זה הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר ביחס למחיר המניה
Bizportal דירג עבורכם את חמשת הבנקים הגדולים ביחס למחיר המניה ושיעור התשואה להון. איזה בנק נותן את הערך הגבוה ביותר ביחס לשווי השוק?
בנק הפועלים 0.37% פרסם הבוקר (ב') את תוצאותיו לשנת 2017, האחרון מבין חמשת הבנקים הגדולים לפרסום הדוחות הכספיים השנתיים.
למרות חוסר האמון שהציבור הביע במניות הבנקים, אשר הביא את הבנקים להיסחר לאורך השנים האחרונות מתחת לההון העצמי שלהם (כלומר במכפיל הון נמוך מ-1) מדד ת"א בנקים רשם תשואות נאות בכל קנה מידה בשנים האחרונות. בחמש השנים האחרונות רשם מדד הבנקים עלייה של כ-63%, בשלוש השנים האחרונות רשם המדד עלייה של כ-45% -בשנה האחרונה עלייה של 16%.
נוכח מהלך העליות המשמעותי אשר מניות הבנקים רשמו לאורך השנים האחרונות, עולה השאלה האם מניות הבנקים יקרות? צריך לזכור, שבמקביל לעליית מחירי המניות נרשמו גם עליות נאות ברווחיות הבנקים אשר זינקה בכ-12% בממוצע רק בשנת 2017 לכ-9.1 מיליארד שקל או כ-30% ביחס לרווחיהם בשנת 2013.
לצורך בחינת סוגיה זו ניתן לעשות שימוש במספר מדדים מקובלים כגון מכפיל ההון והתשואה להון, אשר שקלולם מבטא את התשואה להון הכלכלי.
כלומר, בהתחשב בתשואה להון (ההון החשבונאי) אשר הציג הבנק ב-12 החודשים האחרונים תוך שקלול מכפיל ההון המבטא את שווי השוק של הבנק (ההון הכלכלי) ביחס להון העצמי שלו, ניתן לקבל את מדד התשואה להון הכלכלי, כלומר מהי התשואה להון המשתמעת ממחיר המניה הנוכחי? או במילים פשוטות, תחת ההנחה שהבנק יציג תוצאות זהות בעתיד, מהי התשואה הצפויה למשקיע אשר ירכוש את מנית הבנק במחיר השוק הנוכחי (על פי חלקו היחסי ברווחי הבנק).
דיסקונט ראשון, פועלים אחרון
עם סיום פרסום כלל תוצאות הבנקים, Bizportal בדק עבורכם מיהו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר? על פי התוצאות המוצגות בטבלה לעיל, דווקא בנק דיסקונט -0.12% הינו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר. דיסקונט, אשר נסחר עמוק מתחת לשווי ההון העצמי שלו, במכפיל הון 0.74 המבטא את רמת האמון הנמוכה ביותר אשר מעניקים המשקיעים לחמשת הבנקים הגדולים, הציג בשנת 2017 תשואה להון של כ-8.3%.
למרות שמדובר בתוצאה נמוכה יחסית לבנקים האחרים, כאשר רק בנק הפועלים הציג תוצאה נמוכה יותר, עם תשואה להון של כ-7.5% בשנת 2017, בשקלול שווי השוק הנוכחי של מניות הבנקים, דיסקונט הינו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר של כ-11.3%, אחריו בנק לאומי 0.45% עם תשואה להון הכלכלי של כ-10.3%.
בתחתית הטבלה נמצא בנק הפועלים, אשר הציג את התוצאות הנמוכות ביותר, הן בבחינת התשואה להון החשבונאי והן בבחינת התשואה להון הכלכלי. במרכז הטבלה ניצב הבנק הבינלאומי -0.17% עם תשואה להון הכלכלי של כ-9.9%.
מזרחי טפחות 1.55% הינו הבנק היחיד אשר נסחר מעל לשווי ההון העצמי שלו, במכפיל הון של כ-1.1, הבנק אשר במשך שנים נחשב לאחד הבנקים היעילים ביותר רשם את התשואה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות, כאשר מניית הבנק זינקה כ-77% במהלך התקופה, במקביל למגמת ירידה אשר חלה בשיעור התשואה להון שהציג הבנק, מה שדחק את מזרחי טפחות למקום הרביעי בטבלה.
מנגד, בזמן שמזרחי טפחות 1.55% הציג מגמת ירידה בשיעור התשואה להון לאורך השנים האחרונות, בנק דיסקונט הציג מגמה ברורה של שיפור.
עם זאת, יש לציין כי בנק דיסקונט הינו בנק קטן יחסית, עם שווי שוק של כ-11.5 מיליארד שקל, כמעט שליש משווי השוק של בנק לאומי, אשר נסחר בשווי שוק של כ-32 מיליארד שקל, המשקף תשואה להון הכלכלי של כ-10.3%, אמנם נמוכה במעט ביחס לבנק דיסקונט, אולם חלק מהמשקיעים עשויים להעדיף השקעה בבנק גדול יותר, אשר נחשב כיציב יותר. עם זאת בחינת שיעור התשואה להון הכלכלי של שני הבנקים לאורך זמן, מעלה כי אף אחד מהם אינו חסין לתנודתיות.

- 2.דור 26/03/2018 23:58הגב לתגובה זוכל הצימצומים וסגירות סניפים ודיגיטל ופיטורים והוצאות לפרישה מוקדמת ובנק המזרחי הכי יעיל
- 1.מבין עניין 26/03/2018 18:15הגב לתגובה זומלבד לאומי ומזרחי שהתשואה על ההון שלהם יחסית מייצגת השנה, לדיסקונט והבינלאומי היו רווחים חד פעמיים שהיטו מעלה את התשואה על ההון ולכן החישוב שעשה מעלה לא משקף קדימה כי התשואה על ההון של הבנקים הללו נמוך יותר, ולגבי הפועלים היו לו את ההפרשות בגין החקירה האמריקאית שהיטתה הניתוח הנ"ל הינו ניתוח פשטני אשר לא אומר כלום, אף אחד לא מתמחר את הבנקים ע"פ תשואה על ההון שעשה בשנה זו או אחרת אלא על פי התשואה על ההון המייצגת של הבנק. את התשואה על ההון של הבנק כלפי מטה ולכן גם 7.5% לא מייצג עבור הבנק הזה. לאומי ומזרחי יכולים להגיע לתשואה על ההון קצת יותר גבוהה מהשנה, פועלים כמובן שיותר מ-7.5% (בגלל ההפרשות) ודיסקונט והבינלאומי כנראה שהתשואה על ההון שלהם יותר נמוכה מהשנה... ככה שהטבלה שהצגתם כנראה שלא אומרת הרבה כי היא לא משקפת את התשואה על ההון המייצגת של הבנקים הללו...
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
