חבל הצלה לדסק"ש? אלרון מוכרת את קרטיהיל
קרטיהיל, אשר מפתחת שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם, תימכר לחברת המכשור הרפואי הבריטית Smith & Nephew בסכום כולל של 330 מיליון דולר. חלקה של אלרון יכול להגיע עד 87 מיליון דולר. שווי השוק של אלרון הוא כ-62 מיליון דולר (230 מיליון שקל) ולחברה קופת מזומנים של 40 מיליון דולר
אלרון אלרון 3.96% מוכרת את קרטהיל, ועשויה לקבל עד 87 מיליון דולר. קרטיהיל היא אחת מחברות הפורטפוליו של אלרון, והיא פיתחה שתל לטיפול בפגיעות סחוס ועצם. אלרון, שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות -5.2% , צפויה לקבל באופן מיידי כ-42-47 מיליון דולר, ושאר הסכום מותנה בביצועים עתיידים של קרטיהיל.
העסקה מורכבת ממספר שלבים: תמורה של 180 מיליון דולר באופן מיידי ועוד תמורה מותנית של 150 מיליון דולר, בכפוף למכירות עתידיים של מוצרים של קרטיהיל. התשלום העתידי מותנה, כאמור, במכירות מוצרים של קרטיהיל. לפי ההסכם יעד המכירות צריך להגיע ל-100 מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים רצופים. יעד השיווק צריך להיות מושג ב-10 השנים מיום סגירת העסקה. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2024.
עסקה זו מגיעה לאחר שהעסקה הקודמת למכירת קרטיהיל בוטלה, ואלרון קיבלה פיצוי בהיקף של 33 מיליון דולר. סך הכל התמורות לאלרון - מהעיסקה הנוכחית, עמידה עתידית באבני הדרך ופיצוי הביטול של העסקה הקודמת - לסכום של 120 מיליון דולר.
לפני כשבועיים ניתחנו בביזפורטל את הפורטפוליו של אלרון. מלבד המכירה הנוכחית לחברה פורטפוליו של מספר חברות שעשויות להיות בעלות פוטנציאל, וקופת מזומנים של 40 מיליון דולר (כ-150 מיליון דקל) עוד בטרם קבלת התמורה ממכירת קרטיהיל. שווי השוק של אלרון עומד נכון להבוקר (טרם פתיחת המסחר) על 62 מיליון דולר.
ערכה המאזני של קרטיהיל בספרי אלרון הוערך נכון לסוף הרבעון השלישי ב-66 מיליון דולר. אלרון מחזיקה ב-30% מקרטיהיל.
עבור המשקיעים בקרטיהיל לאורך 14 שנות פעילותה מדובר למעשה באקזיט ששוויו הכולל הוא 430 מיליון דולר: 330 מיליון דולר בעסקה הנוכחית ו-100 מיליון דולר מהעסקה הקודמת עם ביוונטוס, שלא הושלמה, כלומר החזר ממוצע על ההשקעה של פי 6.
מייסד ומנכ"ל קרטיהיל ניר אלטשולר, ששב לנהלה לאחר ביטול עסקת ביוונטוס, ימשיך לכהן כיועץ במשך חצי שנה לאחר סגירת העסקה; כל עובדי קרטיהיל בישראל ובארה"ב צפויים להמשיך לעבוד תחת החברה הרוכשת.
קרטיהיל, שהוקמה ב-2009 על ידי המנכ"ל, ניר אלטשולר בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, גייסה מהקמתה 74 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון aMoon, אלרון, Peregrine Ventures, Access Medical Ventures, Pertec, Accelmed וJJDC-, קרן ההון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. החברה מעסיקה 25 עובדים, 22 מהם בישראל (כפר סבא) והשאר בארה"ב.
לדברי ניר אלטשולר, מייסד ומנכ"ל CartiHeal: "השתל של קרטיהיל, שהוגדר על ידי ה-FDA כטכנולוגיה פורצת דרך, מופק מהשלד הסידני של אלמוגים והוא מושתל בהליך כירורגי על ידי מנתחים אורתופדים אל תוך האזור הנגוע. החברה קיבלה במרץ 2022 את אישור ה-FDA לשיווק השתל Agili-C במסלול PMA, לאחר השלמת ניסוי קליני שנמשך מספר שנים, וכלל מאות חולים ב-26 מרכזים בארה"ב, אירופה וישראל. הניסוי הראה את היתרונות המובהקים של השתל על פני הפרוצדורות הקיימות, לרבות היכולת לגדל מחדש את הסחוס הפגוע".
שחיקת סחוס מפרקי נגרמת כתוצאה מטראומה, ממחלה או כתוצאה מהליך ניווני. בארה"ב לבדה יש כ-30 מיליון איש, 10% מהאוכלוסייה, שסובלים משחיקות סחוס. מדי שנה נערכות בה 700 אלף פרוצדורות כירורגיות לתיקוני סחוס. אלטשולר מציין: "לסחוס, בניגוד לרקמות אחרות בגוף, כדוגמת עצם ועור, אין כמעט יכולת לתיקון עצמי, וזאת מאחר שהרקמה לא מקבלת אספקת דם. במשך למעלה מ-40 שנה עשרות חברות ברחבי העולם ניסו לפתח טכנולוגית מדף אשר תגרום לסחוס לגדול מחדש, אך ללא הצלחה. קרטיהיל היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה לפתח טכנולוגיה שכזאת, ושתל ה Agili-C הינו מוצר המדף היחיד עד כה שקיבל את אישור ה-FDA".
דיבידנד יסייע לדסק"ש
דסק"ש, המחזיקה ב-60.08% מאלרון, נמצאת במצב פיננסי מאתגר. איגרות החוב של דסק"ש משקפות את המצב המאתגר ונסחרות בתשואה של דו-ספרתית. לאחרונה מנסה הקבוצה לעשות החלפת אג"ח קצר באג"ח לטווח ארוך ובהנפקת זכויות. מהלך זה עשוי להספיק לדסק"ש לעבור את השנה הנוכחית, אבל בסוף 2024 עדיין יש חור תזרימי של 250-300 מיליון שקל. מכירת קורטיהיל עשויה להפעיל לחץ על דירקטוריון אלרון לחלק דיבידנד, ולהזרים מזומנים לדסק"ש.
- 3.עדיף לדסקש למכור את אלרון (ל"ת)למכור את אלרון 24/11/2023 22:23הגב לתגובה זו
- 2.אראל 22/11/2023 12:00הגב לתגובה זוהסוחרים בארץ אינם יודעים לתמחר חברות. אחרי הודעה כזו אלרון בקלות צריכה לשלש את שווייה. לא ממליץ על דבר
- 1.לרון 22/11/2023 09:53הגב לתגובה זומוכרים מוצר מוביל
- dw 22/11/2023 12:54הגב לתגובה זומשקיעות בחברות עם פוטנציאל וברבות השנים, כשהוא מתממש, מוכרות אותן ברווח נאה. המניה אגב עדיין נסחרת עמוק עמוק מתחת לשווי הנכסים nav שלה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
