חיילי צה"ל, חיילים
צילום: דובר צה"ל

חיילים משוחררים? קחו את הכסף ותברחו

משבר הקורונה, יצר הזדמנות חד פעמית לעשרות אלפי משתחררים למשוך חלק מכספי הפיקדון, הנושאים תשואה ריאלית אפסית, ולהתחיל להרוויח; לא הגיע הזמן לשנות את החוק ולתת לפיקדון ליהנות מתשואה כלשהי?

לפני כשבועיים, אישרה הכנסת הצעת חוק לפיה חיילים משוחררים ומסיימי השירות הלאומי, יוכלו למשוך חלק מדמי הפיקדון שלהם. למרות שכוונת החוק, היא לסייע לאלו שנפגעו ממשבר הקורונה, נוצרה הזדמנות חד פעמית גם לכאלו שאינם זקוקים לכסף באופן מיידי, להעביר את הכספים לאפיקים שבסבירות גבוהה יניבו להם תשואה עדיפה. היות וכיום כספי הפיקדון אינם נושאים ריבית כלל.

על פי החוק שאושר, במשך שלושת החודשים בקרובים, יוכלו המשתחררים לפנות לקרן לחיילים משוחררים, ולמשוך חלק מכספי הפיקדון. מי שטרם חלפו 18 חודשים משחרורו יוכל למשוך 5,300 שקל, ואילו מי שחלפו 18 חודשים משחרורו יוכל למשוך 3,500 שקל.

במצב רגיל, במהלך 5 השנים הראשונות מסיום שירות החובה, לא ניתן לממש את כספי הפיקדון אלא לטובת שש מטרות שנקבעו בחוק קליטת חיילים משוחררים: לימודים, הכשרה מקצועית, לימודי נהיגה, הקמת עסק, נישואין ודיור.

במהלך השנים הללו, הכסף למעשה "שוכב" בבנק, ובאופן אבסורדי אפילו לא נהנה מהריבית הנמוכה שמציעים הבנקים כיום. לכן, למי שממילא לא זקוק לכסף בטווח המידי, כדאי לשקול לנצל את הזדמנות להעביר את הכספים לאפיקים אחרים.

אילו אפשרויות עומדות בפניכם?

בפני המשתחרר עומדות מספר אפשרויות, כשלכל אחת יתרונות וחסרונות בהתאם לרמת הסיכון. אפשרות ראשונה, היא להימנע מסיכון מיותר ולהחזיר את הכסף לחשבון הבנק, כשהפעם אתם נהנים מהריבית שמציע הבנק. החיסרון של האפשרות הזאת היא שבדרך כלל הריבית שמציע הבנק נמוכה מאד, ונסובה סביב האפס במיוחד בסכומים הללו.

אפשרות שנייה, היא להעביר את הכסף לקרן נאמנות או תעודת סל בהתאם לרמת הסיכון הנבחרת. קרן נאמנות, מאפשרת השקעה מנוהלת ומגוונת גם בסכומים קטנים, תעודת הסל לעומתה היא פסיבית ולא מנוהלת. השקעה בקרן נאמנות או בתעודה, עשויה להניב תשואה יפה לאורך זמן, אך חשוב להתייעץ או לבצע בדיקה לפני שבוחרים. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בהשקעה בעלת סיכון לא מבוטל, היות והיא תלויה בביצועי שוק ההון.

אפשרות שלישית, היא להשקיע את הכספים בשוק ההון באופן עצמאי, באמצעות רכישת מניות. אך, אפשרות זו לא מתאימה לכל אחד והיא דורשת היכרות מוקדמת וטובה עם השוק ונכונות לספוג הפסדים.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הזדמנות לשינוי החוק

משבר הקורונה מספק הזדמנות לחשוף את האבסורד, לפיו כספי הפיקדון של החיילים המשוחררים כלל לא נושאים ריבית. החלטת משרד הביטחון לפיה הכספים יופקדו למשך 5 שנים בפיקדון, היא נכונה מאחר והמדינה מעוניינת לעודד חסכון ארוך טווח ולהימנע ממצב שבו חיילים ישתמשו בכסף לצריכה מידית, או למימון הטיול הגדול. מצד שני, המנגנון הנוכחי לא מאפשר לנצל תקופה ארוכה יחסית שבה הכספים אינם נושאים פירות.

