שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת: 3.8% באפריל
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש. בקרב המועסקים, עלה מספר העובדים במשרה מלאה
שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד בחודש אפריל ל-3.8%, זאת לעומת שיעור של 3.9% בחודש הקודם, 4.1% בחודש פברואר ו-4.3% בחודש ינואר 2019. כך לפי נתוני סקר כוח אדם שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים וכ-157 אלף בלתי מועסקים. בכך ירד אחוז בני ה-15 ומעלה ל-63.9% בכוח העבודה. אחוז זה ירד ל-68.1% בקרב הגברים ו-59.9% בקרב הנשים.
מספר בני ה-15 ומעלה שלא השתתפו בכוח העבודה הגיע לכ-2.3 מיליון נפש באפריל. בקבוצה זו כלולים: תלמידים, אנשים שעבדו בהתנדבות ללא כל תמורה, אנשים שטיפלו בילדים או בבן משפחה או במשק הבית ולא עבדו אפילו שעה אחת מחוץ למשק ביתם, אנשים שאינם מסוגלים לעבוד, אנשים החיים מקצבה, מפנסיה וכו', שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע. השבוע הקובע הוא השבוע שקדם לספירה בסקר כוח אדם.
גידול של כ-105 אלף מועסקים בהיקף מלא
בקרב המועסקים, מספרם של העובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע עלה ב-4.4% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-105 אלף מועסקים.
כמו כן, מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע עלה ב-1.6% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-16 אלף מועסקים. מנגד, מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-3.2% לעומת החודש הקודם - ירידה של כ-20 אלף מועסקים.
- הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור האבטלה נמוך יותר בגילאי 25-64
בקרב הגילאים 25 עד 64 מדובר בשיעור אבטלה נמוך יותר שעמד על 3.3% בחודש אפריל לעומת 3.4% בחודש הקודם. אחוז הגברים הבלתי מועסקים מכוח העבודה בטווח גילאים זה הגיע ל-3.2%, ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד ל-3.4% לעומת 3.6% בחודש הקודם.
בסך הכל, ירד אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 ל-80.6% באפריל 2019. אחוז זה ירד ל-84.5% בקרב הגברים ואילו בקרב הנשים אחוז זה עלה ל-76.9%.
- 2.לפי התקשורת השמאלנית יש פה אבטלה של 100% (ל"ת)אלי 28/05/2019 17:04הגב לתגובה זו
- 1.שימשיכו לבכות השמאל הבכיין והשמן מרוב סושי כמה נורא פה (ל"ת)משה ראשל"צ 27/05/2019 17:53הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
