שווקי המניות ברחבי העולם הגיבו בירידות שערים חדות בעקבות הדיווחים מצד רוסיה כי פלשה בלילה שחלף אל תוך גבולות אוקראינה, זאת בעקבות הסלמה במצב הביטחוני ששרר גם ככה בין המדינות בשבועות האחרונים. 

המסחר באסיה ננעל בירידות שערים כאשר ה-האנג סנג 0% ,שנחאי -0.3% ,KOSPI COMPOSITE וה- ניקיי 225 -0.57%  נפלו ב-3.2%, 1.7%, 2.6% ו-1.8% בהתאמה. באירופה נפלו השווקים אף יותר, כאשר ה- DAX 40 -0.21% הגרמני מאבד בשעה זו 5%, ה- CAC 40 0.26%  הצרפתי מאבד 5% גם הוא. ה- FTSE 100 -0.01% הבריטי יורד 3.2%.

גם אגרות החוב האמריקאיות נופלות בשעה זו 5% והתשואה עליהן עומדת על 1.87%, השיעור הנמוך ביותר עליו עמדה מאז תחילת חודש פברואר. מחירי הקריפטו נמצאים גם הם בירידה כאשר הביטקוין יורד בשעה זו 9% וערכו עומד על 35,393.50 דולר ליחידה. איתו יורד גם האתריום בשיעור של 12% לערך של 2,385.38 דולר למטבע. 

מנגד, מחירי הסחורות כמו הזהב - שעלה היום בשיעור של 2.4% לערך של 1,956.60 דולר לאונקיה - והנפט - שמחירו עלה היום בשיעור של 6% וחצה את רף ה-100 דולר לחבית, ממשיכים לעלות. גם ערך הדולר המשיך בעליות היום בהשוואה לתקופה האחרונה, אם כי לדברי דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מדובר בעליה שהיא מתונה ביחס לשיעורים להם התרגלנו. 

• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אנחנו רואים כאן מהלך קלאסי של בריחה מנכסי סיכון ומעבר לנכסים בטוחים שנחשבים בתוכים יותר וזה אינו מצב יוצא דופן. אני לא חושב שמדובר במלחמה ואני מגדיר את האירוע כמשבר גיאופוליטי חמור", אומר רזניק ומוסיף כי "אם עד אתמול חשבנו שמדובר במשבר שיכול להיפתר בדרכים דיפלומטיות, הרי שהבוקר קמנו למצב של לחימה."

בהייתחסותו לדולר אומר רזניק כי הדולר נוטה להתחזק בימים כאלו מהיותו נחשב לחוף מבטחים עבור המשקיעים, אם כי לא מדובר באותה התחזקות דרמטית כמו שמציג המטבע בזמני לחימה, משבר או אי וודאות בדרך כלל. 

"בראייה כללית, כלומר אל מול היורו והפאונד מתחזק המטבע בצורה מתונה, לא הייתי אומר שמדובר במשהו חסר תקדים. אל מול השקל מתחזק המטבע בצורה משמעותית יותר ודווקא פה אני חושב שמדובר פחות 'כניסה למקלט' של המשקיעים אלא מסובב ישיר של הירידות בשווקי המניות. המשמעות היא שמכיוון שגופים מוסדיים רבים מושקעים בוול-סטריט ורואים כעת ירידות חדות בתיקים שלהם."

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון. צילום: כפיר סיוון

רזניק מסביר כיצד כאשר המוסדיים חווים ירידות חדות בתיקים, אלו נוהרים לרכוש דולרים על מנת לגדר את ההשקעה. רכישת הדולרים מובילה להיעדר היצע המטבע בעוד שהביקוש נשאר זהה - דבר שכמו בסחורות אחרות, מעלה את המחיר. 

"הדבר בעצם מוביל להיחזקות כפולה של הדולר על השקל. מצד אחד הוא מתחזק באופן כללי כי קיימת דהירה של המשקיעים אל 'חוף המבטחים', ומצד שני הוא מתחזק בגלל גידור ההשקעות של המוסדיים. בהיבט זה אני צופה שככל שימשכו הירידות, כך תמשך מגמת ייסוף הדולר."

