הושלמה הנפקת נופר - המוסדיים הזרימו ביקושים של 1.5 מיליארד שקל
הנפקת נופר אנרגיה, ההנפקה הגדולה בבורסה בשנה האחרונה, הושלמה לאחר שהרשות לני"ע עיכבה את ההנפקה.
המשקיעים המוסדיים הזרימו להנפקה ביקושים של 1.5 מיליארד שקל והחברה שתיכננה לגייס כ-500 מיליון שקל החליטה להגדיל את ההנפקה וגייסה למעלה מ-600 מיליון שקל לפי שווי חברה של כמיליארד שקל.
כמחצית מהביקושים להנפקה היו מהמוסדיים הגדולים שנחשבים "ידיים חזקות" בשל העובדה שלאחר הרכישה הם לא ממהרים למכור את המניות ומספקים יציבות לחברה. הרוכשים הגדולים, בהתאם, היו חברות הביטוח הגדולות.
הנפקת נופר ריכזה עניין רב בשוק ההון הן בשל העובדה כי מדובר בחברה שפועלת בתחום צומח והן בשל העובדה כי הרשות לני"ע נאלצה להתערב בהנפקה ועיכבה אותה למשך כשבוע.
הסיבות לעיכוב בהנפקה שנויות במחלוקת. מקורבים לעסקה טוענים כי קיבלו אישור מהרשות לצאת להנפקה ולקבל הזמנות מהמוסדיים בעוד גורמים ברשות לני"ע טוענים כי החברה פירשה את עמדת סגל הרשות באופן מרחיב מאוד וקיבלה הזמנות ממשקיעים למרות שלא פרסמה טיוטת תשקיף, כך שבאופן תיאורטי, מי שהזמין מניות לפני פרסום התשקיף עשה זאת מבלי שיש לו מושג מהם הפרטים המדוייקים והמחייבים של החברה.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן המקום לציין כי מעבר להנפקת נופר, נושא ההנפקות הלא שוויוניות הפך להיות נושא חם ומשמעותי בשוק ההון ועמדת הרשות לניירות ערך כי ניתן, בטרם החברה יוצאת להנפקה, לבדוק את השוק ולמעשה לבצע בדיקת היתכנות אם ההנפקה תתקבל בשוק. במקרה הזה, "בדיקת ההיתכנות" הפכה להנפקה בפועל והמוסדיים התחייבו להזמין "סחורה" כך שמעשית, ההנפקה יצאה לפועל בלי מסמכים מחייבים מטעם החברה.
- 2.שלמה 09/12/2020 18:14הגב לתגובה זואין להם מוצר יחודי , הם לא מייצרים כלום , אין להם פטנטים , והשוק של אנרגיה סולארית יעצר מתי שהוא לטובת הגז הזול . כמו כן יש מאות חברות דומות.
- הכל עניין של צבר פרוייקטים (ל"ת)מישו 17/12/2020 12:42הגב לתגובה זו
- 1.אזרח פשוט 07/12/2020 19:55הגב לתגובה זומה שם המניה שלהם
- שי 16/12/2020 13:24הגב לתגובה זונופר (נופר אנרג'י)

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?