בעל-בית חדש ל'מעריב': ביהמ"ש אישר את עסקת הרכישה על ידי שלמה בן-צבי
לאחר דיון שהתקיים הבוקר (יום ג') בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישרה בצהריים השופטת ורדה אלשייך את עסקת מכירת העיתון מידי דסק"ש של נוחי דנקנר, למו"ל 'מקור ראשון' שלמה בן-צבי, ואת מכירת בית הדפוס לאיש העסקים והיהלומן עמוס מימון. השופטת גם הפנתה את הצדדים לבחון האם עסקת בן-צבי דורשת את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים.
בכך קיבלה השופטת אלשייך את המלצות נאמני העיתון עורכי הדין ד"ר שלמה נס וירון ארבל, שהמליצו על השניים, מבין כ-20 הצעות שהתקבלו. בן-צבי רוכש את פעילות קבוצת מעריב הכוללת את העיתון, רשת מקומוני 'זמן מעריב', אתר NRG, כתבי העת וההוצאה לאור, באמצעות חברת 'אחוזת הירש ישראל תשנ"ד בע"מ' שתשלם 80 מיליון שקלים, ואילו בית הדפוס בבת-ים, כולל השטח הנדל"ני שלו, נרכש על ידי קבוצת עמוס מימון, שתשלם 65 מיליון שקלים.
השופטת אלשייך מסרה בהחלטתה כי "צמד ההצעות המשלימות זו את זו שבפני, נראות בבירור כהצעה הגבוהה ביותר שקיימת בפועל; הם מכוונות לשמר את העיתון ככלי תקשורת פעיל במדיה, שכפי שהערתי בהחלטתי הראשונה, אינה משופעת תקשורת חופשית. הסכום הכולל שיתקבל לפירעון חובות, עולה על 140 מיליון שקלים, וחשוב לא פחות, לטעמי אף יותר, הינה ההתחייבות להעסיק כ-1,400 עובדים, עניין זה עמד מלכתחילה כשיקול מרכזי בנסיבות העניין, והיה חלק בלתי נפרד משיקולי כאשר הסכמתי לא רק למתן צו להקפאת הליכים גרידא, אלא אף לסיכון הנוסף בדמות אישור חריג להפעלה גירעונית".
בשבועות האחרונים התגלה בור תקציבי של כ-95 מיליון שקלים, חובות לעובדים בגין אי תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים. בעלי IDB נוחי דנקנר הסכים לכסות 69% מסכום זה, ואת היתרה הפנה לעופר נמרודי, בעלי 'הכשרת היישוב', המו"ל הקודם. כעת קבעה השופטת אלשייך כי "בניגוד למקרים אחרים של הסדרים, הרי שההסדר הנוכחי אינו כולל פטור לבעלי השליטה הקודמים או מניעה כלשהי מעריכת חקירות, ובמידה ומתגלה טעם לכך ואף נקיטת הליכים המוכרים בדין. בין אם עסקינן בשאלת אי הפרשת כספים שהגיעו לעובדים על פי דין במרוצת השנים, ובין אם בסוגיית אחרות, ככל שיתגלו או יעלו במסגרת החקירות".
מעריב בגרסה החדשה: העובדים ייהנו מהסכם קיבוצי
עד 5:00 לפנות בוקר התקיימה פגישה בין נציגי שלמה בן-צבי לבין חברי ועד העיתונאים של 'מעריב', עו"ד גלילה הורנשטיין ונציגי ההסתדרות, ובסיומה נחתם הסכם קיבוצי שייהנו ממנו כל 1,450 עובדי 'מעריב' שישארו בשלב זה בעיתון.
על פי ההסכם החדש, ייקלטו 1,450 עובדים, הכוללים עיתונאים, עובדי הפצה, דפוס ומינהלה, על פי החלוקה הבאה: 350 מעובדי המערכת העיתונאית והמנהלה ייקלטו לתקופה מינימאלית של 18 חודשים. לאחר חצי שנה, יוכל בן צבי לפטר כ-10% מעובדים אלה. ועדיין, מדובר על מצב טוב יותר מההצעה הראשונה, אז הציע בן-צבי לקלוט 330 עובדים שמתוכם ניתן לפטר 10% באופן מיידי.
