על 'מעריב' בעידן בן-צבי, המשכורות ששולמו בזמן, ולאיפה המערכת תעבור?
יותר מחודש חלף מאז ששלמה בן-צבי נכנס ל'מעריב', ובינתיים - דגש על בינתיים - צריך להודות ביושר שמדובר בעיתון טוב בהרבה מהמוצר שחזו כל הרואים שחורות. מי שציפה (כמוני, מודה) למעין ביטאון ימני דתי שיעלה על נס את פועלו של משה פייגלין, יתמוך באופן חד צדדי בנפתלי בנט ויספק מדי שבוע שפע של אייטמים ל'מי נגד מי' - נאלץ להתבדות.
הטורים הפוליטיים של שלום ירושלמי ומזל מועלם לא עושים חשבון לאף אחד. במהלך מבצע 'עמוד ענן', למשל, הביא 'מעריב' מדי יום, לצד התיאורים מהצד הישראלי, גם דיווחים של כתב מעזה על מצוקת תושבי הרצועה. בהחלט לא דבר מובן מאליו בעיתונות של היום.
נכון לעכשיו, 'מעריב' של בן-צבי הוא עיתון חופשי כפי שלא היה מזה זמן רב, בוודאי לעומת 'מעריב' בתקופת קודמו, נוחי דנקנר. דווקא בגלל זה, חשוב שלא ייסגר. אלא שכאן בדיוק הבעיה: על פי כל האינדיקציות מצבו הכלכלי של העיתון בכי רע. עד כמה רע? עד כדי כך שבשבוע שעבר היו מי שחששו שב'מעריב' שלא יימצא הכסף לתשלום משכורות נובמבר. 'מעריב' במצוקת מזומנים, ומי שמספק לעיתון חמצן בימים אלה הוא המיליארדר הבריטי קונרד מוריס, אבא של אשתו של בן-צבי. באופן יוצא דופן, אגב, משכורות נובמבר הועברו היום, 3 ימים לפני המועד האחרון המותר על פי החוק. מי יודע - אולי כדי להזים את גל השמועות. נראה מה יקרה בחודש הבא, ואז אולי גם נבין סופית האם קונרד מוריס הוא השלדון אדלסון של 'מעריב'.
בינתיים קיבלו כמה מהעובדים עוד בשורה מרירה: בעיתון שוקלים להעביר את המערכת מתל אביב היקרה לראש העין. על הפרק: האפשרות שמערכת 'מעריב' תתנחל במתחם 'בטר פלייס' (עוד חברה שעתידה לוט בערפל). יכול להיות שבקרוב רחוב קרליבך יישאר מיותם, ללא העיתון שהוא עצמו ייסד?
-שלמה בן-צבי, זה בעניין החותן שלך, קונרד מוריס.
"סליחה, אני לא יודע מי אתה. אתה לא מכיר אותי. ככה לא שואלים שאלות. אין לי מה להגיד על זה. תפנה לדובר שלי. תודה רבה".
דוברו של בן-צבי סירב להגיב.
- 1.איריס 09/12/2012 09:27הגב לתגובה זווצהוב פחות מידיעות אחרונות
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