זו גם הזדמנות לבחון את שינוי החוק, ולהעניק לכל משתחרר את האפשרות לבחור באיזה מסלול להפקיד את הכסף בהתאם לרמת הסיכון בה הוא חפץ. כספי הפיקדון יתנהלו בצורה דומה לאלו של תכנית חיסכון לכל ילד, בה מופקדים כספי החיסכון מהמדינה בקרנות בהתאם לבחירת ההורים ללא יכולת למשוך את הכסף לפני המועד הקבוע בחוק.

לוחמים מרוויחים יותר

גובה הפיקדון נקבע בהתאם לאורכו ואופיו של השירות, והוא מוצמד למדד המחירים לצרכן המתעדכן כל חודש. כך, מי ששרת כלוחם במשך שנתיים ושמונה חודשים יזכה למענק של כ-25.5 אלף שקל, ואילו תומך לחימה יזכה למענק של כ-21.8 אלף שקל על אותה תקופה.

גובה הפיקדון על פי מדד חודש מאי 2020

מקור: האגף והקרן לחיילים משוחררים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הקורונה תחריף בחורף - אין נאמן ככסף מזומן (ל"ת)
    נוסטרו 01/08/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    צחי בוטקובסקי 29/07/2020 07:17
    הגב לתגובה זו
    שגיאה: כתוב: "18 חודשים משחרורו יוכל למשוך 5,300 שקל, ואילו מי שחלפו 18 חודשים משחרורו יוכל למשוך 3,500 שקל."
  • 10.
    אין לכם מצפון! לשכנע משוחררים לסכן כספים (ל"ת)
    בושה 29/07/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דודו 28/07/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
    קחו את ה-5000 ש"ח ו...מה? תתעשרו? תעשו מליונים?
  • 8.
    יוסף 28/07/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
    כי לחיילים וצעירים בכלל אין השכלה פיננסית בסיסית וכל הצעותיך סתמיות,הם לבטח לא קוראים ביזפורטל ולא יודעים מה זה קו מנחה
  • 7.
    לרון 28/07/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    דואגת שהחיילים יעזרו להורים בהפסדי הקורונה,כך תשלם ה"מדינה" פחות
  • 6.
    אנונימי 28/07/2020 14:48
    הגב לתגובה זו
    5300שח לחודש.
  • 5.
    VETERAN 28/07/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    איזו חוצפה לבטל בדקה ה-90 את התשלום ללימודי תואר לקרביים כפי שהובטח. אני רוצה להבין אם הצבא ןמשרד הבטחון ביטלו גם את מימון הלימודים לאנשי הקבע ומשרד הבטחון על נגזרותיו ?
  • לא ביטלו תבדוק באתר של משתחררים (ל"ת)
    בז 28/07/2020 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אם לא יחתמו קבע ואין להם אבא מקורב לליכוד אז שינסו 28/07/2020 09:04
    הגב לתגובה זו
    אם לא יחתמו קבע ואין להם אבא מקורב לליכוד אז שינסו להגר לארהב ולהציל עצמם מעבדות מודרנית. כאן בארץ לא יגיעו לדירה בחיים וישלמו מיסים לטןבת כל הסקטורים החזקים או החרדים.
  • 3.
    יונתן 27/07/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
    הרי ברור שכל מי שימשוך את הכסף יבזבז אותו מיד על בילויים בגדים ומותרות. אז למה לעודד את חוסר האחריות,הטימטום והנהנתנות הזאת? כי זה ביזפורטל זה למה
  • 2.
    ה"תברחו" מיותר (ל"ת)
    ארי 27/07/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מ 27/07/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    עדיף להם כבר לשמור אותו מתחת לבלטה.
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.