור הנגוע. החברה קיבלה במרץ 2022 את אישור ה-FDA לשיווק השתל Agili-C במסלול PMA, לאחר השלמת ניסוי קליני שנמשך מספר שנים, וכלל מאות חולים ב-26 מרכזים בארה"ב, אירופה וישראל. הניסוי הראה את היתרונות המובהקים של השתל על פני הפרוצדורות הקיימות, לרבות היכולת לגדל מחדש את הסחוס הפגוע".
שחיקת סחוס מפרקי נגרמת כתוצאה מטראומה, ממחלה או כתוצאה מהליך ניווני. בארה"ב לבדה יש כ-30 מיליון איש, 10% מהאוכלוסייה, שסובלים משחיקות סחוס. מדי שנה נערכות בה 700 אלף פרוצדורות כירורגיות לתיקוני סחוס. אלטשולר מציין: "לסחוס, בניגוד לרקמות אחרות בגוף, כדוגמת עצם ועור, אין כמעט יכולת לתיקון עצמי, וזאת מאחר שהרקמה לא מקבלת אספקת דם. במשך למעלה מ-40 שנה עשרות חברות ברחבי העולם ניסו לפתח טכנולוגית מדף אשר תגרום לסחוס לגדול מחדש, אך ללא הצלחה. קרטיהיל היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה לפתח טכנולוגיה שכזאת, ושתל ה Agili-C הינו מוצר המדף היחיד עד כה שקיבל את אישור ה-FDA".
דיבידנד יסייע לדסק"ש
דסק"ש, המחזיקה ב-60.08% מאלרון, נמצאת במצב פיננסי מאתגר. איגרות החוב של דסק"ש משקפות את המצב המאתגר ונסחרות בתשואה של דו-ספרתית. לאחרונה מנסה הקבוצה לעשות החלפת אג"ח קצר באג"ח לטווח ארוך ובהנפקת זכויות. מהלך זה עשוי להספיק לדסק"ש לעבור את השנה הנוכחית, אבל בסוף 2024 עדיין יש חור תזרימי של 250-300 מיליון שקל. מכירת קורטיהיל עשויה להפעיל לחץ על דירקטוריון אלרון לחלק דיבידנד, ולהזרים מזומנים לדסק"ש.
- 3.עדיף לדסקש למכור את אלרון (ל"ת)למכור את אלרון 24/11/2023 22:23הגב לתגובה זו
- 2.אראל 22/11/2023 12:00הגב לתגובה זוהסוחרים בארץ אינם יודעים לתמחר חברות. אחרי הודעה כזו אלרון בקלות צריכה לשלש את שווייה. לא ממליץ על דבר
- 1.לרון 22/11/2023 09:53הגב לתגובה זומוכרים מוצר מוביל
- dw 22/11/2023 12:54הגב לתגובה זומשקיעות בחברות עם פוטנציאל וברבות השנים, כשהוא מתממש, מוכרות אותן ברווח נאה. המניה אגב עדיין נסחרת עמוק עמוק מתחת לשווי הנכסים nav שלה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
הצבר הזה כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מ-BEL. חמישה חודשים קדימה - בסוף נובמבר הצבר של החברה עומד על 1.03 מיליארד שקל והוא כולל את BEL למרות שזו הזמנה מותנית.
כלומר בחמישה חודשים הצבר ירד ב-270 מיליון שקל.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר עולה עם קבלת הזמנות חדשות ויורד עם ביצוע ההזמנות, כלומר מימוש ומכירות. ארית מפרטת עם ההודעה על הנפקת רשף את המימוש של הצבר והוא בדיוק כפי שחזתה (350 מיליון שקל של מכירות במחצית השנייה), כשבחמישה חודשים - יולי עד נובמבר המכירות הסתכמו ב-262 מיליון שקל. המסקנה היא שארית לא קיבלה בחמישה חודשים הזמנות. כלומר כל מה שהיא מכרה ירד מהצבר. הצבר גם משתנה בגלל שינוי שער דולר, אבל המשמעות של זה שארית לא קיבלה הזמנות נוספות בתקופה הזאת.
