נגה לבציון נדן: "הגיע הזמן שגם בישראל יהיו קרנות להשקעות אחראיות"
מנכ"לית חברת המחקר Greeneye: " מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים. בישראל - המודעות פשוט לא קיימת"
מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קהל הולך וגדל של משקיעים מפנה את כספו לניהול פאסיבי, באמצעות קרנות מחקות, שאינן שואפות להכות את המדדים אחריהם הן עוקבות, אלא רק לחקות את ביצועיהם. סיטואציה זו נובעת מאי היכולת של הציבור לדעת למי מהמנהלים האקטיביים ניתנה הנבואה, ולזהות למי יש יתרון אמיתי כמנהל. בהעדר הבדל ברור קשה למנהל לבדל עצמו בעזרת מונחים כגון "מקצועיות", "נסיון" או "חדשנות" ולמשוך אליו לקוחות חדשים.
נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye, שעוסקת בתחום ההשקעות האחראיות טוענת כי למנהלי ההקרנות ישנה כיום דרך מצוינת לעשות בדיוק את זה, "הגיע הזמן שמנהלי הקרנות ייבדלו עצמם ממנהלים אחרים. את זה הם יכולים לעשות באמצעות מיתוג ברור כמנהלים שמשקיעים בחברות שחרתו על דיגלן מחויבות לממשל תאגידי הולם ולהתנהלות חברתית וסביבתית אחראית." איך מתפתח תחום ההשקעות האחראיות בעולם? לדברי לבציון נדן, "מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים".
האם יש להשקעה בחברות אחראיות השפעה על הביצועים ההיסטוריים של קרנות? "קיימים מחקרים רבים שמראים שקרנות אחראיות מנצחות את השוק. ה-MSCI מייצר מדד חברות אחראיות מקביל לכל מדד גיאוגרפי אחר שהוא מייצר, ונראה שלרוב המדדים האחראיים גוברים על המדד הרגיל. רוב הספרות האקדמית מייצרת תוצאות נייטרליות בעיקר לאסטרטגיות של סינון. כלומר, לא נראה שיש השפעה. עם זאת, השקעות אחראיות מזמן לא מוגבלות לסינון של חברות לא אחראיות. מנהלי השקעות רבים מעורבים בחברות כדי לגרום להן לנהל את עסקיהן באופן אחראי יותר".
מה המוטיבציה של משקיעים להיות מעורבים ולהכניס את הנושאים הללו לתהליך קבלת ההחלטות? "קיימות מגוון סיבות. רבים מאמינים שניהול אחראי של נושאים חברתיים וסביבתיים הוא אינדיקציה חזקה לניהול פיננסי אחראי. דיאלוג הרבה פעמים נועד כדי לקדם התנהלות פיננסית טובה יותר - איך שלא נהפוך את זה, חיסכון באנרגיה הוא בסופו של דבר חיסכון בהוצאות - מיתוג אחראי מקטין את הסיכוי לחרם צרכנים. נכנסים גם נושאים של תפיסה רחבה של ביצועי התיק. חברה שמקדמת את עסקיה באמצעות שוחד מוציאה חברות אחרות מהמשחק, והתחרות החופשית נפגעת ו/או הפיזור בין החברות בתיק נפגעים. כאמור, נכנס כאן הרצון של למתג את עצמך - ערך מוסף אמיתי".
- האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את מנהלי ההשקעות? כנראה שבעתיד כן
- רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים (חלק ב')
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה בישראל? "מנהלי הקרנות בישראל טרם השכילו להציע את האלטרנטיבת השקעה בקרנות שמחויבות להשקעות אחראיותעבור הציבור שרוצה להשקיע באופן אקטיבי. בישראל המודעות לנושא ההשקעות האחראיות בקרב מנהלי הקרנות פשוט לא קיימת, וחבל".
מה צריכים מנהלי הקרנות הישראליות לעשות על מנת להציע סוג כזה של השקעה? "ברגע שהגופים הפיננסים בישראל יבינו שכדאי להם לעשות שימוש בכלי כל כך יעיל, שמצוי בהישג ידם, זה יכול להעלות את האמון של הציבור בהם ולגרום לו להעביר את כספו לניהול בקרנות הממותגות, ככאלה שמשקיעות בחברות שנוהגות באחריות. היום יש כבר על המדף כלים פשוטים וזמינים למנהלי הקרנות, כמו מחקרים ודו"חות על החברות הציבוריות אשר מדרגים את מידת האחריות שלהן ביחס לסביבה, לממשל התאגידי ולחברה".
- 3.אבשלום 28/06/2015 10:20הגב לתגובה זוהם אנשי פיננסים ולא אנשי שיווק ומיתוג שחורג מה"מקצוען", "חדשן" וכן הלאה מלחיץ אותם.
- 2.נשמע כמו משהו שיעבוד בארה"ב. בארץ לא מזיז לאנשים (ל"ת)דודו 26/06/2015 11:13הגב לתגובה זו
- ישראלי 28/06/2015 10:23הגב לתגובה זוכבר כינו אותנו בכל השמות ועכשיו אנחנו גם "כאלה שלא מזיז להם". למה? אנחנו פחות ערכיים מאנשים אחרים בעולם?
- 1.בלה בלה בלה (ל"ת)ביג 26/06/2015 09:39הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.09% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
