נגה לבציון נדן: "הגיע הזמן שגם בישראל יהיו קרנות להשקעות אחראיות"
מנכ"לית חברת המחקר Greeneye: " מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים. בישראל - המודעות פשוט לא קיימת"
מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קהל הולך וגדל של משקיעים מפנה את כספו לניהול פאסיבי, באמצעות קרנות מחקות, שאינן שואפות להכות את המדדים אחריהם הן עוקבות, אלא רק לחקות את ביצועיהם. סיטואציה זו נובעת מאי היכולת של הציבור לדעת למי מהמנהלים האקטיביים ניתנה הנבואה, ולזהות למי יש יתרון אמיתי כמנהל. בהעדר הבדל ברור קשה למנהל לבדל עצמו בעזרת מונחים כגון "מקצועיות", "נסיון" או "חדשנות" ולמשוך אליו לקוחות חדשים.
נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye, שעוסקת בתחום ההשקעות האחראיות טוענת כי למנהלי ההקרנות ישנה כיום דרך מצוינת לעשות בדיוק את זה, "הגיע הזמן שמנהלי הקרנות ייבדלו עצמם ממנהלים אחרים. את זה הם יכולים לעשות באמצעות מיתוג ברור כמנהלים שמשקיעים בחברות שחרתו על דיגלן מחויבות לממשל תאגידי הולם ולהתנהלות חברתית וסביבתית אחראית." איך מתפתח תחום ההשקעות האחראיות בעולם? לדברי לבציון נדן, "מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים".
האם יש להשקעה בחברות אחראיות השפעה על הביצועים ההיסטוריים של קרנות? "קיימים מחקרים רבים שמראים שקרנות אחראיות מנצחות את השוק. ה-MSCI מייצר מדד חברות אחראיות מקביל לכל מדד גיאוגרפי אחר שהוא מייצר, ונראה שלרוב המדדים האחראיים גוברים על המדד הרגיל. רוב הספרות האקדמית מייצרת תוצאות נייטרליות בעיקר לאסטרטגיות של סינון. כלומר, לא נראה שיש השפעה. עם זאת, השקעות אחראיות מזמן לא מוגבלות לסינון של חברות לא אחראיות. מנהלי השקעות רבים מעורבים בחברות כדי לגרום להן לנהל את עסקיהן באופן אחראי יותר".
מה המוטיבציה של משקיעים להיות מעורבים ולהכניס את הנושאים הללו לתהליך קבלת ההחלטות? "קיימות מגוון סיבות. רבים מאמינים שניהול אחראי של נושאים חברתיים וסביבתיים הוא אינדיקציה חזקה לניהול פיננסי אחראי. דיאלוג הרבה פעמים נועד כדי לקדם התנהלות פיננסית טובה יותר - איך שלא נהפוך את זה, חיסכון באנרגיה הוא בסופו של דבר חיסכון בהוצאות - מיתוג אחראי מקטין את הסיכוי לחרם צרכנים. נכנסים גם נושאים של תפיסה רחבה של ביצועי התיק. חברה שמקדמת את עסקיה באמצעות שוחד מוציאה חברות אחרות מהמשחק, והתחרות החופשית נפגעת ו/או הפיזור בין החברות בתיק נפגעים. כאמור, נכנס כאן הרצון של למתג את עצמך - ערך מוסף אמיתי".
- האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את מנהלי ההשקעות? כנראה שבעתיד כן
- רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים (חלק ב')
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה בישראל? "מנהלי הקרנות בישראל טרם השכילו להציע את האלטרנטיבת השקעה בקרנות שמחויבות להשקעות אחראיותעבור הציבור שרוצה להשקיע באופן אקטיבי. בישראל המודעות לנושא ההשקעות האחראיות בקרב מנהלי הקרנות פשוט לא קיימת, וחבל".
מה צריכים מנהלי הקרנות הישראליות לעשות על מנת להציע סוג כזה של השקעה? "ברגע שהגופים הפיננסים בישראל יבינו שכדאי להם לעשות שימוש בכלי כל כך יעיל, שמצוי בהישג ידם, זה יכול להעלות את האמון של הציבור בהם ולגרום לו להעביר את כספו לניהול בקרנות הממותגות, ככאלה שמשקיעות בחברות שנוהגות באחריות. היום יש כבר על המדף כלים פשוטים וזמינים למנהלי הקרנות, כמו מחקרים ודו"חות על החברות הציבוריות אשר מדרגים את מידת האחריות שלהן ביחס לסביבה, לממשל התאגידי ולחברה".
- 3.אבשלום 28/06/2015 10:20הגב לתגובה זוהם אנשי פיננסים ולא אנשי שיווק ומיתוג שחורג מה"מקצוען", "חדשן" וכן הלאה מלחיץ אותם.
- 2.נשמע כמו משהו שיעבוד בארה"ב. בארץ לא מזיז לאנשים (ל"ת)דודו 26/06/2015 11:13הגב לתגובה זו
- ישראלי 28/06/2015 10:23הגב לתגובה זוכבר כינו אותנו בכל השמות ועכשיו אנחנו גם "כאלה שלא מזיז להם". למה? אנחנו פחות ערכיים מאנשים אחרים בעולם?
- 1.בלה בלה בלה (ל"ת)ביג 26/06/2015 09:39הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.8% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנקסט ויז'ן מאבדת 5.7%, נופר אנרג'י 4%; הבנקים מזנקים 1.3%
המדדים המובילים עולים בכ-0.6%. הייפר גלובל ועל בד מזנקות, ארית ממשיכה לרדת, השבבים עולים בעקבות עלייה בחוזה על הנאסד"ק
בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי. לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה - העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
פינרג'י פינרג'י -6.66% מתקנת היום. זה מגיע לאחר ימים רצופים של עליות בשבועיים האחרונים שהביאו את החברה לשווי של כ-180 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 700-900 וצפונה. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - האם פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הודיעה לפני כשבועיים על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה
שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש
מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד
בין החלום למציאות, כבר בעת הפרסום היינו סקפטים.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לכאורה הסיבה הפעם לפרסם את הפיילוט? פקיעת כתבי אופציה של מנהלים בחברה ובכללם המייסד והיו"ר אביב צידון שההודעה על הפיילוט האחרון, שהזניקה את המניה, עזרה לו לממש עמוק בתוך הכסף - התוקף של האופציות היה ל-15 לדצמבר ומיד לאחר פרסום הפיילוט המנהלים החלו לממש.
