הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מטוס אל על
צילום: wikimedia

אלי רוזנברג התחייב להזרים לאל על עד 50 מיליון דולר

ההתחייבות היא כחלק מההסכמה מול משרד האוצר שמרחיב את התמיכה בחברה. אל על אמנם הייתה הפסדית גם לפני הקורונה, אך 2020 תיזכר לה כשנה מזעזעת במיוחד. היא כמובן לא לבד - הענף סובל מקשיים עצומים כבר שנים
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה אל על

אלי רוזנברג התחייב להזרים לחברה סכום של עד 50 מיליון דולר כחלק מההסכמות מול משרד האוצר. הכסף יועבר לאל על בימים הקרובים. בנוסף לכך, רוזנברג העביר כבר אתמול לאל על הלוואה קצרת מועד בהיקף 10 מיליון דולר. על רקע המשך התמיכה, אמר יו"ר דירקטוריון אל על דוד ברודט: "אנו זוכים לשיתוף פעולה ויחסי אמון מלאים  מול משרד האוצר והחברה תעמוד בכל התחייבויותיה"

 

במסגרת ההסכמות עם האוצר התחייב רוזנברג, הבעלים היחיד של "כנפי נשרים תעופה" המחזיקה בשליטה באל על, כי הוא יזרים לקופת החברה סכום של עד 50 מיליון דולר במסגרת גיוס החוב בערבות המדינה שמתכוונת לבצע החברה במהלך הימים הקרובים. ההזרמה הכספית של רוזנברג תתבצע כבר בימים הקרובים וההתחייבות שלו מבטיחה כי הוא יזרים לאל על סכום גדול יותר מהיקף האחזקות של "כנפי נשרים תעופה" בחברה.

מחברת כנפי נשרים בעלת השליטה באל על, נמסר - "איש העסקים אלי רוזנברג ימשיך להיות מחויב ליציבותה הפיננסית של אל על ויעמיד לרשותה את כל המשאבים והכלים הנחוצים על מנת לחזק את החברה".

שנה מזעזעת לאל על:

נזכיר כי עוד לפני הקורונה אל על הייתה במצב רע מאוד, אך בעקבות הקורונה מצבה הידרדר עוד הרבה יותר. דו"חות אל על חשפו פעם אחר פעם עד כמה מדובר מבחינתה בשנה מזעזעת. היא הפסידה ברבעון אחד את כל התמיכה שקיבלה מהמדינה וסביר להניח שבקרוב יהיו לחצים לתמוך בה פעם נוספת (לכתבה המלאה).

אל על עם המשקיע החדש אלי רוזנברג היא אומנם חברה רזה יותר - כשליש מהעובדים הלכו או ילכו הביתה (כ-2,000 עובדים), אבל קשה להאמין שזה יספיק לה. יש לה בעל בית שיהיה חייב להזרים כספים נוספים (הוא היה האחראי על הגיוס של קרוב ל-150 מיליון דולר), יש לה תמיכה ממשלתית (בעיקר ערבויות) של קרוב ל-200 מיליון דולר, אבל הכסף הזה נגמר/ ייגמר תוך שני רבעונים. 

החברה מפסידה אבל השווי זינק בלמעלה מ85%:

למרות זאת, ועל אף משבר הקורונה שהסבה לאל על נזק העולה על מיליארד שקל; זה לא הפריע לשווי החברה לזנק בלמעלה מ-85% ולהתנפח ל-837 מיליון שקל, כשלפני הקורונה הוא עמד על 450 מיליון שקל. 

ההסבר הוא טכני בעיקרו: אל על היא חברה שהוחזקה כבת ערובה בידי 6,300 עובדים. חברה מנופחת, שגם בתקופות טובות לא מצליחה להגיע לרווחיות מרשימה. הרווחים נזלו ממנה – לעובדים, לפיצויים, לתביעות, להגנות מטבע. מה שתרצו, רק לא לבעלי המניות. ואז הגיעה הקורונה ומצד אחד חיסלה את החברה, אך מצד שני הקורונה גם היתה זו שבסופו של דבר הצילה אותה מידי העובדים שלה, ונתנה לה צ'אנס. הרי בזמן קורונה חובה להתייעל, ואפילו ועד חזק ומיליטנטי לא יכול להתנגד – ההתנגדות תוביל לפשיטת רגל ולפיטורים של כולם (לכתבה המלאה)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אל על לא לבד: ענף התעופה בקשיים כבר שנים

גם לפני הקורונה חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בור בלי תחתית (ל"ת)
    סימה לוי 10/12/2020 09:39
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות): 




להמשך הכתבה לחץ כאן