הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

הדיווח של פוטאש גורר מפולת הבוקר במניית כיל

יוסי פינק | (11)
נושאים בכתבה כיל פוטאש

ביום חמישי בלילה עדכנה חברה כיל כי חברת פוטאש הודיעה כי לשכת המסחר בסין והרשות להגבלים עסקיים בהודו הודיעו בנפרד כי הכוונה היא להתנות את הליך המיזוג של פוטאש עם אגריום בכך שפוטאש תמכור אחזקות מיעוט שלה בחברות בהן היא מחזיקה. פוטאש מחזיקה בכ-13.8% ממניות כיל, ולכן בדיווח של החברה הישראלית לבורסה נכתב כי בין היתר הכוונה היא כנראה להחזקה בכיל.

מדובר בעסקת מיזוג מיליארד דולר עליה דווח לראשונה כבר בספטמבר 2016 כאשר החברה הממוזגת שתיקרא 'Nutrien' צפויה להיות חברת הדשנים הגדולה בעולם עם פעילות ב-22 מדינות ו-20 אלף עובדים מסביב לעולם. לפי ההודעה המשותפת של פוטאש ואגריום, שתי החברה צופות כעת כי המיזוג יושלם עד סוף הרבעון האחרון של 2017.

כלומר לא בלתי אפשרי שפוטאש תהיה חייבת למכור את מניות כיל שברשותה תחת לחץ תוך חודשים ספורים, למרות שייתכן גם שרק תתחייב למכור לפי לוח זמנים מסוים. בכל אופן מדובר בהחזקה בשווי של כ-2.7 מיליארד שקלים, זאת כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע במניית כיל בחודש האחרון עמד על 18.6 מיליון שקלים בלבד. 

מניית כיל צוללת 5.5% במחזור הגדול בשוק ומניית חברה לישראל 0.45% נופלת 6.5%. מניית כיל מדשדשת מאז סוף 2015 אבל מאז 2011 איבדה המניה כ-65% מערכה כאשר הסיבה המרכזית היא הירידה החדה במחירי הדשנים בעולם, מאזור ה-600 דולר לטון לאזור ה-200 דולר לטון. מניית כיל בעשור האחרון:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רונית 10/09/2017 19:28
    הגב לתגובה זו
    ואם טבע הייתה נמכרת וכי"ל......
  • 8.
    רונן 10/09/2017 12:32
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא השכילו להבין שהעולם משתנה והשוק הולך לכיוון של מיזוגים , המצב היה נמנע לו הייתה מאושרת הרכישה של כיל על ידי פוטאש.אבל כאן תמיד פופוליזם זול מנצח
  • בטבע 10/09/2017 19:26
    הגב לתגובה זו
    ועדים חזקים...
  • 7.
    סתם אחד 10/09/2017 09:12
    הגב לתגובה זו
    המסחר של כיל במורסה המקומית לבין הצורך שלה למכור? אם פוטש תרצה למכור היא תמכור לא בבורסה בכלל. וכיל נפלה לא בגלל מחירי האשלג. כיל נפלה בגלל פולטיקאים בישראל שימכרו את האמא שלהם בשביל שורה אחת בעיתון.
  • 6.
    מוכר את המפעל בבריטניה. למה אין דיווח על זה? (ל"ת)
    עידן עופר 10/09/2017 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ביבי 10/09/2017 09:00
    הגב לתגובה זו
    אבל מהשמיים משלמים לו שיתעסק כעת בהישרדות של אשתו שרה . מעשיהו מחכה להם . יש אלוהים בכל זאת
  • 4.
    שישנסקי 10/09/2017 08:58
    הגב לתגובה זו
    אפס .
  • 3.
    העיקר 10/09/2017 08:57
    הגב לתגובה זו
    בכל מיני פטנטנים איך להמשיך אחרי החלטה מפגרת שלא למכור את כיל מה גם שהיא נמכרה מזמן לאייזנברג תוך תחנונים משר האוצר מאז ספיר שרצה שאייזנברג ישקיע גם בישראל. המפעל הכושל כיל נמכר לאייזנבר ומשם לעידן עופר. הוא הבין ששוק האשלג הולך למיזוגים וממשלת ישראל רק הפריעה לו. החלטה אומללה שגרמה נזקים לכולם. ושר האוצר כחלון התגלה כטיפש לא פחות מלפיד
  • 2.
    ממשלת ישראל 10/09/2017 08:53
    הגב לתגובה זו
    זאת מחמאה בשביל ממשלת הלוזרים הזאת כל מה שהם נגעו לא יצמח דשא. הרסו את קופות הגמל. הרסו את הבורסה מניות הדגל כושלות. וכעת פחלון הורס את שוק הדירות בכספי המיסים שלנו. חושם לא היה מצליח יותר מהם
  • 1.
    שום לחץ 10/09/2017 08:52
    הגב לתגובה זו
    פוטאש לא תמכור בהפסד ועוד בשוק החופשי ימצאו קונה שיקנה בזול את מניות כיל.
  • חחחחחחח 10/09/2017 09:26
    הגב לתגובה זו
    כולי כיל חחחחחח
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. 

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.82%   והכסף כסף 1.49%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.

להמשך הכתבה לחץ כאן