הוצאה ממוצעת למשפחה בישראל - 15,800 שקל
מספר הנפשות הממוצע עמד על 3.72; הוצאת משפחה עם ילדים פי 1.4 מזוג; אחוז ההוצאה הגדול ביותר למשק בית היה על דיור
נתוני הלמ"ס לרגל יום המשפחה מעלים כי בשנת 2016 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי בית בישראל עמדה על 15,805 שקל. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 שקל ו-13,411 שקל, בהתאמה).
משפחה עם שני ילדים לכל היותר (סך הכל 689,300 משפחות במשק) הוציאה 18,436 שקל, בעוד שמשפחה עם שלושה ילדים ומעלה (סך הכל 431,800 משפחות במשק) הוציאה 19,235 שקל.
עוד עולה כי אחוז ההוצאה הגדול ביותר למשק בית היה על דיור (24.3%) כאשר 54.2% מהמשפחות גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. ממוצע החדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.81 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.47 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.45 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
במשקי בית יהודיים ממוצע נפשות לחדר ב-2016 עמד על 0.81, כאשר במשקי בית ערביים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל- 1.34 (מוסלמים - 1.41, נוצרים – 1.05, דרוזים - 1.13).
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, בשנת 2016 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית עמד על 3.72 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. במשפחה יהודית היו 3.56 נפשות בממוצע, ובמשפחה ערבית היו 4.57 נפשות בממוצע. כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר לעומת כ-11% בקרב המשפחות היהודיות.
בערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש, בני ברק וירושלים (5.04, 4.52, 4.29 נפשות למשפחה, בהתאמה). נתונים אלה גבוהים בהשוואה לממוצע הארצי (3.72).
- 5.החיים שלנו תותים, תראו איזה עושר ואיזה שפע (ל"ת)תודה לך השם 14/02/2018 09:03הגב לתגובה זו
- 4.מי יכול לחיות כשהשכר נמוך והמחיה בשמיים פוליטיקאי מושחת (ל"ת)תום 14/02/2018 08:23הגב לתגובה זו
- 3.מיקי 13/02/2018 23:16הגב לתגובה זומשפחה בת 6 נפשות לא יכולה לחיות מ 16 ל שקלים בחודש.
- 2.רועי 13/02/2018 19:44הגב לתגובה זוובנק ישראל טוען שאין בועה שהשכר החציוני עומד על 10600 לזוז??
- 1.אלירן 13/02/2018 16:52הגב לתגובה זוכבר מתחילים לחשוב אולי לא צריך יותר מילד אחד או שניים המשטר כבר חונק אותנו הזוגות הצעירים
- אלו לא הוצאות! החזר משכנתא זה כיסוי הלוואה.. (ל"ת)הנתונים מעוותים 14/02/2018 09:02הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
