בעקבות מעצר אנשי התקשורת: המפכ"ל מסכים כי "עיתונאי הוא לא עוד מפגין"
4 חודשים לאחר מעצרם של
לפני חודש נפגשו נציגים מארגון העיתונאים - ראש אגף החדשות במעריב יואב ריבק, דרור פויר מגלובס, עורכת 'מה בוער' בגל"צ נורית קנטי, כתב השטחים של 'חדשות 10' רועי שרון, ורכז הפעילות של הארגון יאיר טרצ'יצקי - עם מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו, כדי לדון במעצר עיתונאים בעת מילוי תפקידם. לדברי הארגון, "הדגשנו בפני המפכ"ל כי נתקלנו במספר מקרים כאלה בעיקר בסיקור הפגנות והפרות סדר, משני צדי הקו הירוק, וכי בקרב העיתונאים במגזר הערבי במיוחד קיימת תחושה קשה".
כעת הוחלט להפיץ את ההסכמות שהצדדים הגיעו אליהן לגבי אותן סוגיות, ובשבועות הקרובים יוקם צוות שיורכב מנציגי ארגון העיתונאי והמשטרה, שיפרוט את כל ההסכמות העקרוניות לנהלים בפועל.
אז על מה הסכימו הצדדים? העיתונאים טענו כי במקרים של הפרות סדר, המשטרה לא מבחינה בין כתבים לבין מפגינים. על כך אמר המפכ"ל כי "עיתונאי הוא לא עוד מפגין". גם היועץ המשפטי של המשטרה הגדיש כי "ברורה לנו חשיבות העבודה העיתונאית. זה ברור שאתם צריכים להיות שם ולדווח".
לסוגיה זו נקשרת העובדה כי לעתים עיתונאים נקלעים להפגנות במקרה, ומתחילים לעבוד בו במקום. על כך אמרו במשטרה כי ישנם מקרים בהם עיתונאים מתנהגים כמו מפגינים לכל דבר ואף מתעמתים עם שוטרים, וכשהם נעצרים הם שולפים את תעודת העיתונאי. בארגון הסכימו כי מדובר בהתנהגות שפוגעת בעיתונאים ומבקשים מחברי הארגון להימנע ממנה.
כזכור, הצעת המשטרה להנפיק תגים מיוחדים לעיתונאים, זכתה להתנגדות מוחלטת מצידו של ארגון העיתונאים. העיתונאים מתנגדים לכך משום שללא תג הם יכולים לפעול באזור האירוע מבלי שמפגינים או שוטרים ישנו את התנהגותם רק בשל נוכחותו. בסופו של דבר הוסכם בין הצדדים כי עיתונאי יצטרך להזדהות רק אם שוטר יפנה אליו לצורך עיכוב או מעצר, וכי הזיהוי יתבצע באמצעות תעודת לע"מ, כאשר בהמשך תיבחן האפשרות לבצע את הזיהוי גם באמצעות כרטיס החבר של ארגון העיתונאים.
הבנה נוספת היא הצורך שבכל הפגנה יהיה נוכח דובר מטעמה של המשטרה או קצין, כדי שיוכל לפעול לגישור פערים בין הצדדים, לתדרך את השוטרים בנוגע ליחס לעיתונאים, ולספק מענה לעיתונאים שנתקלים בבעיה מול שוטרים.
- 1.מדינה שיצאה משפיותה. 17/08/2012 18:47הגב לתגובה זומדינה שבה התשקורת קובעת עובדות והורסת חיים וקריירה (משה קצב למשל) זו מדינה שמשהו אצל מקבלי ההחלטות (ז"א הכנסת) השתבש לחלוטין.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
