נגה לבציון נדן: "הגיע הזמן שגם בישראל יהיו קרנות להשקעות אחראיות"

מנכ"לית חברת המחקר Greeneye: " מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים. בישראל - המודעות פשוט לא קיימת"

מערכת Bizportal | (4)
נושאים בכתבה מנהלי קרנות

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קהל הולך וגדל של משקיעים מפנה את כספו לניהול פאסיבי, באמצעות קרנות מחקות, שאינן שואפות להכות את המדדים אחריהם הן עוקבות, אלא רק לחקות את ביצועיהם. סיטואציה זו נובעת מאי היכולת של הציבור לדעת למי מהמנהלים האקטיביים ניתנה הנבואה, ולזהות למי יש יתרון אמיתי כמנהל. בהעדר הבדל ברור קשה למנהל לבדל עצמו בעזרת מונחים כגון "מקצועיות", "נסיון" או "חדשנות" ולמשוך אליו לקוחות חדשים.

נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye, שעוסקת בתחום ההשקעות האחראיות טוענת כי למנהלי ההקרנות ישנה כיום דרך מצוינת לעשות בדיוק את זה, "הגיע הזמן שמנהלי הקרנות ייבדלו עצמם ממנהלים אחרים. את זה הם יכולים לעשות באמצעות מיתוג ברור כמנהלים שמשקיעים בחברות שחרתו על דיגלן מחויבות לממשל תאגידי הולם ולהתנהלות חברתית וסביבתית אחראית." איך מתפתח תחום ההשקעות האחראיות בעולם? לדברי לבציון נדן, "מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים".

האם יש להשקעה בחברות אחראיות השפעה על הביצועים ההיסטוריים של קרנות? "קיימים מחקרים רבים שמראים שקרנות אחראיות מנצחות את השוק. ה-MSCI מייצר מדד חברות אחראיות מקביל לכל מדד גיאוגרפי אחר שהוא מייצר, ונראה שלרוב המדדים האחראיים גוברים על המדד הרגיל. רוב הספרות האקדמית מייצרת תוצאות נייטרליות בעיקר לאסטרטגיות של סינון. כלומר, לא נראה שיש השפעה. עם זאת, השקעות אחראיות מזמן לא מוגבלות לסינון של חברות לא אחראיות. מנהלי השקעות רבים מעורבים בחברות כדי לגרום להן לנהל את עסקיהן באופן אחראי יותר".

מה המוטיבציה של משקיעים להיות מעורבים ולהכניס את הנושאים הללו לתהליך קבלת ההחלטות? "קיימות מגוון סיבות. רבים מאמינים שניהול אחראי של נושאים חברתיים וסביבתיים הוא אינדיקציה חזקה לניהול פיננסי אחראי. דיאלוג הרבה פעמים נועד כדי לקדם התנהלות פיננסית טובה יותר - איך שלא נהפוך את זה, חיסכון באנרגיה הוא בסופו של דבר חיסכון בהוצאות - מיתוג אחראי מקטין את הסיכוי לחרם צרכנים. נכנסים גם נושאים של תפיסה רחבה של ביצועי התיק. חברה שמקדמת את עסקיה באמצעות שוחד מוציאה חברות אחרות מהמשחק, והתחרות החופשית נפגעת ו/או הפיזור בין החברות בתיק נפגעים. כאמור, נכנס כאן הרצון של למתג את עצמך - ערך מוסף אמיתי".

מה קורה בישראל? "מנהלי הקרנות בישראל טרם השכילו להציע את האלטרנטיבת השקעה בקרנות שמחויבות להשקעות אחראיותעבור הציבור שרוצה להשקיע באופן אקטיבי. בישראל המודעות לנושא ההשקעות האחראיות בקרב מנהלי הקרנות פשוט לא קיימת, וחבל".

מה צריכים מנהלי הקרנות הישראליות לעשות על מנת להציע סוג כזה של השקעה? "ברגע שהגופים הפיננסים בישראל יבינו שכדאי להם לעשות שימוש בכלי כל כך יעיל, שמצוי בהישג ידם, זה יכול להעלות את האמון של הציבור בהם ולגרום לו להעביר את כספו לניהול בקרנות הממותגות, ככאלה שמשקיעות בחברות שנוהגות באחריות. היום יש כבר על המדף כלים פשוטים וזמינים למנהלי הקרנות, כמו מחקרים ודו"חות על החברות הציבוריות אשר מדרגים את מידת האחריות שלהן ביחס לסביבה, לממשל התאגידי ולחברה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבשלום 28/06/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
    הם אנשי פיננסים ולא אנשי שיווק ומיתוג שחורג מה"מקצוען", "חדשן" וכן הלאה מלחיץ אותם.
  • 2.
    נשמע כמו משהו שיעבוד בארה"ב. בארץ לא מזיז לאנשים (ל"ת)
    דודו 26/06/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 28/06/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    כבר כינו אותנו בכל השמות ועכשיו אנחנו גם "כאלה שלא מזיז להם". למה? אנחנו פחות ערכיים מאנשים אחרים בעולם?
  • 1.
    בלה בלה בלה (ל"ת)
    ביג 26/06/2015 09:39
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?