אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק
צילום: יח"צ

אופנהיימר: אלו הן שתי החברות הישראליות המובילות בעולם הסייבר

האקזיט המדהים של מלאנוקס מוביל לשאלות לגבי מי תהיה החברה הישראלית הבאה שתעשה מהלך גדול דומה. הנה ההמלצות של אופנהיימר בתחום הסייבר
נועם בראל | (2)

האקזיט המדהים של מלאנוקס מוביל לשאלות לגבי מי תהיה החברה הישראלית הבאה שתעשה מהלך גדול דומה. באופנהיימר התייחסו לנושא ומסבירים כי צ'קפיונט וסייברארק הן החברות המובילות בעולם הסייבר.

צ'קפוינט 

אופנהיימר: "מבחינת מיצובה התחרותי של צ'קפוינט, היא נמצאת בין ארבע השחקניות המובילות מבחינה טכנולוגית ושיווקית, לפי מחקר חברת גרטנר שפורסם בספטמבר 2018, אם כי מיקומה נמוך ביחס לחברת פאלו אלטו, הנהנית מצמיחה שנתית מרשימה של 30% ברבעון האחרון (הכנסות של כ-711 מיליון דולר). לשם השוואה, הכנסות צ'קפוינט ברבעון האחרון הסתכמו בכ-526 מיליון דולר, כאמור עם צמיחה שנתית של 4% בלבד. הנהלת צ'קפוינט מעריכה כי הצמיחה הנמוכה בהכנסותיה נובעת לאו דווקא מחסרונות טכנולוגיים, אלא מחסרונותיה בפן השיווק והמכירות.

 

למרות שיעורי צמיחה זעירים, צ'קפוינט נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה, כאשר היא מחזיקה בקופת מזומנים שלה כ-4 מיליארד דולר (כ-20% משווי שוק) ומשתמשת בה לרכישת מניות עצמית בקצב שנתי של למעלה ממיליארד דולר. מנייתה נסחרת במכפילי רווח של 18 ו-17 לתחזיות 2019 ו-2020 בהתאמה (מכפילי רווח של 14 ו- 13.5 בנטרול מזומנים), ובכך עונה להגדרת חברת "ערך", כאשר פלטפורמת אינפיניטי החדשה של החברה עשויה להוות פוטנציאל להאצה בקצב הצמיחה העתידי ולהתרחבות מכפילי המניה.

צ'קפוינט מקבלת מאופנהיימר המלצת Outperform עם מחיר יעד של 130 דולר.

סייברארק 

אופנהיימר: "חברת סייבר ארק נהנית מצמיחה חזקה במיוחד בהכנסות, בקצב עקבי של למעלה מ-20% על פני מספר שנים. זאת במקביל לרווחיות חזקה, הן ברווח הגולמי (87%-90%) והן ברווח התפעולי (שיעור של מעל 20%). שיעור הרווח התפעולי הזה חריג במיוחד במגזר הסייבר, בו מרבית חברות צמיחה נמצאות בשלב השקעות ובכך אינן מציגות רווחיות, בוודאי לא ברמת הכנסות דומה לזו של סייבר ארק".

"לאחרונה חלה האצה נוספת בקצב הצמיחה והרווחיות של החברה, כאשר בתוצאות הרבעון הרביעי 2018 נסקו הכנסות סייבר ארק מעבר לרף של 100 מיליון דולר ברבעון (109.1 מיליון דולר ליתר הדיוק), צמיחה שנתית של 36%, ואילו שיעור הרווח התפעולי זינק ל-36.5%, רמה שקרובה לשיעורי רווחיות חריגים של צ'קפוינט".

"חברת סייבר ארק מהווה סיפור צמיחה חריג לטובה בענף הסייבר הכללי, כאשר במקביל לצמיחה חזקה בהכנסות שומרת הנהלת החברה גם על רווחיות גבוהה במיוחד. מניית החברה נסחרת במכפילי רווח של 55 ו-45 לתחזיות 2019 ו-2020 בהתאמה, אם כי חשוב להדגיש כי תחזיות הקונצנזוס הנן שמרניות ועשויות להפתיע לטובה. אנו סבורים כי המצב הייחודי של הפחתת רמת התחרות בתחום ה-PAM הצומח עשוי להוביל לשמירת מומנטום חיובי בפעילות סייבר ארק, ובכך לספק רצף הפתעות בדוחותיה לאורך שנת 2019".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גאון הדור 12/03/2019 16:00
    הגב לתגובה זו
    בשביל המסקנה הברורה מאליה המלצת על שלושת חברות הסייבר הישראליות (פאלו אלטו "בערך) הציבוריות. מה דעתך על אפל, גוגל ופייסבוק קפטן אוביוס?
  • לגמריי... (ל"ת)
    שולמן 12/03/2019 17:14
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.