מאמינים בנו: המדינה מגייסת 500 מיליון אירו באג"ח ל-50 שנה
החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקה פרטית למשקיע מוסדי, קרן פנסיה מהגדולות והמובילות באירופה, בהיקף של 500 מיליון אירו לטווח של 50 שנה. מדובר בקרן אשר לא השקיעה בעבר באגרות החוב של מדינת ישראל.
בהנפקה זו מדינת ישראל נכנסת לראשונה לקבוצה מצומצמת של מדינות המנפיקות לטווחים ארוכים מאוד, כאשר עד כה הנפיקה לטווחים של עד 30 שנה. ההנפקה בוצעה בריבית קבועה באירו של 2%, המשקפת עלות נמוכה בהשוואה להנפקות ארוכות קודמות.
ההנפקה משדרת אמון בכלכלת ישראל ובכלל - המדינה תחזיר את החוב אחרי גיל 120.
על פי הודעת האוצר, "דירוג האשראי של מדינת ישראל הביא לגידול בביקושי המשקיעים האיכותיים לחוב של ממשלת ישראל, ולראייה בינואר האחרון הממשלה ביצעה הנפקה ציבורית בהיקף של 2.5 מיליארד אירו".
החתמים בהנפקה היו Barclays ו-Deutsche Bank אשר משמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.
שר האוצר משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר. אני מברך את אגף החשכ"ל על העבודה המקצועית והמסורה שהביאה להישג הזה".
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הביקוש הגובר של המשקיעים המובילים בעולם להנפקות החוב הישראלי לטווח ארוך מסמל את האמון הרב בכלכלת ישראל ואת הגישה הנוחה של מדינת ישראל לשווקי ההון הבינלאומיים. ההנפקה לטווח זה נעשית כחלק מאסטרטגיית הארכת מח"מ החוב, המקבעת את הריבית הנמוכה לטווח ארוך".
- 10.אבי 27/06/2019 19:58הגב לתגובה זוזאת החלטה מצוינית להנפיק חוב של המדינה לטווח ארוך מאד ובריבית נמוכה ! כל מי שיכול היה עושה אותו דבר , אנחהו חיים בסביבת ריבית אפסית ואפילו שלילית שלא תמשיך ככה עוד עשרות דנים ...טוב לנצל את הריביות הנמוכות ולהאריך את המחמ של החוב,היה צריך להנפיק 2 מילארד !! אף אחד לא בטוח מה יהיה המצב כלכלי /ביטחוני בישראל בעוד 10 שנים ולכן טוב לנצל תקופה כזו לגייס כסף בזול ולסמן ארוך מאד !!!
- 9.שסק 27/06/2019 14:24הגב לתגובה זומעניין אם יש הצמדה מלבד ה2% או שהכסף יישחק..
- 8.רון 27/06/2019 12:42הגב לתגובה זובשביל הזבל נתניהו
- 7.בקושי מכסה את ....קניית 2 צוללות דולפין .....בגרמניה (ל"ת)יוסי 27/06/2019 12:37הגב לתגובה זו
- ההנפקה נועדה לסגור חור של הבקשיש (ל"ת)לילי 27/06/2019 12:58הגב לתגובה זו
- 6.בר דעת 27/06/2019 12:12הגב לתגובה זופרט לכך שזו שיטה פסולה להעביר את הנטל לדורות הבאים או לשר האוצר בעוד 50 שנה, אני הייתי מעדיף (מנימוקים לא פטריוטים) לקנות אג"ח אמריקאי ממשלתי לטווח של 2-10 שנים בריבית דומה
- 5.המטיף בשער 27/06/2019 11:43הגב לתגובה זוהיום אג"ח ממשלתי של גרמני נסחר בתשואה של 0.3%- האג"ח של צרפת בתשואה של 0% ושל שאר מדינות גוש האירו מתקרבות לאפס!!! (תשואה לעשר שנים). צא ולמד שאם מדינה מסוימת שאין בה קטסטרופה כלכלית נותנת 2% אז צריכים לקפוץ על המציאה.
- 4.גרוסמן 27/06/2019 11:35הגב לתגובה זומה ההתלהבות חוץ מזה ש-50 שנה זה סןג של גימיק. מליסרון מגייסת סכומים כאלה תוך שעה בישראל. ובואו לא נשכח, שהריבית ל30 שנה על אגח גרמניה היא 0.3% בלבד. ול-50 שנה התשואה כבר לא משתנה. אז פרמיית הסיכון של ישראל היא 1.7% מול גרמניה, שהיא AAA. ובהקבלה לשוק המקומי, זו פרמיית הסיכון של נכסים ובניין ואפריקה ישראל נכסים, לדוגמא, מול אגח ממשלת ישראל.
- 3.כאשר הריבית באירופה שלילית 2% זה חוסר אמון (ל"ת)לילי 27/06/2019 11:24הגב לתגובה זו
- 2.אירופאי 27/06/2019 10:55הגב לתגובה זובעולם של רביות שליליות, העולם צמא לאג"ח מדינה המונפק בדולר ואירו. על אחת כמה וכמה ממדינות צומחות ובעלי נתונים טובים כמו ישראל. מה השמחה הגדולה? למה לשלם 2% שישראל יכולה לשלם פחות מ 1% ?
- 1.צבי 27/06/2019 10:45הגב לתגובה זובמקום לחיות עם מה שיש, או לנסות לצמצם הוצאות מעמיקים את בורות החוב והופכים אותם למכתשים. אבל על מה יש להתפלא מרגרט ת'אצ'ר כבר למדה אותנו שקומונסטים נדיבים מאוד כשמדובר בכספם של אחרים
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאר פי אופטיקל מוסיפה 4.3%; חלל תקשורת נופלת 7.6%; הביטוח מאבד 1.7% - המדדים בעליות קלות
המדדים חזרו לירוק; במגזר הפיננסים מדד הבנקים התייצב אך מדד הביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי משמעותי, הכשרה מדווחת על הסרת חסם שמאפשרת הגבהת מגדל נמרודי ב-8 קומות; מי חוזר להשתלט על תיקון עולם?
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל ירידה של 1.7% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-8% בעשרת ימי המסחר האחרונים.
חלל תקשורת חלל
תקשורת צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל
עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת
השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
