זו הסכנה הניצבת בפני חברות ישראליות הפועלות מול סין

בססח בחנה את היקף החוב של חברות סיניות ליצואנים ישראלים - וסימנה את הסכנות הנוכחיות
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה בססח יצוא סין

היקף החובות של חברות סיניות ליצואנים ישראלים עומד כיום על כ-700 מיליון דולר, כך עולה מבדיקה שערכה בבססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי על רקע המשבר הפיננסי והכלכלי המתפתח בסין.

כ-50% מהיקף החובות הנו בתחומי ההיי טק, 18% בתחומי הכימיה וכ-13% בתחום המכשירים הרפואיים.

 

היקף הייצוא הישראלי לסין בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ירד ב-3% לעומת אשתקד והוא עומד על כ-1.5 מיליארד דולר.

 

בבססח מתריעים בפני היצואנים על כך שהליכי גביית החובות בסין מורכבים ומסובכים יותר מרוב המדינות בעולם. במחקר שערכה יולר הרמס – חברת ביטוח האשראי הגדולה בעולם ומבעלי בססח, עולה כי במדד 1 עד 100 למורכבות הגבייה – סין זכתה לציון של 76 המבטא רמת מורכבות גבוהה ביותר בגביית חובות, שהינה מהגבוהים בעולם. לשם השוואה – באותו מדד – שבדיה וגרמניה זכו בציון של 31 המצביע על רמת מורכבות נמוכה מאוד בגביית חובות וישראל בציון 53 המצביע על רמת מורכבות בינונית בגביית חובות.

 

בבססח מציינים  כי מורכבות גביית החובות מחברות סיניות נובעת מכך שאין כל סנקציה על הארכת ימי אשראי בפועל מצד לקוחות בסין, אין כל מגבלה חוקית המונעת פתיחת חברה חדשה המותירה חובות בחברה קודמת שסגרה, התהליכים בבתי משפט סיניים מאוד מסובכים, ללא שקיפות וקשה מאוד לקבל פסק דין כנגד חברה סינית מקומית ולבסוף - הליך פשיטת רגל בסין מסובך, לא מהימן וכמעט לא נעשה בו שימוש.

 

לדברי דוד מילגרום, מנכ"ל בססח: "עד היום דווקא היקף אי תשלום חובות מצד לקוחות של יצואנים ישראליים בסין היה דווקא נמוך, כי החברות הסיניות היו בצמיחה ורצו להמשיך לרכוש מוצרים ישראליים איכותיים. שינוי המצב הכלכלי בסין עלול ליצור לחברות בסין קשיי נזילות ובמצב זה סיכויי גביית החובות אינם גבוהים כבעבר"

בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מבטחת אשראי ב-115 מדינות בהיקף של מעל  14 מיליארד דולר בשנה, בעסקאות סחר חוץ ובשוק המקומי. ביטוח האשראי מבטיח שהספק יקבל את כספו גם במידה שהלקוח אינו משלם כתוצאה מחדלות פירעון, קשיים כלכליים או אירוע פוליטי המונע תשלום.  הבעלות על בססח נחלקת כיום שווה בשווה בין: הראל השקעות בביטוח ופיננסים,  ויולר הרמס - מבטח האשראי הגדול בעולם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמית 31/08/2015 12:37
    הגב לתגובה זו
    בדוק כמה כל מדינה בארה״ב חשופה או כמה גרמניה חשופה ותבין שאין ייצוא מישראל לסין , והחשיפה לסיכון עבור הביטוח היא בשוליים.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.