חבל הצלה לדסק"ש? אלרון מוכרת את קרטיהיל
קרטיהיל, אשר מפתחת שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם, תימכר לחברת המכשור הרפואי הבריטית Smith & Nephew בסכום כולל של 330 מיליון דולר. חלקה של אלרון יכול להגיע עד 87 מיליון דולר. שווי השוק של אלרון הוא כ-62 מיליון דולר (230 מיליון שקל) ולחברה קופת מזומנים של 40 מיליון דולר
אלרון אלרון 0% מוכרת את קרטהיל, ועשויה לקבל עד 87 מיליון דולר. קרטיהיל היא אחת מחברות הפורטפוליו של אלרון, והיא פיתחה שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם. אלרון, שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 0% , צפויה לקבל באופן מיידי כ-42-47 מיליון דולר, ושאר הסכום מותנה בביצועים עתיידים של קרטיהיל.
העסקה מורכבת ממספר שלבים: תמורה של 180 מיליון דולר באופן מיידי ועוד תמורה מותנית של 150 מיליון דולר, בכפוף למכירות עתידיים של מוצרים של קרטיהיל. התשלום העתידי מותנה, כאמור, במכירות מוצרים של קרטיהיל. לפי ההסכם יעד המכירות צריך להגיע ל-100 מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים רצופים. יעד השיווק צריך להיות מושג ב-10 השנים מיום סגירת העסקה. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2024.
עסקה זו מגיעה לאחר שהעסקה הקודמת למכירת קרטיהיל בוטלה, ואלרון קיבלה פיצוי בהיקף של 33 מיליון דולר. סך הכל התמורות לאלרון - מהעיסקה הנוכחית, עמידה עתידית באבני הדרך ופיצוי הביטול של העסקה הקודמת - לסכום של 120 מיליון דולר.
לפני כשבועיים ניתחנו בביזפורטל את הפורטפוליו של אלרון. מלבד המכירה הנוכחית לחברה פורטפוליו של מספר חברות שעשויות להיות בעלות פוטנציאל, וקופת מזומנים של 40 מיליון דולר (כ-150 מיליון דקל) עוד בטרם קבלת התמורה ממכירת קרטיהיל. שווי השוק של אלרון עומד נכון להבוקר (טרם פתיחת המסחר) על 62 מיליון דולר.
ערכה המאזני של קרטיהיל בספרי אלרון הוערך נכון לסוף הרבעון השלישי ב-66 מיליון דולר. אלרון מחזיקה ב-30% מקרטיהיל.
עבור המשקיעים בקרטיהיל לאורך 14 שנות פעילותה מדובר למעשה באקזיט ששוויו הכולל הוא 430 מיליון דולר: 330 מיליון דולר בעסקה הנוכחית ו-100 מיליון דולר מהעסקה הקודמת עם ביוונטוס, שלא הושלמה, כלומר החזר ממוצע על ההשקעה של פי 6.
מייסד ומנכ"ל קרטיהיל ניר אלטשולר, ששב לנהלה לאחר ביטול עסקת ביוונטוס, ימשיך לכהן כיועץ במשך חצי שנה לאחר סגירת העסקה; כל עובדי קרטיהיל בישראל ובארה"ב צפויים להמשיך לעבוד תחת החברה הרוכשת.
קרטיהיל, שהוקמה ב-2009 על ידי המנכ"ל, ניר אלטשולר בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, גייסה מהקמתה 74 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון aMoon, אלרון, Peregrine Ventures, Access Medical Ventures, Pertec, Accelmed וJJDC-, קרן ההון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. החברה מעסיקה 25 עובדים, 22 מהם בישראל (כפר סבא) והשאר בארה"ב.
לדברי ניר אלטשולר, מייסד ומנכ"ל CartiHeal: "השתל של קרטיהיל, שהוגדר על ידי ה-FDA כטכנולוגיה פורצת דרך, מופק מהשלד הסידני של אלמוגים והוא מושתל בהליך כירורגי על ידי מנתחים אורתופדים אל תוך האזור הנגוע. החברה קיבלה במרץ 2022 את אישור ה-FDA לשיווק השתל Agili-C במסלול PMA, לאחר השלמת ניסוי קליני שנמשך מספר שנים, וכלל מאות חולים ב-26 מרכזים בארה"ב, אירופה וישראל. הניסוי הראה את היתרונות המובהקים של השתל על פני הפרוצדורות הקיימות, לרבות היכולת לגדל מחדש את הסחוס הפגוע".
שחיקת סחוס מפרקי נגרמת כתוצאה מטראומה, ממחלה או כתוצאה מהליך ניווני. בארה"ב לבדה יש כ-30 מיליון איש, 10% מהאוכלוסייה, שסובלים משחיקות סחוס. מדי שנה נערכות בה 700 אלף פרוצדורות כירורגיות לתיקוני סחוס. אלטשולר מציין: "לסחוס, בניגוד לרקמות אחרות בגוף, כדוגמת עצם ועור, אין כמעט יכולת לתיקון עצמי, וזאת מאחר שהרקמה לא מקבלת אספקת דם. במשך למעלה מ-40 שנה עשרות חברות ברחבי העולם ניסו לפתח טכנולוגית מדף אשר תגרום לסחוס לגדול מחדש, אך ללא הצלחה. קרטיהיל היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה לפתח טכנולוגיה שכזאת, ושתל ה Agili-C הינו מוצר המדף היחיד עד כה שקיבל את אישור ה-FDA".
דיבידנד יסייע לדסק"ש
דסק"ש, המחזיקה ב-60.08% מאלרון, נמצאת במצב פיננסי מאתגר. איגרות החוב של דסק"ש משקפות את המצב המאתגר ונסחרות בתשואה של דו-ספרתית. לאחרונה מנסה הקבוצה לעשות החלפת אג"ח קצר באג"ח לטווח ארוך ובהנפקת זכויות. מהלך זה עשוי להספיק לדסק"ש לעבור את השנה הנוכחית, אבל בסוף 2024 עדיין יש חור תזרימי של 250-300 מיליון שקל. מכירת קורטיהיל עשויה להפעיל לחץ על דירקטוריון אלרון לחלק דיבידנד, ולהזרים מזומנים לדסק"ש.
- 3.עדיף לדסקש למכור את אלרון (ל"ת)למכור את אלרון 24/11/2023 22:23הגב לתגובה זו
- 2.אראל 22/11/2023 12:00הגב לתגובה זוהסוחרים בארץ אינם יודעים לתמחר חברות. אחרי הודעה כזו אלרון בקלות צריכה לשלש את שווייה. לא ממליץ על דבר
- 1.לרון 22/11/2023 09:53הגב לתגובה זומוכרים מוצר מוביל
- dw 22/11/2023 12:54הגב לתגובה זומשקיעות בחברות עם פוטנציאל וברבות השנים, כשהוא מתממש, מוכרות אותן ברווח נאה. המניה אגב עדיין נסחרת עמוק עמוק מתחת לשווי הנכסים nav שלה
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0% ומג'יק מג'יק 0% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
