סגור וחתום: פריון וקונדואיט הודיעו היום על המיזוג, והשווי - 3 מיליארד שקל

מניית פריון נטוורק מגיבה להודעה בירידות חדות של 7%. ג'וזף מנדלבאום: "אירוע מכונן בתולדות החברה ואיחוד כוחות משמעותי"
חן דרסינובר | (2)

חברת פריון נטוורק וחברת קונדואיט הודיעו היום (ב') על הסכם איחוד בין חטיבת Client Connect של קונדואיט לפריון, במסגרת עסקה המתבססת על מניות בלבד, תוך הפיכתה של פריון וקונדואיט לגוף מאוחד בתעשיית החיפוש וההפצה הדיגיטלית.

בתגובה להודעה, מניית פריון צללה ב-14.6% במחזור מסחר גבוה של 19 מיליון שקל. נציין כי מתחילת חודש יוני מניית פריון זינקה ב-30%, ככל הנראה על רקע ציפיות המשקיעים והסוחרים לעסקה מסוג זה. נראה כי המשקיעים מביעים אכזבה מסוימת ממכפיל הרווח הגבוה של אותה חברה ממוזגת, שמבטא צפי למכירות אגרסיביות בהמשך שיכול ולא יבואו לידי מימוש, כמו גם מהיקף הדילול הצפוי בקרב משקיעי פריון, כאשר משקיעי המניות הקיימים של פריון יחזיקו רק 19% מהחברה הממוזגת (ועל כך בהמשך).

גם מניית בבילון עברה ממסחר במגמה חיובית לאורך שעות היום לסגירה בירידות שערים של 1.8%. הסכם המיזוג תופס בהפתעה מסוימת את חברת האינטרנט בניהולו של אלון כרמלי, שמנהלת מגעים מתקדמים למיזוג עם חברת איירון סורס הישראלית. הסכם המיזוג בין פריון לקונדואיט מלחיץ את הצדדים להגיע להסכם מחייב בהקדם האפשרי, כאשר ניכר כי מגמת הקונסולידציה היא השולטת כעת בשוק סרגלי הכלים.

האיחוד בין החברות צפוי ליצור חברה ממוזגת אחת הצומחת במהירות והנמנית עם החברות הגדולות והמובילות בתעשיית החיפוש וההפצה הדיגיטליות בעולם, אשר הניבה הכנסות שנתיות פרו פורמה על בסיס non-GAAP של 367 מיליון דולר ו-EBIDTA פרו פורמה של 109 מיליון דולר. החברה הממוזגת צפויה לייצר יותר מ-260,000 שותפים בתחום ההפצה והתוכן.

עסקת המיזוג משקפת לחברה המאוחדת שווי שוק של 3 מיליארד שקל

במסגרת ההסכם, קונדואיט תפצל את חטיבת Client Connect שלה, הכוללת את פלטפורמת המונטיזציה וההפצה של החברה למפיצים ולמפתחים. החטיבה המפוצלת תאוחד עם פריון, אשר בכפוף לסגירת העסקה, תקצה לבעלי המניות של קונדואיט בין 57 ל-60 מיליון מניות, בהתבסס על מחיר המניה של פריון בדילול מלא בעת הסגירה.

לאחר סגירת העסקה, פריון תהיה מוחזקת על-ידי 81% מבעלי המניות הקיימים ובעלי האופציות של קונדואיט, ו-19% מבעלי המניות הקיימים ובעלי האופציות של פריון (על בסיס דילול מלא). פריון נסחרת בבורסה בת"א לפי מחיר המשקף שווי שוק של 592 מיליון שקל (לפני הירידה החדה במחיר המניה). כלומר, מדובר בעסקה המשקפת שווי שוק של בערך 2.9 מיליארד שקל לחברה הממוזגת.

בראש החברה המאוחדת יעמדו ג'וזף מנדלבאום, המנכ"ל הנוכחי של פריון, ויעקב קאופמן, סמנכ"ל הכספים הנוכחי של פריון, אשר ימשיכו לכהן בתפקידים אלו. ג'וש ווין יצטרף לפריון כנשיא, וימשיך להוביל את חטיבת ה-Client Connect. דרור ארז, מייסד-משותף של קונדואיט, ורועי גן, סמנכ"ל הכספים של קונדואיט, יצטרפו לדירקטוריון פריון עם סגירת העסקה.

העסקה מתוכננת להסגר בתחילת ינואר 2014, ונתונה להצבעת בעלי המניות של פריון, המתוכננת לנובמבר 2013, וכן לתנאי הסגירה המקובלים, תקנות מס ואישורים של הגופים הממשלתיים. בפני בעלי המניות הגדולים עומדים תנאי חסימה שונים, ואף בעל מניות לא יוכל להחזיק ביותר מ-14% ממניות החברה המאוחדת, לאחר הסגירה.

ג'וזף מנדלבאום , מנכ"ל פריון אמר בתגובה כי "זהו אירוע מכונן בתולדות החברה, ואיחוד כוחות משמעותי עבור העובדים ובעלי המניות שלנו. זהו באמת המקרה שבו אחד ועוד אחד שווה שלוש. עסקי החברות שלנו משלימים אלה את אלה ויאפשרו לנו להגדיל את ההשקעה בפלטפורמת המונטיזציה וההפצה, כמו גם מאמצינו בתחום המובייל, נוכחתנו בתחום הפרסום ופיתוח חדשנות. אני שמח מאוד לקבל את פני העובדים המוכשרים של חטיבת Client Connect עם הצטרפותם לפריון, ומצפה להמשיך ולהתבסס על הצלחתם כפי שהושגה עד כה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מחר עליות חזקות מי שמכר היום הפסיד סבלנות בדויש (ל"ת)
    אנליסט אסטריטרך 16/09/2013 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אניניני 16/09/2013 14:53
    הגב לתגובה זו
    בנאסדק ידעו להעריך נכון, רק פה מורידים
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: