אבטלה מובטלים תעסוקה
צילום: The New York Public Library, Unsplash

"מצב הכלכלה עשוי להוביל לספירלת אינפלציה כמו בשנות השבעים"

כך כותבים בקרן הגידור ברוואן הווארד שמתמחה בתחום המאקרו; לפיהם על הפד לשאוף ליעד ריבית של 4-6% כדי להלחם באינפלציה שהגיעה ל-7.9% - ולא של 2.8% בלבד. מנגד: הפרשן שמצביע על כך שהתנאים היום שונים מבזמנו - ומה קורה אצלנו בישראל?
איתי פת-יה | (3)

הפדרל רזרב אומר שהוא נחוש להילחם באינפלציה, אך חלק מהכלכלנים חושבים שמרכיביה לא יעשו לו חיים קלים ותידרש העלאה בקצב מהיר יותר. בסנט לואיס שבארצות הברית, ג'יימס בולארד יו"ר שלוחת הפד תמך בהעלאה ראשונה של 0.5 נקודות ולא 0.25 כפי שהוחלט, וחשב שיעד הריבית לסוף השנה צריך להיות 3%. אצלנו, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש אמר בראיון ש"ההיסטוריה מראה שלא הצליחו להוריד אינפלציה נמוכה בהרבה מהנוכחית עם ריבית של 2.8% בלבד" – זה היעד של הפד לסוף 2024 בעוד כיום האינפלציה שנמדדה בפברואר היא 7.9%.

הפד נקרע בדילמה של הורדת האינפלציה מחד והסיכון של כניסה למיתון מאידך, ובינתיים לא בטוח שהאזרחים האמריקאים מצויידים באותו אורך רוח. את הפגיעה הם מרגישים בארנק, וככל שיגידו "סיימנו לחכות" וידרשו מהמעסיק העלאת שכר שתהלום את יוקר המחיה הנוכחי, יתכן מעגל אינפלציוני מתמשך – כך מזהירים גם בקרן הגידור ברוואן הווארד, מהגדולות בעולם המתמחות בתחום המאקרו, שנמצאת בבעלות היהודי הבריטי אלן הווארד.

"השילוב בין אינפלציה גבוה, שוק תעסוקה מהודעה וציפיות אינפלציוניות שמשקפות חוסר וודאות מספק את אותו 'מתכון' שהביא לספרילה האינפלציונית של שנות השבעים – זו שהיה יקר מאד לדכאה בתקופת הנגיד פול וולקר החל בסוף העשור", כך נכתב בסקירה למשקיעים מטעם קרן הגידור.

יוזכר כי האינפלציה בזמנו נגרמה במידה ניכרת בשל מחירי האנרגיה שהאמירו – היצואניות מהמזרח התיכון, מדינות ערב העשירות במרבצי הנפט, החרימו את הלקוחות מהמערב שתמך בישראל במלחמת יום הכיפורים. התקופה ההיא בארצות הברית אופיינה בסטגפלציה, שילוב של סטגנציה בצמיחה ואינפלציה – שהגיעה בשיא ל-20%. המהלכים שנקט וולקר עלו לכלכלה האמריקאית במיתון עמוק.

כמו בולארד שהזכרנו, גם בברוואן הווארד מאמינים שהפד "הרבה מאחור" במתווה העלאת הריבית שלו. לדעת כלכלני קרן הגידור, יעד הריבית צריך להיות איפשהו בין 4-6% - ולא 2.8%. השנה נכונות לפד עוד 6 העלאות ריבית, אך היו"ר פאואל גמיש לבצע שינויים בתכנית ולהעלות את הריבית יותר פעמים, או בפעימות גדולות יותר.

אמנם ארצות הברית אינה מייבאת בהיקף משמעותי נפט או גז מרוסיה, והיא דווקא יצואנית גדולה של סחורות אלה, אך עדיין חשופה לעליות המחירים, גם בגזרות כמו שמן החמניות, הניקל, החיטה, גרעיני התירס ועוד.

