נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

ההייטק עכשיו בדאון, אבל הוא עדיין העתיד של ישראל - תראו את הזינוק ב-4 השנים האחרונות

מספר המועסקים בהייטק זינק ב-50% תוך 4 שנים; למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל, שעומד על 270 אלף; בתוך כמה שנים נגיע ל-400 אלף עובדים - ואלה חדשות טובות למשק
נתנאל אריאל | (13)

ההייטק כאן כדי להישאר. ההייטק סופג מכה, אולי מכה חזקה בשנה האחרונה, אבל הוא העתיד שלנו. בשעה שיש מגזרים גדולים שלא פרודוקטיבית ולוקחים אותנו למטה, ההייטק הוא חבל הצלה. הצמיחה בתחום ב-4 השנים האחרונות מרשימה - כמות העובדים עלתה ב-כ-11.6% בשנה במוצע. 50% בארבע שנים  ל-400 אלף מועסקים. זה נובע מתוכניות לימוד בתיכון, מדחיפה לבגרות 5 יח"ד במתמטיקה, זה נובע מדרישה בצבא לרבבות חיילים מקצועיים בתחום וזה נובע מפתיחה מאסיבית של מסלולים באקדמיה לצד הרחבה של מסלולים קיימים. מדי שנה מצטרפים לשוק 30-40 אלף עובדים חדשים. זה לא בהכרח הייטק במלוא המובן של המילה. זה לא דווקא מתכנתים, זה גם אנשי מדיה, בודקי תוכנה ומעגל של שירותי ותמיכה מסביב. 

אז כן, שוק ההייטק מתקרר ומיד נצלול לנתונים, אבל זה העתיד. דמיינו מה יהיה כאן כשמעגל ההייטק יכלול כבר 600 אלף איש וזה למרות המשבר, יגיע, עוד 5-6 אולי עוד 10 שנים, אבל זו המגמה. 

ולנתונים הנוכחיים  - שוק ההייטק מתקרר והביקוש לעובדים חדשים בענף בצניחה, 6,138 משרות פנויות בלבד של מתכנתים לעומת 13,800 לפני שנה. כלומר נפילה של 55%. אבל האם זה אומר שהמצב בהייטק רע? בטווח הקצר מאוד כן, אבל כאשר יוצאים ל'זום-אאוט' ומסתכלים מלמעלה - העתיד נראה ורוד. 

אם נלך רק קצת אחורה, לשנת 2019, נשמע רחוק אבל מדובר בסך הכל על 4 שנים אחורה, עבדו בענף השירותים בהייטק 180.6 אלף עובדים. היום, אחרי ולמרות גל הפיטורים, עובדים בענף 270.6 אלף איש, כלומר - גידול של 50% במספר העובדים בהייטק בתוך תקופה קצרה מאוד, וזאת כשבמקביל בכל המשק נוספו רק 9%. יצוין - מדובר בנתון שמנטרל את תחום התעשייה בהייטק שנותר יציב לאורך השנים הללו (עליה מ-99.7 אלף עובדים ל-104.3 אלף), אבל זה לא משנה את התמונה כיוון שעיקר החשיבות בענף היא תחום השירותים. מעבר לכך, מספר המשרות הפנויות בתחום השירותים בענף הייטק לא ירד - הוא עמד על 12,365 ברבעון הראשון של 2023, לעומת 11,440 ברבעון הראשון בשנת 2019, למרות שבלמ"ס מציינים ש"לקראת סוף 2022 הגידול במספר המועסקים נפסק. יש להניח שהאטה זו מושפעת מהמשבר במניות הטכנולוגיה ומהעלייה בשער הריבית בישראל, באירופה ובארה"ב".

במילים אחרות, נכון שיש עכשיו האטה, אבל בעוד 4 שנים נגיע ל-400 אלף עובדים בענף השירותים בהייטק. אם הקצב יירד בגלל ההאטה, אז זה ייקח 6-7 שנים ואז כנראה שהמשק הישראלי יגיע למספר הזה. אלה חדשות טובות, שלא לומר מצוינות, למשק. עובדי ההייטק משתכרים בשכר גבוה משמעותית מרוב העובדים במשק. על פי מחקרים, השכר של מסיימי 5 יח"ל גבוה פי 2 ויותר מאשר השכר של מי שנבחנו ב-2 יח"ל. השכר של בוגרי 4 יח"ל גבוה ב-65% מהשכר של מי שסיימו 2 יח"ל אבל נמוך משמעותית ממסיימי 5 יח"ל. 

מספר המועסקים בהייטק זינק ב-50% תוך 4 שנים, מקור: הלמ

מספר המועסקים בהייטק זינק ב-50% תוך 4 שנים, מקור: הלמ"ס

כדאי גם לזכור שמדובר גם בתחום שמאפשר בצורה הטובה ביותר לצמצם פערים בין המרכז והפריפריה - מי שטוב יכול להיכנס ולהצליח (למרות שהוא מגיע מרקע עם פחות סיכויי הצלחה. זה לא סוגר את הפער, ברור שבמרכז קל יותר להצליח, אבל זה כן מאפשר גם לתלמידים מרקע נמוך להצליח, ללא תלות במערכת), השוק חופשי, יש תחרות גדולה בכל העולם על המוחות הטובים ביותר, וישראל בולטת, אין מגבלות של הרגולטורים ושל הממשלה, אין העדפת מקורבים, קשי משפחה (נפוטיזם), פרוטקציות ושלל בעיות אחרות - אם אתם טובים אתם יכולים להצליח. לא סתם ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק בישראל וסביר להניח שהוא ימשיך להיות כזה בעתיד הנראה לעין.

