אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק
צילום: יח"צ

אופנהיימר: אלו הן שתי החברות הישראליות המובילות בעולם הסייבר

האקזיט המדהים של מלאנוקס מוביל לשאלות לגבי מי תהיה החברה הישראלית הבאה שתעשה מהלך גדול דומה. הנה ההמלצות של אופנהיימר בתחום הסייבר
נועם בראל | (2)

האקזיט המדהים של מלאנוקס מוביל לשאלות לגבי מי תהיה החברה הישראלית הבאה שתעשה מהלך גדול דומה. באופנהיימר התייחסו לנושא ומסבירים כי צ'קפיונט וסייברארק הן החברות המובילות בעולם הסייבר.

צ'קפוינט 

אופנהיימר: "מבחינת מיצובה התחרותי של צ'קפוינט, היא נמצאת בין ארבע השחקניות המובילות מבחינה טכנולוגית ושיווקית, לפי מחקר חברת גרטנר שפורסם בספטמבר 2018, אם כי מיקומה נמוך ביחס לחברת פאלו אלטו, הנהנית מצמיחה שנתית מרשימה של 30% ברבעון האחרון (הכנסות של כ-711 מיליון דולר). לשם השוואה, הכנסות צ'קפוינט ברבעון האחרון הסתכמו בכ-526 מיליון דולר, כאמור עם צמיחה שנתית של 4% בלבד. הנהלת צ'קפוינט מעריכה כי הצמיחה הנמוכה בהכנסותיה נובעת לאו דווקא מחסרונות טכנולוגיים, אלא מחסרונותיה בפן השיווק והמכירות.

 

למרות שיעורי צמיחה זעירים, צ'קפוינט נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה, כאשר היא מחזיקה בקופת מזומנים שלה כ-4 מיליארד דולר (כ-20% משווי שוק) ומשתמשת בה לרכישת מניות עצמית בקצב שנתי של למעלה ממיליארד דולר. מנייתה נסחרת במכפילי רווח של 18 ו-17 לתחזיות 2019 ו-2020 בהתאמה (מכפילי רווח של 14 ו- 13.5 בנטרול מזומנים), ובכך עונה להגדרת חברת "ערך", כאשר פלטפורמת אינפיניטי החדשה של החברה עשויה להוות פוטנציאל להאצה בקצב הצמיחה העתידי ולהתרחבות מכפילי המניה.

צ'קפוינט מקבלת מאופנהיימר המלצת Outperform עם מחיר יעד של 130 דולר.

סייברארק 

אופנהיימר: "חברת סייבר ארק נהנית מצמיחה חזקה במיוחד בהכנסות, בקצב עקבי של למעלה מ-20% על פני מספר שנים. זאת במקביל לרווחיות חזקה, הן ברווח הגולמי (87%-90%) והן ברווח התפעולי (שיעור של מעל 20%). שיעור הרווח התפעולי הזה חריג במיוחד במגזר הסייבר, בו מרבית חברות צמיחה נמצאות בשלב השקעות ובכך אינן מציגות רווחיות, בוודאי לא ברמת הכנסות דומה לזו של סייבר ארק".

"לאחרונה חלה האצה נוספת בקצב הצמיחה והרווחיות של החברה, כאשר בתוצאות הרבעון הרביעי 2018 נסקו הכנסות סייבר ארק מעבר לרף של 100 מיליון דולר ברבעון (109.1 מיליון דולר ליתר הדיוק), צמיחה שנתית של 36%, ואילו שיעור הרווח התפעולי זינק ל-36.5%, רמה שקרובה לשיעורי רווחיות חריגים של צ'קפוינט".

"חברת סייבר ארק מהווה סיפור צמיחה חריג לטובה בענף הסייבר הכללי, כאשר במקביל לצמיחה חזקה בהכנסות שומרת הנהלת החברה גם על רווחיות גבוהה במיוחד. מניית החברה נסחרת במכפילי רווח של 55 ו-45 לתחזיות 2019 ו-2020 בהתאמה, אם כי חשוב להדגיש כי תחזיות הקונצנזוס הנן שמרניות ועשויות להפתיע לטובה. אנו סבורים כי המצב הייחודי של הפחתת רמת התחרות בתחום ה-PAM הצומח עשוי להוביל לשמירת מומנטום חיובי בפעילות סייבר ארק, ובכך לספק רצף הפתעות בדוחותיה לאורך שנת 2019".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גאון הדור 12/03/2019 16:00
    הגב לתגובה זו
    בשביל המסקנה הברורה מאליה המלצת על שלושת חברות הסייבר הישראליות (פאלו אלטו "בערך) הציבוריות. מה דעתך על אפל, גוגל ופייסבוק קפטן אוביוס?
  • לגמריי... (ל"ת)
    שולמן 12/03/2019 17:14
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.