לבד מהתחרות על כח אדם מוכשר בהייטק שהביאה להעלאות שכר, ב-  APPLE (AAPL), כמו קודם לכן ב-  MCDONALDS (MCD) העלו גם את שכרם של עובדים מדרגים נמוכים יותר, אלה שפוגשים את הלקוחות בסניפים. אם ברשת המזון המהיר הוצאות השכר לקחו חלק בעלייה של 14% בהוצאות התפעוליות ברבעון הרביעי של 2021, אז אצל ענקית הטק הוחלט על העלאות בשיעור של 2-10% שיקבלו מי שעבדו בחברה עוד טרם הקורונה ומאיישים את תפקידי המכירות, צוות התמיכה הטכנית ובכירים בשרשרת המכירות המשתכרים לפי שעה. זאת, במטרה להשוות את שכרם לזה של העובדים בגיוסים החדשים – שכבר לוקח בחשבון את האינפלציה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בבנק ההשקעות  GOLDMAN SACHS  (GS) כתבו עוד לפני פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית לינואר, כשהיא הייתה ברמות נמוכות יותר, ש"העלאות השכר כנראה צריכות להאט מעט" שכן "יהיה קשה" גם ליישם העלאות של 5-6% וגם לא לתרום לאינפלציה.

השאלה היא עד כמה מהעלאות השכר לעובדים קיימים או חוזי ההעסקה החדשים כוללים הצמדות למדד המחירים לצרכן, או שמה מקבעים מראש שכר גבוה יותר בציפייה לאינפלציה גבוהה יותר. אם מדובר על האופציה השנייה, ניתן לדמיין שמעסיק לא יוריד את שכר העובדים היה ויצליח הפד להוריד את האינפלציה. במצב כזה העובדים ירוויחו מיותר הכנסה פנויה, שכן המצרכים החיוניים יעלו פחות, והדבר יתרום לביקושים – מה שרק ישאיר את האינפלציה בסביבה.

ואולם מוקדם יותר השבוע, פרשן הניו יורק טיימס פול קרוגמן מציע מבט אחר, מרגיע יותר – ולפיו בשונה מבשנות השבעים, חוזי השכר אינם כוללים מראש העלאות גבוהות ברמות של אז. ומדוע כך? כיוון שהציפיות האינפלציוניות נמוכות יותר – וזה מביא אותנו לתשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שמשקפות את אותן הציפיות. בסוף השבוע האחרון נרשם היפוך בעקומת התשואות בין האגרות לפדיון בעוד שנתיים לבין אלה בעוד עשר שנים. התשואה על הראשונות הייתה גבוה מזו על האחרונות.

התרגום הוא שבמעלה הדרך השוק מצפה שהכלכלה האמריקאית תתקע בקיר – אולי האינפלציה תהיה נמוכה יותר, אך גם יהיה מיתון, ואו אז יצטרך הפד לשנות כיוון כלפי הריבית ולחזור להוריד אותה. ואם זו תרד, סימן שהאינפלציה אינה גבוה ברמה שתהווה איום, שכן אם הייתה, היה צורך להמשיך להעלות את הריבית – כפי שנעשה כרגע.

בינתיים בישראל מנהלת הסתדרות העובדים משא ומתן מול האוצר לעסקת חבילה שתכלול את העלאת שכר המינימום בכמה פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל. הפעימה הראשונה, שנדחתה בינתיים למאי אמורה להיות בשיעור של 2%, בזמן שהאינפלציה האחרונה שנמדדה בפברואר היא 3.1%, מעבר לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%), שעתיד להעלות את הריבית בשבוע הבא. זה ארבע שנים שלא הועלה שכר המינימום.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים 04/04/2022 15:37
    הגב לתגובה זו
    תעלו את הריבית הכול קורס חשבון פשוט כי כול השוק היום זה הלואות
  • 2.
    נ.ש. 04/04/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    כי רוב משתכרי שכר המינימום עובדים במקומות שעלות העובדים הם חלק ניכר בעלות המוצר. ולכן ברגע שהעלות העובד תעלה ממילא יעלה המחיר המוצר. בתרגום חופשי זה עוד עליית מחירים. נכון שקשה לבוא לאדם שמשתכר בשכר מינימום ולהסביר לו למה לא כדאי להעלות לו שכר. אבל במבחן התוצאה לא עוזרים להם ככה. יותר נכון לתת הטבות שמייצרות את הסכום הזה מאשר לתת אותו בהעלאת שכר
  • 1.
    חארטה. כל הכתבה (ל"ת)
    יוגב 04/04/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.