אלפרד אקירוב ויורם נווה
צילום: סיון פרג ויחצ
ניתוח

יורם נוה ניצח במערכה מול אקירוב, אבל בדרך הוא אולי פגע בבעלי המניות

שניים רבים, השלישי מפסיד: אם הגיוס בכלל נועד להקשות על אקירוב, הרי שבדרך הוא פוגע בכל בעלי המניות בחברה; וגם - האם מדובר בתרגיל לגיטימי של הנהלת כלל והאם התרגיל הוא בכלל של אקירוב? 
אבישי עובדיה | (13)

קל מאוד לתמוך ביורם נווה מנכ"ל כלל ביטוח במאבק שלו באלפרד אקירוב. אקירוב פעל להשפיע על החלטות של כלל שנוגעות להחזקה שלה באלרוב בשליטתו של אקירוב וזה לא תקין בלשון המעטה. זה לא הצליח. אקירוב התחמם והפעיל את כל כוחו וכספו כדי לפגוע בהנהלת כלל ביטוח. הוא מעוניין בשליטה בכלל, כלפי חוץ, כי היא נכס מעניין, אבל יש רבים שאומרים שהוא פשוט רוצה "לכסח להנהלה הקיימת את הצורה". לא בטוח שעסקית הוא עושה עסקה טובה, כלל ביטוח המריאה לשיא של השנים האחרונות, מחיר הזדמנותי בטח שאין פה. 

ולמרות שזה קל לקחת את הצד של ההנהלה. צריך לנער את הרכילויות, השמועות ולנסות להבין באופן קר מה קרה כאן. ומה שקרה כאן הוא כנראה התנהגות לא סבירה של הנהלת החברה, או צירוף מקרים של שני אירועים לא קשורים: המאבק מול אקירוב והצורך במזומנים. מצד אחד, אי אפשר לצאת לגיוס הון כדי להצר ולהקשות על גורם שמנסה לבסס שליטה. כלל יצאה לגיוס בזק של חצי מיליארד שקל. למה בעצם? מה האלטרנטיביות לגיוס הכסף הזה? האם היא באמת צריכה חצי מיליארד שקל? חברות הביטוח עברו לחלוקת מזומנים ולא לגיוס מזומנים בתקופה האחרונה, ונראה שכלל לא זקוקה למזומנים כפי שקרה בגיוס הקודם לפני כשנתיים וחצי. אז מה קרה כעת? אולי בכלל יגידו שמגייסים כשאפשר לא כשצריך, וזה נכון והמחיר שלה אכן מצדיק גיוס. אולי יש לה תכנונים לכסף, אולי יש לה תכנונים מלאכותיים לכסף. גם אם כן, אקירוב אמר להם - "חכו, אני מתחייב לקנות בפרמיה". ואם כך, אז למה להנפיק בהנפקה לציבור ולא בהנפקה פרטית במחיר גבוה יותר? יש לזה תשובה טובה - אקירוב יכל לקנות את כל ההנפקה. אם הוא היה מציע פרמיה בהנפקה אפילו של 2%-3% הוא היה רוכש 10% מהחברה. הוא לא עשה זאת, האם הוא מתכוון להגיע לשיטה או שהכל זה בכלל תרגילים שלו להשביח את ההחזקה הקיימת?  

יש כאן הרבה שאלות פתוחות ואם נזקק אותן, יש כאן שאלה שעוד לא ניתחו ופירשנו אותה בתי המשפט שלנו - האם הנהלה יכולה לקבוע שגוף מסוים לא מתאים לה כבעל שליטה ולפעול נגדו. בכלל יגידו שזה לא המצב - הם צריכים את הכסף להרחבת הפעילות שלהם לתחומים נוספים כדי לגוון את מקורות ההכנסה. אבל נניח שזה המצב. האם הנהלה יכולה לעצור גוף מלהשתלט עליה? אם היא משכנעת שמדובר בגוף מסוכן, אז כנראה שכן. האם באמת אפשר להוכיח ולהראות שאקירוב מסוכן לחברה? יש כאן הרבה עניינים משפטיים, ויש כאן נקודה אחת כלכלית שהיא חשובה מכל - האינטרסים של בעלי המניות האחרים. כלל ביטוח בתשואת חסר בשבועיים האחרונים ביחס לחברות הביטוח האחרות, גם ובעיקר בגלל המאבק בין השניים.

