בינה מלאכותית
צילום: rawpixel, Freepik

האם ה-AI יחליף בעתיד מנהלי קרנות? כנראה שכן

הראשונים שיוחלפו יהיו כנראה אילו שמתגאים ביכולת לנתח חברות בצורה קרה וחסרת רגש. למרות זאת, סביר שיקח קצת זמן עד שהמשקיעים יוכלו לסמוך על מכונה לבצע בשבילם השקעות בלב שקט
אדיר בן עמי | (1)

כבר עשרות שנים בינה מלאכותית שמחליפה את בני האדם מהווה נושא לסרטים וספרי מדע בדיוני, כשהחלק שבדרך כלל ה-AI לא יכול להחליף הוא החלק ה-"רגשי". אילו חדשות די רעות למנהלי קרנות רבים שמתגאים בכך שהם מחפשים השקעות בצורה קרה וחסרת רגש. 

בינה מלאכותית מתקדמת במהירות לשלב בו היא תוכל די בקלות להחליף מקצועות רבים, ביניהם גם את מנהלי הקרנות. ה-AI כבר היום מסוגל לנתח באופן אובייקטיבי כמות עצומה של מידע ולבצע אסטרטגיות השקעה יעילות שמבוססות על המידע הזה. נכון, כרגע הבינה המלאכותית הג'נרטיבית נתפסת הרבה פעמים על חם כשהיא סתם ממציאה נתונים, אבל ככל שהזמן חולף והיא משתפרת מיום ליום בעזרת האינטרנט ומידע שמשתמשים מספקים לה, התוצרים שהיא תספק יהיו יותר ויותר איכותיים. 

כיום, יש כ-11 קרנות הנסחרות בבורסה ומנוהלות על ידי AI, כשסביר מאוד להניח שקרנות אחרות משתמשות בצורה כזו או אחרת של בינה מלאכותית. "אם הייתי בנעליו של מנהל נכסים, הייתי בוחן לעומק את הבינה המלאכותית מנקודת מבט של איך אני עוזר לעסק לרוץ בצורה יותר אפקטיבית ויעילה ומקצץ בחלק מההוצאות בעזרת הטכנולוגיה", אמר לי דווידסון, מנהל האנליזה הראשי של מורנינג סטאר.

החדשות הטובות למנהלי הקרנות, לפחות כרגע, הן שקרנות האינדקס עדיין מהוות את האיום העיקרי, שכן הקרנות שמנוהלות כיום על ידי AI התקשו גם הן לנצח את המדדים. רק קרן אחת Qraft AI-Enhanced US Large Cap בלטה בביצועים וגם זה צפוי להשתנות עם הזמן, ככל שיותר קרנות יושקו והבינה המלאכותית תלמד יותר. 

ניתוח נתוני חברות באמצעות מחשבים זה לא תחום חדש, משקיעים גדולים רבים כמו ריי דליו וג'ים סימונס עשו את הונם כשהם נעזרים במחשבים לעבד כמויות גדולות של מידע ולספק להם תובנות. בינה מלאכותית היא שונה היות והיא עוסקת בללמד מחשבים לחשוב בעצמם ולהסתגל לתנאים המשתנים בשוק, בעסקים ובכלכלה. כיום, בינה מלאכותית כבר משמשת לניטור שיחות משקיעים, כשה-AI מקשיב בזמן אמת לשיחה, מנתח את הטקסט ומחפש אחר מילות מפתח שצפויות להשפיע על ביצועי החברה. יותר מזה, ה-AI ינתח את צורת הדיבור של המנכ"ל, כמה מהר הוא מדבר ואת גובה הקול שלו וידע לקבוע מה ההסתברות שהשוק יגיב למה שנאמר. 

ב-Qraft משתמשים במערכת AI אדפטיבית שיודעת להתאים את החשיפה לחמישה גורמים עיקריים שצפויים להשפיע על המניות: ערך, איכות, גודל, מומנטום ותנודתיות - בהתאם לתנאי השוק.  המערכת ניצחה כ-70% מהמתחרות בקטגוריה שלה במורנינג סטאר בשלוש השנים האחרונות, ללא מנהלים אנושיים. פרנסיס אוה, מנכ"ל Qraft ציין כי בקרנות המנוהלות על ידי AI יש כיום רק כ-30 מיליון דולר, היות וזה עדיין קשה לשכנע משקיעים לבטוח במכונות. "לבני אדם יש עדיין נטייה להאמין ביכולת קבלת ההחלטות של בני אדם, ללא קשר אם הם מצליחים להשיג תשואה טובה או לא", אמר אוה.  

לקח עשרות שנים עד שהמשקיעים אימצו את קרן האינדקס האוטומטית שהומצאה ב-1971. בהתחשב בהתלהבות המשקיעים מבינה מלאכותית, סביר לחשוב שהאימוץ הפעם יקרה מהר יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דניאל 23/08/2023 20:36
    הגב לתגובה זו
    השקעות זה מה שנקרא סדר מסוג שני. אם אתה מכניס רובוטים שמסתכלים על אותו '' נתיב'' ממילא יהיה מתוחמר מלא כסר על ההתחלה. וגם לא מבין איך באמת השוק מתנהל. אין נתונים '' אובייקטים '' שלפיהם קונים/מוכרים. יש העדפות אישיות ויש אינדיקציות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.