פשע בירושלים: אשה ובנה סחטו באיומים עשרות אנשים, במאות אלפי שקלים
אשה ובנה תושבי ירושלים, נעצרו לחקירה ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים בחשד לסחיטה באיומים, תקיפה, הלבנת הון ועוד, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בין עשרות הקורבנות: קשישים בשנות ה-70 לחייהם עם סיבוכים בריאותיים, חייל בשירות סדיר ועוד. בתום החקירה במשטרת ישראל, הוגשה נגדם הצהרת תובע לקראת כתב אישום.
תחילתו של הסיפור במעצר חשוד עם אקדח. מוקדם יותר השנה, עצרו בלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים חשוד בגין החזקת אקדח שלא כחוק בירושלים. החשוד נתפס עם אקדח במבושיו בעת נסיעה בתוך רכב בשכונת פסגת זאב. לאחר שנחקר במשטרה הוגש נגדו כתב אישום וההליך המשפטי בעניינו מתנהל בימים אלו כשהוא בכלא.
הכסף שנתפס במעצר. צילום דוברות המשטרה
הלוואות וסחיטה באיומים
במהלך חקירתו של החשוד התברר לחוקרי המשטרה, כי עפ״י החשד הוא ואמו מנהלים קו הלוואות בניגוד לחוק. בנוסף התברר כי לווים שלוו כספים מהם ולא החזירו אותם בזמן, אוימו והותקפו על ידי הנאשם, אמו או מי מטעמם. בעקבות החשדות החדשים נפתחה חקירה נוספת ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים.
- עובדי עיריית אשקלון ורחובות נעצרו. החשד: עבירות שוחד והלבנת הון
- הפשע בדרום: תושב רהט נעצר לאחר שגנב ברזל לגשר, בשווי מאות אלפים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה עצרו בלשי ימ״ר ירושלים את הנאשם (24) מהכלא, ואת אמו (44) המתגוררת בנווה יעקב. בחיפוש שנערך בביתה, אותרו ונתפסו ע״י השוטרים: 55 אלף שקל ומאות דולרים במזומן, כדורי אקדח, פלאפונים ומחשבים ניידים, מסמכים שונים ועוד. החשודים נלקחו לחקירה במשטרה בחשד להלבנת הון, סחיטה ואיומים, שיבוש הליכי חקירה, תקיפה ועבירות מס והדחת עד.
מהחקירה בימ״ר ירושלים עולה כי החשודים היו מלווים כספים לאנשים, שמרביתם לא אושרו לקבל הלוואות באמצעות בנקים, והיו מצויים בקשיים כלכליים או בסיבוכים בריאותיים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
תחמושת שנתפסה. צילום דוברות המשטרה
עשקו קשישים וחיילי צה"ל
בין הלווים, היה חייל צה״ל בשירות סדיר שלווה מהם 10,000 שקל בריביות גבוהות מאוד ובתנאי החזר מורכבים. כך יצא שלמרות שהחייל שילם להם עד כה עשרות אלפי שקלים בחזרה במשך זמן רב, הוא עדיין המשיך לשלם להם ואף הופעלו עליו לחצים בשל כך. בחקירה אותו חייל סיפר שהוא מפחד מהחשודים ולכן ממעט להימצא בביתו כשהוא בחופשות מהצבא.
במקרה אחר, אדם בן 70 נכה החולה במחלה סופנית לווה מהם כספים בריבית גבוהה. לאחר שלא הצליח להחזיר את התשלומים לחשודים, החשוד הגיע מחוץ לביתו תקף אותו פיזית וגנב לו את הטלפון שהיה ברשותו.
במקרה נוסף, אדם בשנות השבעים לחייו לווה כספים מהחשודים עקב הסתבכות במצבו הבריאותי בריבית גבוהה. משלא עמד בהחזר התשלומים, הגיע החשוד לביתו וליד בני משפחתו איים עליו ואף החליט להטיל את יתרת החוב על אחותו של הקורבן.
תקפו את הלווים
עפ״י החשד השניים הלוו כספים בניגוד לחוק בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים לעשרות לווים, ואלו שלא עמדו בהחזרים אוימו, נסחטו ואף חלקם הותקפו על ידם.
במהלך החקירה בימ״ר ירושלים, הוארך מעצרם של שני החשודים מעת לעת. עם סיום החקירה גובשה נגדם תשתית ראייתית לביצוע העבירות, והוגשה נגדם השבוע הצהרת תובע ומעצרם הוארך שוב עד מחר. מחר צפוייה הפרקליטות להגיש נגדם כתב אישום.
- 3.שומר נפשו ירחק 11/01/2024 11:14הגב לתגובה זולא להלוות בריבית
- 2.אין כמו אמא.. או-אמא יש רק אחת... (ל"ת)הדר 10/01/2024 11:54הגב לתגובה זו
- 1.מי שלוקח הלוואה צריך להחזיר. (ל"ת)מה הבעיה פה? 10/01/2024 11:30הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
