איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'

שופרסל: גידול של 5% ברווח הנקי וקיפאון בהכנסות שנת 2017

הכנסות החברה הסתכמו ב-11.9 מיליארד שקל בשנת 2017, בדומה לשנה קודמת; החברה תחלק דיבידנד של 160 מיליון שקל
ערן סוקול | (1)

רשת הסופרמרקטים שופרסל דיווחה הבוקר (ב') על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של כ-5% ברווח הנקי אשר הסתכם ב-275 מיליון שקל, המהווים 2.3% מהכנסות, בהשוואה ל-262 מיליון שקל בשנה הקודמת, שהיוו 2.2% מהכנסות. הכנסות החברה הסתכמו בכ-11.9 מיליארד שקל בשנת 2017, בדומה לשנה קודמת. בנוסף, הודיעה החברה על חלוקת דיבידנד של 160 מיליון שקל.

מניית החברה עלתה בשנה האחרונה כ-35% והחברה נסחרת הבוקר לפי שווי שוק של כ-5.5 מיליארד שקל, המשקפים מכפיל מכירות של 2.2 ומכפיל רווח 20 על תוצאות 2017.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-3 מיליארד שקל המהווים 25.9% מההכנסות בהשוואה ל-2.9 מיליארד שקל אשתקד אשר היוו 24.7% מההכנסות. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר משיפור בתנאי הסחר, מתרומת המרכז הלוגיסטי בשוהם, גידול בנתח המותג הפרטי ותמהיל המבצעים.

הוצאות המכירה ושיווק עלו בכ-72 מיליון שקל בשנת 2017, במקביל לעלייה של כ-18 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות, באופן אשר קיזז חלקית את השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, כאשר שולי הרווח התפעולי (לפני הכנסות אחרות) עמד על כ-3.9% בשנת 2017, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-3.5% אשתקד. העלייה בהוצאות התפעול נבעה בעיקר מגידול בהוצאות השכר, המיוחסת בין היתר לעליית שכר המינימום וגידול בהוצאות הפחת, אשר קוזזה בחלקה באמצעות הליכי התייעלות.

ה-EBITDA צמח בכ-9% והסתכם בכ-770 מיליון שקל בשנת 2017, אשר היוו כ-6.5% מסך ההכנסות, זאת לעומת כ-707 מיליון שקל אשתקד, אשר היוו כ-6% מההכנסות. 

המכירות בחנויות זהות ירדו בכ-0.6% בשנת 2017, כאשר מנגד המכירות למטר רבוע הסתכמו בכ-24.2 אלפי שקלים בשנת 2017, עלייה של כ-1.3% לעומת כ-23.9 אלפי שקלים אשתקד, אשר נבעה בעיקר מצמצום שטחי מסחר.

ישראל ברמן, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, אמרו היום: "שנת 2017 התאפיינה בפעילות עסקית מרובה ומגוונת שמטרתה המשך קידום חדשנות עסקית, בידול בשוק ויצירת ערך לציבור הלקוחות שלנו. במהלך השנה המשכנו במיקוד במנועי הצמיחה העיקריים שלנו כגון: חיזוק תחום הדיסקאונט, המשך פיתוח של תחום האונליין והדיגיטל אשר ממשיכים לצמוח בצורה יוצאת דופן ומהווים כבר כ-11.5% מסך ההכנסות שלנו (כ-1.4 מיליארד שקל), המשך פיתוח וביסוס של המותג הפרטי כאלטרנטיבה צרכנית איכותית ומוזלת לצרכן תוך קידום השקות מוצרים וחדשנות המתמקדת בעולם המוצרים הטריים. שיעור מכירות המותג הפרטי מסך מכירות החברה הגיע לכ-21.3% מסך הכנסות החברה (כ-2.6 מיליארד שקל). לצד זאת במהלך השנה פעלנו לביצוע שדרוגים בתשתיות בסניפים ותיקים של החברה כדי לעדכן את חווית הקנייה של לקוחותינו בסניפים וקידמנו מהלך חוצה ארגון של 'מהפכת השירות של שופרסל' אשר מטרתו לקדם בחברה תרבות ארגונית מוכוונת לקוח ולאפשר לאנשינו להציע את השירות הטוב ביותר ללקוחות".

"במהלך שנה זו רכשנו את חברת ניו-פארם מתוך רצון להעצים את נוכחות החברה בשוק הפארם ולחולל שינוי בשוק זה שנשלט עד כה ע"י שחקן משמעותי אחד בלבד. עברנו להתקשרות עם חברת כאל בתפעול כרטיס האשראי שופרסל ויצאנו לדרך במהלך של גיוס מחדש של לקוחות כרטיס האשראי תוך מתן הצעת ערך מחודשת ומשופרת ללקוחות, במהלך השנה האחרונה התקדמה פעילות שופרסל לעסקים והרחיבה את היקפי השירות שנותנת החברה לעסקים בגדלים שונים ובתחילת 2018 אף השקנו את חנות  Cash & Carry הראשונה שלנו. בתחום הפיננסי ביצענו גיוסי הון מוצלחים בגובה 355 מיליון שקל, שיפרנו את דירוג החוב שלנו ומניית שופרסל טיפסה בכ-60% ונכנסה למדד ת"א-35 של הבורסה לני"ע בת"א".

המנכ"ל, איציק אברכהן נהנה משכר בעלות כוללת של כ-5.8 מיליון שקל בשנת 2017.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מייק לבנובסקי, ר"ג 27/03/2018 09:32
    הגב לתגובה זו
    אביטדה שמביטדה. רווח התפעולי , זה מה שקובע. תפסיקו לבלבל את המוח עם קשקושי נתונים. ואגב, להבדיל מחברות אחרות, החברה הזו מרויחה יפה תפעולית. תתחילו להתמקד בעיקר.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?