גם לסחורות נוספות מתייחס האנליסט, ומוסיף כיצד העליות במחירי הנפט והזהב אל מול תשואות האג"ח ארוך הטווח שנופלות בשעה זו אינן היו הפתעה, ולכן היו מתונות ממה שיכלו להיות. מנגד מציין רזניק כי המתיחות הרוסית-אוקראינית הגיעה בתקופה בעייתית גם ככה עבור שווקי המניות. 

"מצב השוק רעוע כבר תקופה. תחילה היה לנו את משבר הקורונה שהובילו להדפסות כספים מאסיביות על ידי הממשלות בעולם. גם הבנקים המרכזיים נתרמו לעזרתם וחווינו מדיניות מוניטרית רחבה יחסית. לאחר מכן הגיעו כל אותן ממשלות ובנקים מרכזיים (בחלקן התחלפה ההנהגה ובחלקן לא) והידקו את המדיניות המוניטרית. כל אותם גופים כבר הודיעו כי יפסיקו את תמיכת המענקים לשווקים וצמצום המאזנים שלהם, וכעת הם מדברים גם על העלאות ריבית, חלקם אפילו כבר העלו אותה."

התנודתיות במדיניות המוניטרית משפיעה לרעה על השווקים, שתחילה איבדו אחוזים רבים, לאחר מכן התאוששו דבר מה, ומאז החלו לצנוח בשנית. המצב הגיאופוליטי החמור כמו שמתייחס אליו רזניק לא מקל גם הוא על השווקים, שגם ככה חטפו כמה וכמה מכות בעת האחרונה. 

השאלה הגדולה היא חביות הנפט, הן בהיבט המחירים הנוכחי והן בהביט המחירים העתידיים. התשובה לשאלה טמונה כמובן בשאלה אחרת, האם השוק הולך לאסקלציה. במידה והמשבר אכן יגמר בתקופה הקרובה, לא צופה האנליסט השפעות ארוכות טווח על מחירי המשאב. מנגד, במידה והמשבר אכן יאריך לכת ("ואני מוכרח להגיד שלפחות כרגע זה לא נראה כמו משהו שיגמר בקרוב"), מחירי המשאב ימשיכו לעלות גם הם.  

מחירי הנפט הושפעו בכמה רובדים בעקבות הפלישה הרוסית, רובה על מחירי החוזים העתידיים על הנפט. לשם ההשוואה, קיים פער של 12% בין מחיר החוזה העתידי הקרוב ביותר על הנפט (אפריל 2022) למחירו הנמוך יותר עבור החוזה העתידי האחרון עליו כרגע (דצמבר 2022). אותו פער נחשב לשיא בשוק, וגורמים רבים מאמינים שמדובר פה בחשש גדול שעולה אצל בתי הזיקוק עצמם - מפני סנקציה כנגד מאגרי הנפט הרוסים. 

רזניק לעומת זאת מאמין כי הסיבה נובעת דווקא מחשש השחקנים בשוק ממיתון. אותו חשש יכול להשפיע גם על החלטות הבנקים המרכזיים בעולם, שכרגע יפקחו עין נוספת במטרה לאבחן התדרדרות נוספת בצמיחה הכלכלית העולמית ככל שאחד כזה יציג עצמו. 

"הדלתא במחירי הנפט נובעת כתוצאה מהחשש ממיתון. גם הבנקים המרכזיים מסתכלים על זה. במהלך תקופה הקורונה הפעילות הכלכלית בעולם האטה בצורה חסרת תקדים, ומאז אותה האטה הצמיחה חזרה לשווקים. במדינות רבות בעולם וגם בישראל ראינו האצה בכלכלות המקומיות וברובם גם אינפלציה - עליות מחירים. לראייתי, ככל שהמשבר הצבאי הנוכחי ימשך תקופה ארוכה יותר, כך גם השלכותיו על הכלכלה העולמית תהיינה חמורה יותר."

ובכל זאת רזניק נשאר אופטימי, זו תחת הטענה כי לראייתו העולם הגיע מוכן פחות או יותר ללחימה הרוסית, ולכן גם ביצע התאמות פיננסיות טרם כך. בשורה התחתונה מאמין רוזניק כי חרף הערכותיו הקודרות טרם לכן, המשבר הנוכחי לא צפוי להימשך יותר מידי זמן. 

