"השקעה בחברה לישראל עדיפה בהרבה מהשקעה ישירה בכימיקלים לישראל"

רן שחר, מנהל השקעות ראשי אלפא פלטינום וחבר בועדת השקעות בחברת הון ליין מעריך את הדיסקאונט בחברת ההחזקות בכ-40%. מחיר היעד: 3,000 שקל
רקפת סלע | (3)

"ביישום המודלים המקובלים (NAV, DCF, EBIDTA..) על החזקותיה העיקריות, חברה לישראל נסחרת בדיסקאונט של סביב 40% ביחס לשווי החזקותיה", כותב רן שחר, מנהל השקעות ראשי אלפא פלטינום וחבר בועדת השקעות בחברת הון ליין. להערכתו השקעה בחברה לישראל עדיפה בהרבה מהשקעה ישירה בהחזקתה העיקרית - כימיקלים לישראל.

המודל לקח בחשבון המשך השקעה בבטר פלייס (סביב מיליארד דולר) וצים (בהיקף של 300-400 מיליון דולר). ועל כן ניתן שווי שלילי לשתי אחזקות אלה. לפיכך, המניה מומלצת ב"קניה", במחיר יעד 3,000 שקל. לחברה לישראל, פרט לאחזקתה המשמעותית בכי"ל ישנן אחזקות נוספות, "טובות יותר וטובות מעט פחות", נכתב וניתן הפירוט הבא:

צים - ענקית הספנות הישראלית שהפסידה במחצית הראשונה של השנה כ-210 מיליון דולר וכ-276 מיליון דולר בשנת 2011, מוחזקת בבעלות כמעט מלאה (99.7%) ע"י החברה לישראל. "במודל שלנו אנחנו נותנים שווי שלילי לחברת צים, המייצג את ההשקעות הצפויות של חברה לישראל בצים בשנים הקרובות (300- מיליון דולר)", כך כותב שחר.

בטר פלייס החברה שהפסידה 132 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2012 ביקשה לא מזמן 150 מיליון דולר נוספים מבעליה וזאת לאחר ש"שרפה" כ-600 מיליון דולר מיום הקמתה. "גם פה אנו צופים המשך השקעה של בעלי המניות קיימים בחברה (סביב מיליארד דולר בשנים הקרובות). לפיכך שווי בטר פלייס במודל שלנו הינו שלילי (300- מיליון דולר)", נכתב.

אחזקות סחירות נוספות של החברה (מלבד כי"ל,) טאואר מפתחת רכיבים לתעשיית המוליכים למחצה, הכנסות החברה בשנת 2011 היו מעל 600 מיליון דולר. יעד החברה בשנים הקרובות לעלות מעל 1 מיליארד דולר הכנסות. תזרים מפעילות שוטפת בשנת 2011 היה כ-39 מיליון דולר.

"שתי הבעיות העיקריות של טאואר הן - רווחיות ענף המוליכים למחצה, שהיא תלוית מחזור וכמובן סוגיית שטרי ההון היכולה לדלל את בעלי מניות באופן משמעותי. לבנקים לאומי ופועלים יש מעל 95 מיליון שטרי הון כ"א, במקביל החברה לישראל מחזיקה עוד 206 מיליון שטרי הון" כותב שחר.

בז"ן בית הזיקוק הגדול ביותר בישראל. החברה פועלת בשנים האחרונות להקמת המיד"ן מתקן לייצור דלקים נקיים. המיד"ן יאפשר לייצר טווח נרחב של תזקיקים. במקביל המיד"ן יעבור לעבוד על גז טבעי. השימוש בגז טבעי במקביל להגדלת היכול של המיד"ן ליצור תזקיקים, יגדיל את ה-EBIDTA בכ-300 מיליון דולר במונחים שנתיים. שווי השוק של בז"ן עומד על ארבעה וחצי מיליארד שקל בערך.

ICP איי.סיי פאוור, בבעלות מלאה של החברה לישראל, אשר אחזקתה המשמעותית היא חברת האנרגיה אינקיה, הרשומה בברמודה ופעילה מאוד במדינות אמריקה הלטינית. בעיקר בפרו ובבוליביה. הספק תחנות הכוח כיום עומד על סביב 3000 מגה וואט, בשנים הקרובות החברה תגדיל את התקופה בכ-1400 מגה וואט בקירוב (כולל תחנה במישור רותם אשר תפיק 440 מגה וואט)

ה-EBIDTA לשנת 2011 עמדה על 169 מיליון דולר, רווח נקי סביב 60 מיליון דולר. יש לצפות שעם השלמת הפרויקטים, הרווח הנקי יגדל לכיוון 80-90 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המלצה שטותית (ל"ת)
    איילי 04/11/2012 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המלצה נכונה. לקנות חברה למכור כיל. (ל"ת)
    שאול 04/11/2012 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ח"ל נסחרת בדיסקאונט הזוי (ל"ת)
    אלון 04/11/2012 13:21
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?