"מצב הכלכלה עשוי להוביל לספירלת אינפלציה כמו בשנות השבעים"
הפדרל רזרב אומר שהוא נחוש להילחם באינפלציה, אך חלק מהכלכלנים חושבים שמרכיביה לא יעשו לו חיים קלים ותידרש העלאה בקצב מהיר יותר. בסנט לואיס שבארצות הברית, ג'יימס בולארד יו"ר שלוחת הפד תמך בהעלאה ראשונה של 0.5 נקודות ולא 0.25 כפי שהוחלט, וחשב שיעד הריבית לסוף השנה צריך להיות 3%. אצלנו, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש אמר בראיון ש"ההיסטוריה מראה שלא הצליחו להוריד אינפלציה נמוכה בהרבה מהנוכחית עם ריבית של 2.8% בלבד" – זה היעד של הפד לסוף 2024 בעוד כיום האינפלציה שנמדדה בפברואר היא 7.9%.
הפד נקרע בדילמה של הורדת האינפלציה מחד והסיכון של כניסה למיתון מאידך, ובינתיים לא בטוח שהאזרחים האמריקאים מצויידים באותו אורך רוח. את הפגיעה הם מרגישים בארנק, וככל שיגידו "סיימנו לחכות" וידרשו מהמעסיק העלאת שכר שתהלום את יוקר המחיה הנוכחי, יתכן מעגל אינפלציוני מתמשך – כך מזהירים גם בקרן הגידור ברוואן הווארד, מהגדולות בעולם המתמחות בתחום המאקרו, שנמצאת בבעלות היהודי הבריטי אלן הווארד.
"השילוב בין אינפלציה גבוה, שוק תעסוקה מהודעה וציפיות אינפלציוניות שמשקפות חוסר וודאות מספק את אותו 'מתכון' שהביא לספרילה האינפלציונית של שנות השבעים – זו שהיה יקר מאד לדכאה בתקופת הנגיד פול וולקר החל בסוף העשור", כך נכתב בסקירה למשקיעים מטעם קרן הגידור.
יוזכר כי האינפלציה בזמנו נגרמה במידה ניכרת בשל מחירי האנרגיה שהאמירו – היצואניות מהמזרח התיכון, מדינות ערב העשירות במרבצי הנפט, החרימו את הלקוחות מהמערב שתמך בישראל במלחמת יום הכיפורים. התקופה ההיא בארצות הברית אופיינה בסטגפלציה, שילוב של סטגנציה בצמיחה ואינפלציה – שהגיעה בשיא ל-20%. המהלכים שנקט וולקר עלו לכלכלה האמריקאית במיתון עמוק.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו בולארד שהזכרנו, גם בברוואן הווארד מאמינים שהפד "הרבה מאחור" במתווה העלאת הריבית שלו. לדעת כלכלני קרן הגידור, יעד הריבית צריך להיות איפשהו בין 4-6% - ולא 2.8%. השנה נכונות לפד עוד 6 העלאות ריבית, אך היו"ר פאואל גמיש לבצע שינויים בתכנית ולהעלות את הריבית יותר פעמים, או בפעימות גדולות יותר.
אמנם ארצות הברית אינה מייבאת בהיקף משמעותי נפט או גז מרוסיה, והיא דווקא יצואנית גדולה של סחורות אלה, אך עדיין חשופה לעליות המחירים, גם בגזרות כמו שמן החמניות, הניקל, החיטה, גרעיני התירס ועוד.