קיראו עוד ב"BizTech"

במקביל, צריך גם לזכור שהשוק המקומי גם מייצר עובדים. כולם מדברים על המחסור הגדול בעובדים טובים בהייטק, אבל יש יותר מסיימי בגרות 5 יח"ל במתמטיקה. אם עד שנת 2015 המספרים היו בנסיגה, ובשנת 2016 אחוז מסיימי תיכון עם 5 יח"ל היו 11.4% בלבד, בשנים האחרונות כבר מדובר על 16%, על פי נתוני משרד החינוך. מדובר בעתודה חשובה לתחום ההייטק.

מסיימי ה-5 יח"ל במתמטיקה גם מגיעים לאוניברסיטאות ולומדים שם - בשנים האחרונות יש גם יותר כיתות באוניברסיטאות, יותר לומדים ומסיימים בשנה מקצועות כמו מדעי המחשב, מתמטיקה, מדעים מדויקים והנדסה. מדובר על כ-19-20 אלף בשנה. בהחלט עתודה חשובה לשוק ההייטק בישראל.

מספר מסיימי 5 יח

מספר מסיימי 5 יח"ל במתמטיקה עמד על 19 אלף בשנת 2019, מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה

באלו חברות נוספו יותר עובדים?

על פי הלמ"ס, בחברות הגדולות יותר נוספו יותר עובדים - נוספו 5,189 מועסקים לעסקים בקבוצת הגודל של 19-5 מועסקים. לקבוצת הגודל 99-20 נוספו 24,259 מועסקים, עלייה של 52%. בקבוצת הגודל של 499-100 הייתה העלייה הגדולה ביותר – 85%, תוספת של כ-41 אלף מועסקים. לקבוצת הגודל של יותר מ-500 מועסקים נוספו קרוב ל-20 אלף  מועסקים.

מספר המועסקים בחברות הייטק, לפי גודל החברה. מקור: הלממספר המועסקים בחברות הייטק, לפי גודל החברה. מקור: הלמ"ס

הירידה במספר המשרות הפנויות:

עוד מציינים בלמ"ס כי "השינויים בסביבה הכלכלית שבאו לידי ביטוי בעליית הריבית בארה"ב, באירופה ובישראל הביאו לירידה בגיוסי הון סיכון ולירידה בביקוש לעובדים בענפים אלו. בהתאם לכך, מספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון של שנת 2023 ירד לכ-12,000 (ירידה של יותר מ-40% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2022).

מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק. מקור: הלמ

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    י 24/04/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
    אבן שטפש זרק לנחל אלף חכמים לא יצליחו להוציא. הטמטום הקנאה המשחיות והשחיתות פועלים ביחד להרס ההי טק . חוקים גזעניים ירחיקו מישראל את חברות ההי טק הגדולות . הקשקשות של השרים מבריחה את המשקעים... נקווה שיהיה הי טק בישראל בעוד 4 שנים אבל כמו שנראה זה יהיה רק בNSO או בחברות דומות
  • גיבוב של פייק בלי טיפת אמת. (ל"ת)
    כגן 27/04/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
  • ירון 25/04/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    לא התקימו בטיוואן סין ודובאי...גם כאן הם לא יתקיימו וזה עוד לפני שבכלל לוקחים בחשבון ששכחת לקחת את הכדורים הבוקר..קיש קיש קריא...
  • 5.
    נכון 24/04/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    תחזור לייצא תפוזי JAFFA?
  • 4.
    רועי 24/04/2023 02:23
    הגב לתגובה זו
    מספר המשרות הלך לקטון משמעותית בשנים הבאות, גם נגמר הכסף חינם להשקעות וגם מהפכת הai תוריד ב50 אחוז את הצורך בעובדים
  • 3.
    אכן 23/04/2023 15:37
    הגב לתגובה זו
    זה בתנאי שהפולטקאים משני המחנות יפסיקו לשים מקלות בגלגלים למשק הישראלי
  • 2.
    משה 23/04/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    אני חסרתי וניתחתי מניות וחברות עם צ'אט gpt ואז הבנתי שזה לוקח לי יותר מדי זמן. התחלתי ללמוד אופציות ומצאתי מערכת AI שעושה לי בין 4 ל7 אלף ביום על השקעה של 40 אלף. https://bestoptionsimulator.com/ הפסקתי לעבוד ועכשיו אני רק במסחר, 3-4 שעות ביום לא יותר מזה.
  • פרסומת בוטה ומגמתית. ממליץ להסיר.. (ל"ת)
    עוז 24/04/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
  • אוכלת את האנושות בינה מלאכותית (ל"ת)
    דור ההפלגה 24/04/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
  • זה הייטאק 23/04/2023 18:37
    הגב לתגובה זו
    הכל הייטאק כולל השעון של הרבי שלך.
  • ובלי שבבים אין כלום........ (ל"ת)
    דני 24/04/2023 16:31
  • מצחיק 23/04/2023 15:39
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להגיד עתיד הוא לא בחקלאות אלא בשוק המזון פחות או יותר
  • 1.
    מנש 23/04/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    סיבוב על הכספים של משקעים שחיפשו אפיקי השקעה מגוונים וגרמו נזק למשקיעם ולענף כולו.
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.