זו הסכנה הניצבת בפני חברות ישראליות הפועלות מול סין

בססח בחנה את היקף החוב של חברות סיניות ליצואנים ישראלים - וסימנה את הסכנות הנוכחיות
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה בססח יצוא סין

היקף החובות של חברות סיניות ליצואנים ישראלים עומד כיום על כ-700 מיליון דולר, כך עולה מבדיקה שערכה בבססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי על רקע המשבר הפיננסי והכלכלי המתפתח בסין.

כ-50% מהיקף החובות הנו בתחומי ההיי טק, 18% בתחומי הכימיה וכ-13% בתחום המכשירים הרפואיים.

 

היקף הייצוא הישראלי לסין בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ירד ב-3% לעומת אשתקד והוא עומד על כ-1.5 מיליארד דולר.

 

בבססח מתריעים בפני היצואנים על כך שהליכי גביית החובות בסין מורכבים ומסובכים יותר מרוב המדינות בעולם. במחקר שערכה יולר הרמס – חברת ביטוח האשראי הגדולה בעולם ומבעלי בססח, עולה כי במדד 1 עד 100 למורכבות הגבייה – סין זכתה לציון של 76 המבטא רמת מורכבות גבוהה ביותר בגביית חובות, שהינה מהגבוהים בעולם. לשם השוואה – באותו מדד – שבדיה וגרמניה זכו בציון של 31 המצביע על רמת מורכבות נמוכה מאוד בגביית חובות וישראל בציון 53 המצביע על רמת מורכבות בינונית בגביית חובות.

 

בבססח מציינים  כי מורכבות גביית החובות מחברות סיניות נובעת מכך שאין כל סנקציה על הארכת ימי אשראי בפועל מצד לקוחות בסין, אין כל מגבלה חוקית המונעת פתיחת חברה חדשה המותירה חובות בחברה קודמת שסגרה, התהליכים בבתי משפט סיניים מאוד מסובכים, ללא שקיפות וקשה מאוד לקבל פסק דין כנגד חברה סינית מקומית ולבסוף - הליך פשיטת רגל בסין מסובך, לא מהימן וכמעט לא נעשה בו שימוש.

 

לדברי דוד מילגרום, מנכ"ל בססח: "עד היום דווקא היקף אי תשלום חובות מצד לקוחות של יצואנים ישראליים בסין היה דווקא נמוך, כי החברות הסיניות היו בצמיחה ורצו להמשיך לרכוש מוצרים ישראליים איכותיים. שינוי המצב הכלכלי בסין עלול ליצור לחברות בסין קשיי נזילות ובמצב זה סיכויי גביית החובות אינם גבוהים כבעבר"

בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מבטחת אשראי ב-115 מדינות בהיקף של מעל  14 מיליארד דולר בשנה, בעסקאות סחר חוץ ובשוק המקומי. ביטוח האשראי מבטיח שהספק יקבל את כספו גם במידה שהלקוח אינו משלם כתוצאה מחדלות פירעון, קשיים כלכליים או אירוע פוליטי המונע תשלום.  הבעלות על בססח נחלקת כיום שווה בשווה בין: הראל השקעות בביטוח ופיננסים,  ויולר הרמס - מבטח האשראי הגדול בעולם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמית 31/08/2015 12:37
    הגב לתגובה זו
    בדוק כמה כל מדינה בארה״ב חשופה או כמה גרמניה חשופה ותבין שאין ייצוא מישראל לסין , והחשיפה לסיכון עבור הביטוח היא בשוליים.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.