הנהלת החברה צריכה להשיא רווחים לבעלי המניות שלה. היא חייבת להיות זהירה ולפעול בנאמנות לבעלי המניות - האם, ההנפקה הזו, משרתת את האינטרסים של בעלי המניות כולם? הנפקה לרוב מדללת את בעלי המניות הקיימים. במקרה הזה, ההנפקה הושלמה במחיר מצוין, אפילו מעט מעל מחיר הסגירה של היום הקודם להנפקה, אבל זה עוד לא אומר שמדובר במהלך נכון לבעלי המניות. לפני ההנפקה המניה ירדה, המניה כמור בתשואת חסר מתחילת השנה, אבל הכי חשוב - הנפקה לוקחת חלק מהאפסייד.

בעלי המניות מעדיפים בהגדרה שלחברה יהיה כמה שפחות מזומן ושהיא תייצר תשואה ממקורותיה. כלומר, את המזומנים העודפים שיש בחברה הם מעדיפים לקבל כדיבידנדים, כשמזומנים עודפים דווקא מייצרים משקולת על השווי. אם לא משתמשים בהם הם גם מקטינים את ההשבחה העתידית. אמחיש בדוגמה קטנה. נניח שיש חברה שהפעילות שלה שווה 1 מיליארד שקל וגוף מסוים מעריך שהפעילות תהיה שווה 1.2 מיליארד עוד שנה. כלומר תשואה של 20%. נניח שהחברה הזו מגייסת מזומנים של 400 מיליון שקל. כלומר השווי שלה כעת הוא 1.4 מיליארד (כולל המזומנים) והשווי שאליו היא צפויה להגיע 1.6 מיליארד שקל (1.2 מיליארד שקל כולל המזומנים). תעשו חשבון ותקבלו שהתשואה הצפויה כעת היא 14.3% (1.6 מיליארד חלקי 1.4 מיליארד). ההשבחה ירדה מ-20% ל-14.3%. ההנחה בחישוב הזה שהמזומנים לא יספקו-ייצרו תשואה כפי שהחברה עצמה מייצרת, זה יכול להיות אחרת, אבל ברוב המקרים המזומנים הם משקולת, אם כי בכלל נערכים להרחבת הפעילות שהיא לא ביטוח ויש לזה ערך - גם בתשואה וגם כפיזור סיכונים מול הפעילות הקיימת.    

אז גיוסים לרוב פוגעים בחברה, תלוי באיזה היקף ביחס לשווי החברה. במקרה של כלל זה לא גיוס בהיקף ענק, אבל גם 10% מהשווי זה משמעותי - 500 מיליון שקל מתוך שווי של כ-5.7 מיליארד שקל.   

אקירוב דרך אלרוב הגדיל את החזקתו בהנפקה ב-60 מיליון שקל וכדי לשמור על כוחו (15%) הוא צריך לרכוש בעוד 15 מיליון שקל. כלומר, עלות נוספת של 75 מיליון שקל. זה לא הכל, כדי להגיע לשליטה שבמקרה זה היא 30%, מדובר על השקעה נוספת של 75 מיליון שקל נוספים ובסה"כ 150 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז אם זה תרגיל של הנהלת כלל, זה בהחלט תרגיל מתוחכם, אבל צריך להיות לו כיסוי. הנהלת כלל צריכה להראות שהיא צריכה ויודעת לייצר בכספי ההנפקה תשואה. זה לא טריוויאלי כשחברות אחרות כאמור מחלקות דיבידנדים. ובכלל, ייתכן התרגיל הוא של אקירוב. הוא כאמור יכל לקנות את כל ההנפקה, ולהימנע ממתן פרמיה בהמשך על מניות נוספות שהוא צריך יהיה לקנות כדי להשיג שליטה. למה הוא לא עשה זאת? אולי הוא חושש לא יקבל אישור, אולי הוא לא באמת מתכוון לרכוש שליטה בכלל.   