שלוש תרחישים צופה השוק להמשך הלחימה באוקראינה, תרחיש אופטימי, פאסימי ואחד באמצע. התרחיש האופטימי (והלא כל כך סביר) הוא כזה בו נמשכת הלחימה כמה ימים ספורים ותפסק בקרוב, ולאחר מכן ימשיכו המגעים במישור הדיפלומטי. במצב כזה צופה רזניק כי לא בטוח שיחזרו השווקים לעליות בטווח המיידי, אך הוא כן צופה שהירידות עצמן תפסקנה. בתרחיש הפאסימי (גם הוא אינו כל כך סביר), תמשך הלחימה זמן רב, ואליה יצטרפו מדינות נוספות באיזור. 

בתרחיש שכזה, גל הירידות הנוכחי הוא רק ההתחלה, וצפוי לנו גל ירידות משמעותי נוסף בהמשך. בתרחיש הביניים (והסביר ביותר), תמשך הלחימה כפי שהיא עומדת כעת, אם כי תשאר באיזורים מצומצמים בתוך אוקראינה ולא תתפשט החוצה. במצב כזה צופה רוזניק כי הירידות בשווקי המניות ימשיכו, אם כי בצורה מתונה יותר מזאת שצפינו בימים האחרונים וכתוצאה מכך שהשוק כבר ספג את רוב התופעות השליליות של הלחימה.

כיצד שלא נבחר להסתכל על השפעות המלחמה, אין ספק שמדובר באירוע מעניין מאוד. בהתייחסותו לנושא אומר ד"ר עידו קאליר, ראש התכנית לתואר השני באקטואריה בקריה האקדמית אונו כי קיימות שתי סוגיות עליהן יצטרכו המשקיעים לתת את הדעת. 

הראשון הוא כיצד יגיבו המשקיעים לירידות בשווקים כתוצאה מהלחימה. הד"ר לא מתייחס כמובן למשקיעים ותיקים שנמצאו היו בשוק כבר תקופה ארוכה אלא דווקא לאלו שהתחילו להשקיע דווקא בתקופה האחרונה. 

"הבהלה תבוא דווקא מאותם אנשים שנכנסו לשוק בחצי שנה האחרונה. מדובר במשקיעים רבים שבמשך שנתיים ארוכות ראו ושמעו על אנשים שמרוויחים סכומים יפים בשווקי המניות לאחר ירידות העתק שפקדו את השוק במהלך מרץ 2020 וכעת התיק שלהם נבצע באדום בוהק. לאותם משקיעים יהיה כיום 'ידיים רועדות', ואלו לאו דווקא ידעו מה לעשות עם הכסף המושקע" 

הד"ר לאו דווקא יוצא מנקודת הנחה שאותם אנשים אכן יממשו את הפוזיציות שלהם בעקבות הירידות, אלא טוען כי יהיה מעניין לראות כיצד אותם אנשים יגיבו. לראיה מציין קאליר את אותם משקיעים שלהם "החזיקו" לכאורה מנהלי ההשקעות את היד במהלך משבר הקורונה האחרון והובילו לכך שאותם משקיעים נמנעו מלהוציא את הכסף מהשוק. 

לדברי קאליר, מעבר לתפקידו הקלאסי של מנהל ההשקעות, יש לו גם תפקיד חשוב בלאפשר את הכניסה החלקה של המשקיע אל תוך השוק, ובכך להבין שאותם ירידות הם "חלק מהקטע".

ד"ר עידו קאליר. קרדיט: באדיבות הקרייה האקדמית אונו

מנגד, מתייחס הד"ר לעליות המחירים הצפויות בעקבות המשבר. רוסיה ואוקראינה נחשבות לשתיים מיצאניות החיטה הגדולות בעולם, דבר שהופך את הפלישה הנוכחית למלחמה של סחורות. המשמעות היא שבמידה וימשך המשבר כמה חודשים ("ואין הדבר אומר שמדובר יהיה בלחימה של ממש, מספיק שלא יהיה עובדים לקצור את החיטה בקיץ"), נוכל לצפות לעליות מחירים משמעותיות נוספות גם כאן.