הנגיד לבנקים: "תנו ריבית נאותה על העו"ש". האם ימשיכו לצחוק עלינו? - מניות הבנקים מזנקות ב-2%
ההודעה של בנק לאומי בשבוע שעבר, לפיה היא תעניק ריבית של 1% על העו"ש, הצליחה להצחיק את הלקוחות. בשל תנאי התקרה, הם יוכלו לקבל ריבית של 100 שקל בשנה - סכום של עמלות שגובה הבנק עבור מספר פעולות פשוטות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, זימן אליו לפגישה את המנכ"לים של הבנקים בנוגע לריביות של הפקדונות וההלוואות. הוא טען בשיחה כי הוא מצפה שהם ישלמו ריבית על העו"ש וישפרו את הריביות של הפקדונות. הנגיד קרא לבנק לעודד לקוחות להפקיד את הכסף. הוא הורה להם להציג את התכנית שלהם תוך זמן קצר והסביר כי אם הם לא ישנו את המדיניות הקיימת, של ריבית נמוכה, הדבר עשוי להשתנות בחקיקה. אבל ירון בעצם אומר להם - חברים, תפעלו לפני שהפוליטיקאים יתעוררו. אז הבנקים יזרקו קצת עצם לציבור, כדי להרחיק מהם את הביקורת הציבורית.
הלקוחות כועסים ובצדק: הבנקים מגלגלים את עליית הריבית על האשראי, אבל בפיקדונות - העליה ניתנת באופן חלקי. פערי הארביטראז' עדיין גדולים והבנקים לא מפסיקים להרוויח. הסיפור הזה מנכר עיניים - בעוד שהציבור מתמודד עם עליית מחירים ואינפלציה, בתקווה שתיעצר בגלל עליית הריבית שמצד שני פוגעת בהחזר ההלוואה והמשכנתאות שלהם, שהתייקר בעוד אלפי שקלים. אפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נלחם בכך ורוצה להקטין את הרווחים של הבנקים באמצעות הגדלת המס.
להלן היעדים המרכזיים שהעלה הנגיד בפגישה:
1. תמסורת ריבית נאותה על יתרות זכות של משקי בית.
2. עידוד אקטיבי מתמשך של לקוחות בעלי יתרת עו"ש מעל רף מסוים להסטת כספים המוחזקים בעו"ש לאפיקים משתלמים יותר (כגון פיקדונות לזמן קצוב או קרנות כספיות).
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. סיוע אקטיבי לבעלי המשכנתאות המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר.
4. הקלת הנטל ללקוחות בעלי יתרה שלילית בחשבונות העו"ש.
מבנק ישראל נמסר כי "בתום הפגישה הנחה הנגיד את מנכ"לי הבנקים לדווח למפקח על הבנקים, בדבר היערכותם להשגת היעדים שהציג. הנגיד הדגיש כי הוא מצפה מכל אחד מהבנקים לאמץ צעדים מדידים וישימים להשגת היעדים בתוך פרק זמן קצר".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר לאחר הפגישה: "המערכת הבנקאית איתנה ורווחית. בעת האחרונה רשמה המערכת רווחיות גבוהה מאוד ועלייה חדה של התשואה על ההון, בין היתר, כתוצאה משילוב של מספר גורמים: יתרות עו"ש שנותרו גבוהות המהוות מקור בעלות אפסית להעמדת אשראי; תמסורת לא מספקת של הריבית לפיקדונות במגזר משקי הבית וריכוז גבוה של אשראי בריבית משתנה שההכנסות ממנו עולות עם עליית הריבית במשק. חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון המשקף את ערך ההוגנות, בין מדיניות הריבית על ההלוואות לבין מדיניות הריבית על הפיקדונות וניהול העו"ש - ובדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים".
- 10.חי 20/06/2023 17:18הגב לתגובה זומה שצריך לעשות הינם 2 דברים :1. ריבית על עו"ש בזכות בסך 70% לפחות מריבית בנק ישראל 2. מיסוי הפרשי ריביות 50% הבנקים לא צריכים להרויח כל כך הרבה.אם בנק יתמוטט , מדינת ישראל תעזור לו כך שלא צריך לעשוק את האזרחים
- 9.עושק הבנקים את הלקוחות שלהם. בלי בושה לעיני כל. (ל"ת)עדי 20/06/2023 17:08הגב לתגובה זו
- 8.הבנקים מרוויחים 20/06/2023 15:12הגב לתגובה זומזרים,רק לא ברור מאיפה המקורות הבלתי נידלים
- 7.הבנקים מרוויחים 20/06/2023 15:10הגב לתגובה זומדינה פצפונת בחצי גודל לונדון שחצי בכלל לא עובד,אז מאיפה כל המיליארדים ועוד לא דיברנו על בתי ההשקעות וחברות הביטוח
- 6.הבנקים ירדו 20/06/2023 15:07הגב לתגובה זועכשיו כשרואים ש"הכל שיחות" כמו אצל נשיא המדינה הבנקים עולים,המשקיעים הבינו שלא יהיה כלום כי לא היה כלום
- 5.סוחר זקן 20/06/2023 14:57הגב לתגובה זוריבית העו"ש צריכה להיות 75% מריבית בנק ישראל בחקיקה ולא להמתין לטובות של הבנקים חברי כנסת תעשו זאת מידית
- 4.יוסי ק 20/06/2023 14:32הגב לתגובה זוהצבור מטומטם ברמות. אם לא היה מטומטם היה רוכש קרן כספית ומקבל 4.5% . מאחר ואין דבר שנקרא חינוך פיננסי בחלם הרי שהבנק מרוויח לא בגלל חוכמתו אלה בגלל בורותו/טמטומו של הציבור שמצידו פונה לפוליטקאים שאלו גם שרלטנים וגם בורים והם במקום לתת לציבור עצה טובה עושים על גבו סיבוב . הפוליטקאים שא
- 3.זה הנגיד שכל חמש דקות מתראיין ויוצא נגד הרפורמה - 20/06/2023 14:11הגב לתגובה זוזה הנגיד שכל חמש דקות מתראיין ויוצא נגד הרפורמה - פשוט בדיחה הבן אדם
- 2.ביזיון אחד גדול חצופים חוגגים עלינו בלי בושה (ל"ת)רמי 20/06/2023 14:01הגב לתגובה זו
- 1.בהחלט כןןןןןןןןןןן למה לא . אנחנו המטומטמים והם החכמים (ל"ת)צדיק 20/06/2023 14:00הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
