האם יוצאים כספים מישראל כרגע ולאן הישראלים מעבירים אותם?
"אנחנו רואים בהחלט התעניינות מוגברת בתקופה האחרונה העברת השקעות לחוץ לארץ, אנחנו מזהים מגמה של התעניינות בפיזור נכסים והשקעות בחו"ל, אומר יעקב שלח מנהל מחלקת פעילות חול במור ניהול תיקים בראיון לביזפורטל.
"ככלל, נכון לפזר השקעות בחו"ל. זה דבר שהמשקיעים ידעו לעשות אותו לאורך השנים. יש כרגע עליית מדרגה בעניין בפיזור השקעות, זו בהחלט מגמה שצוברת תאוצה בימים או בשבועות האחרונים" הוא מוסיף כאשר ההיגיון הוא שאתם צריכים לפזר את הסיכון שלכם בעולם כדי להפחית את הסיכון המקומי, כי ממילא אתם גרים בישראל.
להיכן זז הכסף?
"אנחנו מזהים ששוויץ חזרה להיות מדינת יעד לכספים. שוויץ ידועה כמדינה יציבה גם מבחינה שלטונית, גם מבחינה מטבעית ובוודאי מבחינת בנקאות ותיקה ומבוססת שיש שם. השוויצרים מאוד דומיננטיים בישראל, הם פונים לקהל לקוחות אמיד מאוד והיום דרך בתי השקעות בישראל ניתן להגיע גם בפתיחת חשבונות בנק השוויצרים ולקבל את השירות הזה גם על סכומים נמוכים יותר".
האם להשקיע במניות או באג"ח?
"המכפילים בשוק המניות עדיין גבוהים, בוודאי בהשוואה למה שאפשר לקבל היום בשוק האג"ח כלומר כרגע הפיצוי המתקבל בהשקעה במניות הוא נמוך ביחס לחלופות. אנחנו חושבים שהיום שוק האג"ח מעניין מאוד, הריביות עלו פלוס צפויות שימשיכו לעלות מעט. אנחנו רואים שאפשר היום לקבל באגרות חוב ממשלתיות ריביות מאוד יפות. למשל - אג"ח לשנתיים בארצות הברית היום נותן כבר 4.7%. אג"ח לעשר שנים נותן כבר קרוב ל-4%. כבסיס להשקעה זה בהחלט מקום מאוד נוח להשקיע. בנוסף, גם ריבית הפד' צפויה להגיע ל-5 ורבע אולי 5.5%, כך שסביבת איגרות החוב כרגע נוחה מאוד להשקעה. ואם רוצים לפזר את התיק ולהוסיף גם מרכיבים של איגרות חוב קונצרניות חזקות בדירוגים גבוהים בהחלט אפשר לייצר פה תיק מאוד אטרקטיבי".
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפו בראיון המלא:
- 12.הייטקיסט 26/02/2023 07:42הגב לתגובה זוזה נקרא לאכול ולירוק באותה צלחת ילאאא סעו מפה לא רוצים אתכם ואת הכסף המקולקל לכם אז עופו מהר
- ציון 26/02/2023 17:44הגב לתגובה זוהרי אתה חי מהם. 60 אחוז מהייצוא זה רק הייטק
- 11.סלקטר השועל 25/02/2023 14:52הגב לתגובה זוזהו הפתרון האידיאלי למשבר הדיור יאללה שיעזבו ומהר ככל האפשר יחד עם המשפחות שלהם תל אביב תתפנה מהם ותהיה לי ולשאר המתווכים המון עבודה
- ציון שרעבי 26/02/2023 17:46הגב לתגובה זוהרי אתה חי מהם. 60% מהייצוא זה רק הייטק
- 10.חני 24/02/2023 17:30הגב לתגובה זווהרבה מאד אנשים עוזבים
- 9.שרית 1 24/02/2023 17:00הגב לתגובה זוכמו שכתבתי הרבה אוויר יש כניסה של כסף זר והוצאה של פרטים ומוסדיים התוצאה עלייה ביתרות בינואר מישהו שם פוזיציה ומנסה לעשות סיבוב
- 8.שרית 24/02/2023 16:57הגב לתגובה זויש הרבה הייפ ואין הרבה אקשיין. היתרות גדלות ואם ישחקו יותר מידי בשער הדולר בנק ישראל יתערב יש כאלה בפוזיציה שמנסים לעשות סיבוב וכמובן גועל נפש מי שמנסה להקריס את.הכלכלה
- 7.צבי 24/02/2023 13:30הגב לתגובה זומתעלמת מכל האזהרות. רומסת את הדמוקרטיה ובתי המשפט. היכן בתקציב התוספות למערכת הבריאות (אנשים מתים או סובלים), היכן התוספות למשטרת ישראל (משילות, גיוס כוח אדם איכותי), היכן הכסף למניעת נזקי רעידת אדמה (יהיה כאן אסון לאומי)? העיקר שיש כסף לישיבות ולהתנחלויות, עוד מעט לא יהיה.
- 6.מודריץ 24/02/2023 12:52הגב לתגובה זוכאילו בחול השווקים לא ייפלו
- 5.קשקש 24/02/2023 12:13הגב לתגובה זותמיד היו השקעות של ישראלים במדינות העולם וזה לא חדש לכן להכניס פחד וחרדות לתמימים זה לא מועיל.
- 4.שימחוני 24/02/2023 12:08הגב לתגובה זותגידו מה קורה לכם אתם נורמלים את מי זה מעניין איפה אתם מחזיקים את הכסף שלכם אנו יודעים שהיתעשרתם מאז קום המדינה כי לקחתם לעצמכם את כל השפע שהיה פה אז תניחו לנו ותחזרו למדינות של ההורים שלכם באירופה כי זה המזרח התיכון וזר לכם אז שלום ולא להתראות
- ציון שרעבי 26/02/2023 17:48הגב לתגובה זוהרי אתה חי מהם. 60% מהייצוא זה רק הייטק
- משה ישראלי 25/02/2023 11:09הגב לתגובה זותחזור אתה לעצים שמשם הגעת !!
- שלום שמחוני 24/02/2023 18:01הגב לתגובה זוכנאה אתה נמצא 40 שנה בתרדמת עשירי המדינה זה גם תשןבה ,אליהו,נמרודי, ממרוד ןכו לא ידוע לי שהם מפולין או גרמניה
- 3.שחרזדה 24/02/2023 12:02הגב לתגובה זוהמקום הכי טיפשי להשקיע בשנים הקרובות.
- שי 24/02/2023 14:48הגב לתגובה זומאשר על אירופה שטובעת במוסלמים וגובלת עם רוסיה.מאשר ארה"ב עם החוב המטורף.ומאשר בריטניה ששוקעת.ישראל תתגחה כאי של יציבות עם הכנסות מדהימות של אנרגיה
- 2.לרון 24/02/2023 11:54הגב לתגובה זואף אחד לא ממש יודע,והסטטיסטיקה היותר נכונה תמיד בדיעבד
- 1.לרון 24/02/2023 11:52הגב לתגובה זועל "דרוגים גבוהים","יציבות" ועוד מנטרות,בעוד שעושים כסף בעיתוי הנכון ובסיכון הלא דווקא נמוך,כשהיועצים "מתעוררים" הדולר,בורה,מניות וכדו' כבר עברו כיברת דרך רצינית,והאכזבה של המשקיעים בא תבוא
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