לבד מהתחרות על כח אדם מוכשר בהייטק שהביאה להעלאות שכר, ב- APPLE (AAPL), כמו קודם לכן ב- MCDONALDS (MCD) העלו גם את שכרם של עובדים מדרגים נמוכים יותר, אלה שפוגשים את הלקוחות בסניפים. אם ברשת המזון המהיר הוצאות השכר לקחו חלק בעלייה של 14% בהוצאות התפעוליות ברבעון הרביעי של 2021, אז אצל ענקית הטק הוחלט על העלאות בשיעור של 2-10% שיקבלו מי שעבדו בחברה עוד טרם הקורונה ומאיישים את תפקידי המכירות, צוות התמיכה הטכנית ובכירים בשרשרת המכירות המשתכרים לפי שעה. זאת, במטרה להשוות את שכרם לזה של העובדים בגיוסים החדשים – שכבר לוקח בחשבון את האינפלציה.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בבנק ההשקעות GOLDMAN SACHS (GS) כתבו עוד לפני פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית לינואר, כשהיא הייתה ברמות נמוכות יותר, ש"העלאות השכר כנראה צריכות להאט מעט" שכן "יהיה קשה" גם ליישם העלאות של 5-6% וגם לא לתרום לאינפלציה.
השאלה היא עד כמה מהעלאות השכר לעובדים קיימים או חוזי ההעסקה החדשים כוללים הצמדות למדד המחירים לצרכן, או שמה מקבעים מראש שכר גבוה יותר בציפייה לאינפלציה גבוהה יותר. אם מדובר על האופציה השנייה, ניתן לדמיין שמעסיק לא יוריד את שכר העובדים היה ויצליח הפד להוריד את האינפלציה. במצב כזה העובדים ירוויחו מיותר הכנסה פנויה, שכן המצרכים החיוניים יעלו פחות, והדבר יתרום לביקושים – מה שרק ישאיר את האינפלציה בסביבה.
ואולם מוקדם יותר השבוע, פרשן הניו יורק טיימס פול קרוגמן מציע מבט אחר, מרגיע יותר – ולפיו בשונה מבשנות השבעים, חוזי השכר אינם כוללים מראש העלאות גבוהות ברמות של אז. ומדוע כך? כיוון שהציפיות האינפלציוניות נמוכות יותר – וזה מביא אותנו לתשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שמשקפות את אותן הציפיות. בסוף השבוע האחרון נרשם היפוך בעקומת התשואות בין האגרות לפדיון בעוד שנתיים לבין אלה בעוד עשר שנים. התשואה על הראשונות הייתה גבוה מזו על האחרונות.
התרגום הוא שבמעלה הדרך השוק מצפה שהכלכלה האמריקאית תתקע בקיר – אולי האינפלציה תהיה נמוכה יותר, אך גם יהיה מיתון, ואו אז יצטרך הפד לשנות כיוון כלפי הריבית ולחזור להוריד אותה. ואם זו תרד, סימן שהאינפלציה אינה גבוה ברמה שתהווה איום, שכן אם הייתה, היה צורך להמשיך להעלות את הריבית – כפי שנעשה כרגע.
בינתיים בישראל מנהלת הסתדרות העובדים משא ומתן מול האוצר לעסקת חבילה שתכלול את העלאת שכר המינימום בכמה פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל. הפעימה הראשונה, שנדחתה בינתיים למאי אמורה להיות בשיעור של 2%, בזמן שהאינפלציה האחרונה שנמדדה בפברואר היא 3.1%, מעבר לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%), שעתיד להעלות את הריבית בשבוע הבא. זה ארבע שנים שלא הועלה שכר המינימום.
- 3.חיים 04/04/2022 15:37הגב לתגובה זותעלו את הריבית הכול קורס חשבון פשוט כי כול השוק היום זה הלואות
- 2.נ.ש. 04/04/2022 14:59הגב לתגובה זוכי רוב משתכרי שכר המינימום עובדים במקומות שעלות העובדים הם חלק ניכר בעלות המוצר. ולכן ברגע שהעלות העובד תעלה ממילא יעלה המחיר המוצר. בתרגום חופשי זה עוד עליית מחירים. נכון שקשה לבוא לאדם שמשתכר בשכר מינימום ולהסביר לו למה לא כדאי להעלות לו שכר. אבל במבחן התוצאה לא עוזרים להם ככה. יותר נכון לתת הטבות שמייצרות את הסכום הזה מאשר לתת אותו בהעלאת שכר
- 1.חארטה. כל הכתבה (ל"ת)יוגב 04/04/2022 14:22הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
