נגה לבציון נדן: "הגיע הזמן שגם בישראל יהיו קרנות להשקעות אחראיות"
מנכ"לית חברת המחקר Greeneye: " מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים. בישראל - המודעות פשוט לא קיימת"
מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קהל הולך וגדל של משקיעים מפנה את כספו לניהול פאסיבי, באמצעות קרנות מחקות, שאינן שואפות להכות את המדדים אחריהם הן עוקבות, אלא רק לחקות את ביצועיהם. סיטואציה זו נובעת מאי היכולת של הציבור לדעת למי מהמנהלים האקטיביים ניתנה הנבואה, ולזהות למי יש יתרון אמיתי כמנהל. בהעדר הבדל ברור קשה למנהל לבדל עצמו בעזרת מונחים כגון "מקצועיות", "נסיון" או "חדשנות" ולמשוך אליו לקוחות חדשים.
נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye, שעוסקת בתחום ההשקעות האחראיות טוענת כי למנהלי ההקרנות ישנה כיום דרך מצוינת לעשות בדיוק את זה, "הגיע הזמן שמנהלי הקרנות ייבדלו עצמם ממנהלים אחרים. את זה הם יכולים לעשות באמצעות מיתוג ברור כמנהלים שמשקיעים בחברות שחרתו על דיגלן מחויבות לממשל תאגידי הולם ולהתנהלות חברתית וסביבתית אחראית." איך מתפתח תחום ההשקעות האחראיות בעולם? לדברי לבציון נדן, "מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים".
האם יש להשקעה בחברות אחראיות השפעה על הביצועים ההיסטוריים של קרנות? "קיימים מחקרים רבים שמראים שקרנות אחראיות מנצחות את השוק. ה-MSCI מייצר מדד חברות אחראיות מקביל לכל מדד גיאוגרפי אחר שהוא מייצר, ונראה שלרוב המדדים האחראיים גוברים על המדד הרגיל. רוב הספרות האקדמית מייצרת תוצאות נייטרליות בעיקר לאסטרטגיות של סינון. כלומר, לא נראה שיש השפעה. עם זאת, השקעות אחראיות מזמן לא מוגבלות לסינון של חברות לא אחראיות. מנהלי השקעות רבים מעורבים בחברות כדי לגרום להן לנהל את עסקיהן באופן אחראי יותר".
מה המוטיבציה של משקיעים להיות מעורבים ולהכניס את הנושאים הללו לתהליך קבלת ההחלטות? "קיימות מגוון סיבות. רבים מאמינים שניהול אחראי של נושאים חברתיים וסביבתיים הוא אינדיקציה חזקה לניהול פיננסי אחראי. דיאלוג הרבה פעמים נועד כדי לקדם התנהלות פיננסית טובה יותר - איך שלא נהפוך את זה, חיסכון באנרגיה הוא בסופו של דבר חיסכון בהוצאות - מיתוג אחראי מקטין את הסיכוי לחרם צרכנים. נכנסים גם נושאים של תפיסה רחבה של ביצועי התיק. חברה שמקדמת את עסקיה באמצעות שוחד מוציאה חברות אחרות מהמשחק, והתחרות החופשית נפגעת ו/או הפיזור בין החברות בתיק נפגעים. כאמור, נכנס כאן הרצון של למתג את עצמך - ערך מוסף אמיתי".
- האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את מנהלי ההשקעות? כנראה שבעתיד כן
- רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים (חלק ב')
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה בישראל? "מנהלי הקרנות בישראל טרם השכילו להציע את האלטרנטיבת השקעה בקרנות שמחויבות להשקעות אחראיותעבור הציבור שרוצה להשקיע באופן אקטיבי. בישראל המודעות לנושא ההשקעות האחראיות בקרב מנהלי הקרנות פשוט לא קיימת, וחבל".
מה צריכים מנהלי הקרנות הישראליות לעשות על מנת להציע סוג כזה של השקעה? "ברגע שהגופים הפיננסים בישראל יבינו שכדאי להם לעשות שימוש בכלי כל כך יעיל, שמצוי בהישג ידם, זה יכול להעלות את האמון של הציבור בהם ולגרום לו להעביר את כספו לניהול בקרנות הממותגות, ככאלה שמשקיעות בחברות שנוהגות באחריות. היום יש כבר על המדף כלים פשוטים וזמינים למנהלי הקרנות, כמו מחקרים ודו"חות על החברות הציבוריות אשר מדרגים את מידת האחריות שלהן ביחס לסביבה, לממשל התאגידי ולחברה".
- 3.אבשלום 28/06/2015 10:20הגב לתגובה זוהם אנשי פיננסים ולא אנשי שיווק ומיתוג שחורג מה"מקצוען", "חדשן" וכן הלאה מלחיץ אותם.
- 2.נשמע כמו משהו שיעבוד בארה"ב. בארץ לא מזיז לאנשים (ל"ת)דודו 26/06/2015 11:13הגב לתגובה זו
- ישראלי 28/06/2015 10:23הגב לתגובה זוכבר כינו אותנו בכל השמות ועכשיו אנחנו גם "כאלה שלא מזיז להם". למה? אנחנו פחות ערכיים מאנשים אחרים בעולם?
- 1.בלה בלה בלה (ל"ת)ביג 26/06/2015 09:39הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