בנוסף, ייקלטו בין 70-110 עובדי הדפוס, לתקופה מינימאלית של 18 חודשים. מערך ההפצה של העיתון הכולל 900 עובדים, ימשיך במתכונתו הנוכחית לתקופה של 24 חודשים.
עבור כל העובדים שייקלטו, הובטחה שמירה על תנאי שכרם עד לעלות שכר של 22,500 שקלים, שמירה על זכויות הנצברות לפי ותק בכל הנוגע לימי חופשה והבראה וכן אושר "בנק" של ימי מחלה למחלות ממושכות.
הישג נוסף וחיוני לעובדים הוא בהסכמתו של בן צבי לשתף נציג של העובדים בישיבות דירקטוריון החברה על תקן משקיף. עוד הוסכם כי במהלך החודשים הקרובים יימשך המשא ומתן בין בן-צבי לבין העובדים על מנת להגיע להסכם קיבוצי שיסדיר באופן מפורט יותר את יחסי העבודה בעיתון ובאתר האינטרנט NRG.
במהלך הדיונים הצהיר בן צבי על כוונתו להשאיר את מערכת עיתון מעריב באזור המרכז, למרות שגורמים בעיתון חוששים כי המערכת והמשרדים צפויים לעבור למתחם הגן הטכנולוגי בירושלים, בו שוכנים משרדי העיתון 'מקור ראשון'.
יו"ר ועד עובדי מעריב, חגי מטר, מסר הבוקר כי "לאחר משא ומתן עיקש, הגענו להסכם קיבוצי שבשבילנו הוא תקדימי. עד כה, עובדי מעריב נאלצו להסתפק בהבטחות שרבות מהן לא קוימו. כעת, הצלחנו להשיג את ההסכם הטוב ביותר בתנאים הקשים הנוכחיים. לצערנו, עובדים רבים יפוטרו אך לוח הזמנים והמצב הכלכלי של העיתון, חייבו אותנו לכך. אנחנו נמשיך לקיים משא ומתן עם בן צבי על מנת להסדיר את כל הפרטים".
- 4.שם דבר 24/10/2012 09:10הגב לתגובה זוזה שמגיע "בוס" חדש לא ישנה הרבה. חוינו על בשרנו כבר מס' לא מבוטל של "בוסים" שמביאים איתם את המנכ"ל והוא מביא איתו 10 נאמנים שעושים עבודה של מקסימום 2 אנשים.ראה דוגמא תמר רגב,רוני מזל טוב והרשימה ארוכה.... אז קודם כל הדג מסריח מהראש,להתחיל שם ולא בעובד הקטן שמרויח 5000 ש"ח בחודש.
- 3.אבירם 23/10/2012 21:41הגב לתגובה זומאז חדרה משפחת הפשע גם למעריב ומשפחת נמרודי הפכו מסוחרי נשק לבעלי עיתון נטשו רובם של הקוראים את העיתון מעריב ועברו לקרוא עיתונים אחרים ועם הזמן כמובן, הפסיקו את מנהג קריאת העיתונים ומצאו את מבוקשם באתרי האנטרנט השונים (בודאי לא של מעריב...). מה, גם בן צבי בין התמימים שלא הבין את הבור שחפר לעצמו? חבל.
- 2.קרליבך 23/10/2012 17:00הגב לתגובה זוחברי ועד העובדים ויתרו בכזאת קלות על כמה מאות עובדים, מעניין אם גם הם יפוטרו או שיש להם חסינות והם ישיכו לעבוד כרגיל. אני מהמר שהם לא יפוטרו.
- 1.הסוף של מעריב אותותו מגיע (ל"ת)שרון 23/10/2012 16:26הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
