רוני על דור סאפיינס
צילום: יוסי אלוני

סאפיינס זינקה פי 2 בשנה; התוצאות טובות, מכפיל הרווח - 30

החברה הכתה את הציפיות ברבעון השני והעלתה תחזית לשנה כולה; נסחרת בשיא של 1.6 מיליארד דולר
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה סאפיינס

סאפיינס 0.07% שנסחרת בבורסה המקומית ובוול סטריט גדלה בהכנסות הרבעון השני ל-93.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-79.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ובהשוואה לציפיות האנליסטים ל-91-92 מיליון דולר. הרווח התפעולי (GAAP) ברבעון עלה בכ-31.2% לכ-12.4 מיליון דולר (שיעור רווח תפעולי של כ-13.3%), בהשוואה לכ-9.5 מיליון דולר (שיעור רווח תפעולי של כ-11.9%) ברבעון המקביל אשתקד. במקביל לתוצאות, הנהלת החברה העלתה את תחזית ההכנסות בעקבות הרכישה האחרונה ל-376-381 מיליון דולר השנה, לעומת טווח קודם של - 368-377 מיליון. במקביל יהיה שיפור גם במרווח התפעולי - 16.5%-16.9%, לעומת הטווח הקודם של 16.0%-16.5%.

 

הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון השני עלה בכ-33.4% לכ-16.8 מיליון דולר (שיעור רווח תפעולי של כ-18%), בהשוואה לכ-12.6 מיליון דולר (שיעור רווח תפעולי של כ-15.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה (Non-GAAP) עלה ברבעון השני לשנת 2020 בכ-39.8% לכ-13.3 מיליון דולר (0.26 דולר למניה בדילול מלא), בהשוואה לכ-9.5 מיליון דולר (0.19 דולר למניה בדילול מלא) ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת תחזית לרווח של כ-10-11 מיליון דולר (כ-26 סנט למניה).

רוני על-דור, נשיא ומנכ"ל סאפיינס, אמר על רקע התוצאות: "הצמיחה שהצגנו ברבעון השני הינה פועל יוצא של הצמיחה בצפון אמריקה ואירופה, והגיעה לקצב של 17.0%. הרווח התפעולי Non-GAAP עלה ברבעון ב-33.4% והעלה את מרווח התפעול ב-220 נקודות בסיס לרמה של 18.0%, בעיקר הודות לצעדי חיסכון בעלויות שביצענו בעקבות משבר הקורונה".

 

"חרף המשבר העולמי, שיפרנו את התחזית שלנו לשנת 2020 כולה. אנו ממשיכים לחתום על עסקאות חדשות ולהגדיל את הכנסותינו מלקוחות קיימים עם הזדמנויות למכירה. בנוסף, רכישת 'דלפי' האחרונה משפרת את מעמדתנו כספקית פתרונות מובילה בשוק ה-MPL בצפון אמריקה. כל אלה מאפשרים לנו  להגדיל את טווח ההכנסות בשנת 2020, שיעמוד כעת על 376-381 מיליון דולר, לעומת הטווח הקודם שלנו - 368-377 מיליון דולר. הרכישה העסקית של 'דלפי', אותה סיימנו בסוף יולי המציגה הפסד תפעולי, מקזזת באופן חלקי את הרווחיות התפעולית שלנו בשנת 2020. עם זאת, אנו מגדילים גם את תחזית הרווחיות התפעולית שלנו לטווח של 16.5%-16.9%, לעומת הטווח הקודם של 16.0%-16.5%".

ראיון עם ביזפורטל בנובמבר 2020 - על-דור, מפגין אופטימיות:

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הסיבה לעליה בדולר? משהו יודע? (ל"ת)
    שי 04/08/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיען 04/08/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
    חרא חברה לעובדים
  • 1.
    hdjd 04/08/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    היא לא מפסיקה ךעלות מאז
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?