פוקס סוגרת שנה: רווח נקי של 77 מיליון שקל - כמה דיבידנד תחלק?
חברת פוקס 0.87% הצליחה לרשום אשתקד רווח נקי של 77 מיליון שקל. מדובר אמנם בירידה חדה של 19% לעומת הרווח של שנת 2013, אך בהישג מרשים בהתחשב באתגרים הרבים: מבצע "צוק איתן", דמי השכירות הגבוהים (230 חנויות) והתרחבות. הכנסות פוקס צמחו בשנת 2014 ב-7% לרמת שיא של 1.1 מיליארד שקל.
אחד הגורמים שסייע לחברה לרשום רווח נקי בשורה התחתונה - סעיף "הכנסות מימון" בגובה של 25 מיליון שקל - פי 3.5 לעומת שנת 2013. במילים פשוטות יותר - הימור נכון על הדולר שזינק ב-12% בשנת 2014 ושיפר דרמטית את הדוח רווח והפסד.
חברת האופנה, הנמצאת בשליטת משפחת ויזל ומשפחת פוקס, מחזיקה בישראל ברשת של חנויות אופנה ומוצרים לבית תחת המותגים: פוקס, פוקס-הופ, אמריקן איגל, מנגו, Aerie, ללין ועוד.
מדיניות חלוקת דיבידנד
מדיניות חלוקת הדיבידנד בחברה הינה כי יחולק דיבידנד פעמיים בשנה, לאחר פרסום הדו"ח הכספי לרבעון השני ולאחר פרסום הדו"ח הכספי השנתי בשיעור שלא יפחת מ-50% מהרווח הניתן לחלוקה.
- פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי
- פוקס בדוח פושר - רווח של 70 מיליון ברבעון השני; אבל רבעון שלישי התחיל חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש אפריל 2014 חילקה פוקס 25.5 מיליון שקל ובחודש הבא - 28 באפריל יחולק דיבידנד של 38.3 מיליון שקל.
מרבית עובדי הקבוצה משתכרים שכר מינימום או שכר הגבוה במעט משכר המינימום, כך שלהעלאה משמעותית בשכר המינימום עלולה להיות השפעה על הוצאות הקבוצה ורווחיה. עלות השכר של מנכ"ל החברה, הראל ויזל, 345 אלף שקל בחודש ובסך הכל 4.1 מיליון שקל עבור שנת 2014 כולה.
- 1.במציאות לא פשוטה כל הכבוד (ל"ת)שמיר 25/03/2015 14:35הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
