נגה לבציון נדן: "הגיע הזמן שגם בישראל יהיו קרנות להשקעות אחראיות"

מנכ"לית חברת המחקר Greeneye: " מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים. בישראל - המודעות פשוט לא קיימת"

מערכת Bizportal | (4)
נושאים בכתבה מנהלי קרנות

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קהל הולך וגדל של משקיעים מפנה את כספו לניהול פאסיבי, באמצעות קרנות מחקות, שאינן שואפות להכות את המדדים אחריהם הן עוקבות, אלא רק לחקות את ביצועיהם. סיטואציה זו נובעת מאי היכולת של הציבור לדעת למי מהמנהלים האקטיביים ניתנה הנבואה, ולזהות למי יש יתרון אמיתי כמנהל. בהעדר הבדל ברור קשה למנהל לבדל עצמו בעזרת מונחים כגון "מקצועיות", "נסיון" או "חדשנות" ולמשוך אליו לקוחות חדשים.

נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת המחקר Greeneye, שעוסקת בתחום ההשקעות האחראיות טוענת כי למנהלי ההקרנות ישנה כיום דרך מצוינת לעשות בדיוק את זה, "הגיע הזמן שמנהלי הקרנות ייבדלו עצמם ממנהלים אחרים. את זה הם יכולים לעשות באמצעות מיתוג ברור כמנהלים שמשקיעים בחברות שחרתו על דיגלן מחויבות לממשל תאגידי הולם ולהתנהלות חברתית וסביבתית אחראית." איך מתפתח תחום ההשקעות האחראיות בעולם? לדברי לבציון נדן, "מנהלי הקרנות הגדולים בעולם הבינו את הכדאיות והחשיבות שבמעבר להשקעות אחראיות, ושם כבר מדובר בשוק מיינסטרימי בו מנוהלים עשרות טריליוני דולרים".

האם יש להשקעה בחברות אחראיות השפעה על הביצועים ההיסטוריים של קרנות? "קיימים מחקרים רבים שמראים שקרנות אחראיות מנצחות את השוק. ה-MSCI מייצר מדד חברות אחראיות מקביל לכל מדד גיאוגרפי אחר שהוא מייצר, ונראה שלרוב המדדים האחראיים גוברים על המדד הרגיל. רוב הספרות האקדמית מייצרת תוצאות נייטרליות בעיקר לאסטרטגיות של סינון. כלומר, לא נראה שיש השפעה. עם זאת, השקעות אחראיות מזמן לא מוגבלות לסינון של חברות לא אחראיות. מנהלי השקעות רבים מעורבים בחברות כדי לגרום להן לנהל את עסקיהן באופן אחראי יותר".

מה המוטיבציה של משקיעים להיות מעורבים ולהכניס את הנושאים הללו לתהליך קבלת ההחלטות? "קיימות מגוון סיבות. רבים מאמינים שניהול אחראי של נושאים חברתיים וסביבתיים הוא אינדיקציה חזקה לניהול פיננסי אחראי. דיאלוג הרבה פעמים נועד כדי לקדם התנהלות פיננסית טובה יותר - איך שלא נהפוך את זה, חיסכון באנרגיה הוא בסופו של דבר חיסכון בהוצאות - מיתוג אחראי מקטין את הסיכוי לחרם צרכנים. נכנסים גם נושאים של תפיסה רחבה של ביצועי התיק. חברה שמקדמת את עסקיה באמצעות שוחד מוציאה חברות אחרות מהמשחק, והתחרות החופשית נפגעת ו/או הפיזור בין החברות בתיק נפגעים. כאמור, נכנס כאן הרצון של למתג את עצמך - ערך מוסף אמיתי".

מה קורה בישראל? "מנהלי הקרנות בישראל טרם השכילו להציע את האלטרנטיבת השקעה בקרנות שמחויבות להשקעות אחראיותעבור הציבור שרוצה להשקיע באופן אקטיבי. בישראל המודעות לנושא ההשקעות האחראיות בקרב מנהלי הקרנות פשוט לא קיימת, וחבל".

מה צריכים מנהלי הקרנות הישראליות לעשות על מנת להציע סוג כזה של השקעה? "ברגע שהגופים הפיננסים בישראל יבינו שכדאי להם לעשות שימוש בכלי כל כך יעיל, שמצוי בהישג ידם, זה יכול להעלות את האמון של הציבור בהם ולגרום לו להעביר את כספו לניהול בקרנות הממותגות, ככאלה שמשקיעות בחברות שנוהגות באחריות. היום יש כבר על המדף כלים פשוטים וזמינים למנהלי הקרנות, כמו מחקרים ודו"חות על החברות הציבוריות אשר מדרגים את מידת האחריות שלהן ביחס לסביבה, לממשל התאגידי ולחברה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבשלום 28/06/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
    הם אנשי פיננסים ולא אנשי שיווק ומיתוג שחורג מה"מקצוען", "חדשן" וכן הלאה מלחיץ אותם.
  • 2.
    נשמע כמו משהו שיעבוד בארה"ב. בארץ לא מזיז לאנשים (ל"ת)
    דודו 26/06/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 28/06/2015 10:23
    הגב לתגובה זו
    כבר כינו אותנו בכל השמות ועכשיו אנחנו גם "כאלה שלא מזיז להם". למה? אנחנו פחות ערכיים מאנשים אחרים בעולם?
  • 1.
    בלה בלה בלה (ל"ת)
    ביג 26/06/2015 09:39
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.