זה הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר ביחס למחיר המניה
Bizportal דירג עבורכם את חמשת הבנקים הגדולים ביחס למחיר המניה ושיעור התשואה להון. איזה בנק נותן את הערך הגבוה ביותר ביחס לשווי השוק?
בנק הפועלים 0.66% פרסם הבוקר (ב') את תוצאותיו לשנת 2017, האחרון מבין חמשת הבנקים הגדולים לפרסום הדוחות הכספיים השנתיים.
למרות חוסר האמון שהציבור הביע במניות הבנקים, אשר הביא את הבנקים להיסחר לאורך השנים האחרונות מתחת לההון העצמי שלהם (כלומר במכפיל הון נמוך מ-1) מדד ת"א בנקים רשם תשואות נאות בכל קנה מידה בשנים האחרונות. בחמש השנים האחרונות רשם מדד הבנקים עלייה של כ-63%, בשלוש השנים האחרונות רשם המדד עלייה של כ-45% -בשנה האחרונה עלייה של 16%.
נוכח מהלך העליות המשמעותי אשר מניות הבנקים רשמו לאורך השנים האחרונות, עולה השאלה האם מניות הבנקים יקרות? צריך לזכור, שבמקביל לעליית מחירי המניות נרשמו גם עליות נאות ברווחיות הבנקים אשר זינקה בכ-12% בממוצע רק בשנת 2017 לכ-9.1 מיליארד שקל או כ-30% ביחס לרווחיהם בשנת 2013.
לצורך בחינת סוגיה זו ניתן לעשות שימוש במספר מדדים מקובלים כגון מכפיל ההון והתשואה להון, אשר שקלולם מבטא את התשואה להון הכלכלי.
כלומר, בהתחשב בתשואה להון (ההון החשבונאי) אשר הציג הבנק ב-12 החודשים האחרונים תוך שקלול מכפיל ההון המבטא את שווי השוק של הבנק (ההון הכלכלי) ביחס להון העצמי שלו, ניתן לקבל את מדד התשואה להון הכלכלי, כלומר מהי התשואה להון המשתמעת ממחיר המניה הנוכחי? או במילים פשוטות, תחת ההנחה שהבנק יציג תוצאות זהות בעתיד, מהי התשואה הצפויה למשקיע אשר ירכוש את מנית הבנק במחיר השוק הנוכחי (על פי חלקו היחסי ברווחי הבנק).
דיסקונט ראשון, פועלים אחרון
עם סיום פרסום כלל תוצאות הבנקים, Bizportal בדק עבורכם מיהו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר? על פי התוצאות המוצגות בטבלה לעיל, דווקא בנק דיסקונט 0.92% הינו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר. דיסקונט, אשר נסחר עמוק מתחת לשווי ההון העצמי שלו, במכפיל הון 0.74 המבטא את רמת האמון הנמוכה ביותר אשר מעניקים המשקיעים לחמשת הבנקים הגדולים, הציג בשנת 2017 תשואה להון של כ-8.3%.
למרות שמדובר בתוצאה נמוכה יחסית לבנקים האחרים, כאשר רק בנק הפועלים הציג תוצאה נמוכה יותר, עם תשואה להון של כ-7.5% בשנת 2017, בשקלול שווי השוק הנוכחי של מניות הבנקים, דיסקונט הינו הבנק בעל התשואה להון הכלכלי הגבוהה ביותר של כ-11.3%, אחריו בנק לאומי 0.12% עם תשואה להון הכלכלי של כ-10.3%.
בתחתית הטבלה נמצא בנק הפועלים, אשר הציג את התוצאות הנמוכות ביותר, הן בבחינת התשואה להון החשבונאי והן בבחינת התשואה להון הכלכלי. במרכז הטבלה ניצב הבנק הבינלאומי 0.95% עם תשואה להון הכלכלי של כ-9.9%.
מזרחי טפחות 0.1% הינו הבנק היחיד אשר נסחר מעל לשווי ההון העצמי שלו, במכפיל הון של כ-1.1, הבנק אשר במשך שנים נחשב לאחד הבנקים היעילים ביותר רשם את התשואה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות, כאשר מניית הבנק זינקה כ-77% במהלך התקופה, במקביל למגמת ירידה אשר חלה בשיעור התשואה להון שהציג הבנק, מה שדחק את מזרחי טפחות למקום הרביעי בטבלה.
מנגד, בזמן שמזרחי טפחות 0.1% הציג מגמת ירידה בשיעור התשואה להון לאורך השנים האחרונות, בנק דיסקונט הציג מגמה ברורה של שיפור.
עם זאת, יש לציין כי בנק דיסקונט הינו בנק קטן יחסית, עם שווי שוק של כ-11.5 מיליארד שקל, כמעט שליש משווי השוק של בנק לאומי, אשר נסחר בשווי שוק של כ-32 מיליארד שקל, המשקף תשואה להון הכלכלי של כ-10.3%, אמנם נמוכה במעט ביחס לבנק דיסקונט, אולם חלק מהמשקיעים עשויים להעדיף השקעה בבנק גדול יותר, אשר נחשב כיציב יותר. עם זאת בחינת שיעור התשואה להון הכלכלי של שני הבנקים לאורך זמן, מעלה כי אף אחד מהם אינו חסין לתנודתיות.
- 2.דור 26/03/2018 23:58הגב לתגובה זוכל הצימצומים וסגירות סניפים ודיגיטל ופיטורים והוצאות לפרישה מוקדמת ובנק המזרחי הכי יעיל
- 1.מבין עניין 26/03/2018 18:15הגב לתגובה זומלבד לאומי ומזרחי שהתשואה על ההון שלהם יחסית מייצגת השנה, לדיסקונט והבינלאומי היו רווחים חד פעמיים שהיטו מעלה את התשואה על ההון ולכן החישוב שעשה מעלה לא משקף קדימה כי התשואה על ההון של הבנקים הללו נמוך יותר, ולגבי הפועלים היו לו את ההפרשות בגין החקירה האמריקאית שהיטתה הניתוח הנ"ל הינו ניתוח פשטני אשר לא אומר כלום, אף אחד לא מתמחר את הבנקים ע"פ תשואה על ההון שעשה בשנה זו או אחרת אלא על פי התשואה על ההון המייצגת של הבנק. את התשואה על ההון של הבנק כלפי מטה ולכן גם 7.5% לא מייצג עבור הבנק הזה. לאומי ומזרחי יכולים להגיע לתשואה על ההון קצת יותר גבוהה מהשנה, פועלים כמובן שיותר מ-7.5% (בגלל ההפרשות) ודיסקונט והבינלאומי כנראה שהתשואה על ההון שלהם יותר נמוכה מהשנה... ככה שהטבלה שהצגתם כנראה שלא אומרת הרבה כי היא לא משקפת את התשואה על ההון המייצגת של הבנקים הללו...

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?