כך או אחרת, הסיפור עוד רחוק מלהסתיים. אקירוב צריך לסדר את הפירמידה שלו, אחרת הרכישה לא תעבור את חוק הריכוזיות. אל תדאגו, בשביל זה יש עורכי דין, יועצים ורואי חשבון. זה פתיר. השאלה הפתוחה והגדולה היא מה הוא צריך את החברה הזו בתמחור הזה, והאם הוא באמת מתכוון לרכוש שליטה? המשך יבוא...

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לילי 17/01/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    לאלרוב אין עיניין להשתלט על על כלל לשם התענוג . מטרתה להרוויח כסף . ללא הנפקה זו , מחיר המניה היה עולה ל12,000 ( 120ש"ח ) . לכן הפעולה מטיבה עם ארקירוב .
  • 9.
    יורם נווה הציל את בעלי המניות ואת החוסכים מאקירוב 17/01/2022 08:16
    הגב לתגובה זו
    יורם נווה הציל את בעלי המניות ואת החוסכים מאקירוב המושחת.
  • ג 17/01/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    רק גרמו נזק ולא שינו כלום להחזקות של אקירוב עזרו לו לקנות מניות יותר בזול
  • 8.
    המנכ"ל וההנהלה חושבים רק על עצמם (ל"ת)
    דני 16/01/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני 16/01/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    אקירוב זה ששיחד את אולמרט ( קנה ציורים של אשתו בעשרות אלפי דולרים וזרק אותם לפח - והציע לממן את שולה זקן ) אסור שישלוט על מאוד מילארדים של חוסכים ופנסיות - הכי נכון לכלל שתתנהל על ידי צוות מקצועי ללא גרעין שליטה ראה מה קורה במגדל עם אליהו
  • 6.
    דן 16/01/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
    במונחי שווי שוק להון עצמי ומכפיל
  • כלומר מכרו את בעלי המניות בזול (ל"ת)
    כ 17/01/2022 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    י. 16/01/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
    ממש לא פגע גייס במחיר מצויין וכלל כן צריכה לחזק את ההון לחזור לרכישות ולחזק את מעמדה בשוק. מי שרצה להשקיע יכל לשמור על חלקו ברכישה בהנפקה .
  • יכלו לגייס הון היברידי מבלי לדלל את בעלי המניות. (ל"ת)
    ג 17/01/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאקירוב יקנה ציורים של עליזה אולמרט-פיקסו (ל"ת)
    חיים 16/01/2022 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי יושב בדירקטוריון אלרוב? (ל"ת)
    16/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייק1 16/01/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    תגרום לעליות בשער מנית כלל עסקי ביטוח
  • 1.
    מגייסים כסף כשיכולים... (ל"ת)
    קיטבג 16/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה

הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את השוק, ימצאו את עצמם בבעיה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מסחר ספר פקודות

הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.

פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.

אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.

כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.

עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.

הפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועליםהפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועלים

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן

בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק

רן קידר |
עובדי ועובדות בנק הפועלים  פועלים -1.67%   קיימו היום הפגנה מול הבורסה בתל אביב, זאת בזמן שמנכ"ל הבנק, ידין ענתבי, פתח שם את יום המסחר. העובדים מחו נגד תוכנית הקיצוצים הדורסנית שמקדמת ההנהלה, שכוללת ביטול מאות תקנים, ניודים כפויים והעמקת העומסים, זאת בזמן שהבנק מציג רווחי עתק של מיליארדי שקלים. במהלך ההפגנה נשאו העובדים שלטים בדרישה לעצור את התוכנית. על השלטים נכתב: "ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן".

יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".

לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים החל מה-17 לחודש ואילך.

הרקע להפגנות

במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים, כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".

בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542 מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.