אמיר וידמן
צילום: יח"צ

דו"חות המלט: זינוק של כ-49% ברווח הנקי השנתי; צניחה ברווח הרבעוני - המניה נופלת 5%

בחברה טוענים כי איחוד תוצאות חברת הבת בסין והחברה בנורווגיה הכבידו משמעותית על שיעור הרווח הנקי השנתי
נדב לוי | (2)
נושאים בכתבה המלט

חברת המלט, העוסקת בפיתוח ומכירת מערכות הולכת גזים מתקדמות, פרסמה הבוקר (א') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר רשמה בשורה התחתונה ירידה ברווח הנקי הרבעוני שהסתכם בכ-1 מיליון דולר בלבד, אך עם זאת בסיכום השנה החולפת רשמה החברה קפיצה של כ-49% ברווח הנקי. 

בסיכום הרבעון הרביעי של 2016 הסתכמו ההכנסות בכ-32 מיליון דולר, המשקף גידול של כ-32% לעומת הכנסות של כ-24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי המכירות ברבעון הרביעי אוחדו עם תוצאות חברת הבת הסינית 'Valves Jiangsu Xinghe' שנרכשה ברבעון השני ושמכירותייה לרבעון זה הסתכמו בכ-2.6 מיליון דולר. כלומר, בנטרול מכירות החברה הסינית והחברה בנורווגיה, גדלו הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2016 בכ-18% לכ-28.7 מיליון דולר לעומת כ-24.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2015.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-11.4 מיליון דולר (כ-36% מסך המכירות) בהשוואה לכ-8.5 מיליון דולר (כ-35% מסך המכירות) ברבעון הרביעי בשנת 2015. הרווח התפעולי ברבעון האחרון ירד מעט והסתכם בסך של כ-2.25 מיליון דולר (כ-7% מסך המכירות), לעומת כ-2.37 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות), ברבעון הרביעי בשנת 2015.

בשורה התחתונה כאמור, הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד לסך של כ-1.0 מיליון דולר בלבד בהשוואה לכ-1.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בהמלט מציינים כי "בנטרול תוצאות החברה בסין והחברה בנורווגיה, גדל הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בכ-88% לכ-2.9 מיליון דולר, בהשוואה לרבעון הרביעי בשנת 2015".

בסיכום שנת 2016 רשמה המלט סך הכנסות של 124 מיליון דולר, המשקף גידול של כ-27% לעומת כ-97.5 מיליון דולר בשנת 2015. נציין כי בנטרול ההכנסות של חברת הבת שנרכשה בסין 'Valves Jiangsu Xinghe' ושתוצאותיה אוחדו לראשונה בדו"חות המ-לט ברבעון השני של 2016 ובנטרול ההכנסות של חברה בת בנורווגיה שנרכשה באוקטובר 2016, הסתכמו הכנסות הקבוצה בשנת 2016 בכ-113.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-97.5 מיליון דולר בשנת 2015, גידול של כ-17%.  

הרווח הגולמי בשנת 2016 עלה לכ-31% והסתכם ב-45.7 מיליון דולר (כ-37% מסך המכירות), וזאת בהשוואה לרווח גולמי של כ-34.8 מיליון דולר (כ-36% מסך המכירות) בשנת 2015. הרווח התפעולי בשנת 2016 הסתכם בכ-12 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות) בהשוואה לכ-9.3 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות) ברבעון המקביל אשתקד. 

ה-EBITDA (רווח תפעולי בתוספת פחת והפחתות) שהציגה הקבוצה בשנת 2016 הסתכם בכ-18 מיליון דולר, גידול של כ-27% בהשוואה לכ-14 מיליון דולר בשנת 2015. ה-EBITDA בשנת 2016 בנטרול תוצאות החברה הסינית והחברה הנורווגית שנרכשה באוקטובר 2016 הסתכם בכ-19.3 מיליון דולר, גידול של כ-37% ביחס לשנת 2015.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בשנת 2016 הסתכם בכ-9.2 מיליון דולר המשקף גידול של כ-49% בהשוואה לכ-6.2 מיליון דולר בשנת 2015. בחברה ציינו כי "איחוד תוצאות חברת הבת בסין והחברה בנורווגיה הקטין את הרווח הנקי של הקבוצה המיוחס לבעלי מניות החברה בשנת 2016 ב-3.0 מיליון דולר. בנטרול תוצאות החברה בסין והחברה בנורווגיה, גדל הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בכ-106% לכ-12.6 מיליון דולר".

בתוך כך, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של כ-18 מיליון שקל (כ-1.29 שקל למניה).

אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, התייחס לתוצאות ואמר כי "האסטרטגיה של המ-לט, שבמסגרתה החברה מתמקדת בלקוחות הגדולים ומהדקת עימם את תהליכי העבודה, נושאת פרי. בשנת 2016 נמשכה הצמיחה תוך שיפור בכל מדדי הרווח. הפעילות השיווקית מבשילה ובאה לידי ביטוי בגידול בביקושים בתחום המוצרים האולטרה נקיים והתעשייה התהליכית בצפון אמריקה, המזרח הרחוק ואירופה. המ-לט צומחת הן אורגנית והן על ידי מיזוגים ורכישות. חברת Xinghe Valve Jiangsu הסינית, המחזקת את כושר התחרות של המ-לט ואת יכולתה להרחיב נתחי שוק אוחדה לראשונה בדוחות החברה ברבעון השני לשנת 2016 ובגינה נרשמו במחצית השנייה של השנה הוצאות חריגות שנובעות מתהליכי אינטגרציה, שילוו אותנו גם ברבעון הבא. אנו פועלים במרץ לשפר את הרווחיות התפעולית של החברה בסין ורואים פוטנציאל רב בשוק בסין וכן בהתרחבות לשווקים נוספים באסיה".

"רכישה נוספת שאוחדה לראשונה בדוחות הרבעון הרביעי של 2016 היא חברת Norvalves AS בתחום הנפט והגז –הפותחת לנו דלת לטריטוריית הים הצפוני. המ-לט מרכזת מאמצים לספק פתרונות ומוצרים איכותיים וייחודיים תוך גמישות ויעילות במענה לצרכי לקוחות בינלאומיים מובילים. שנת 2016 הייתה שנת צמיחה חזקה ואנו מאמינים ביכולת הצמיחה של החברה גם בעתיד. אנו סבורים כי הקבוצה ממוצבת היטב הן מבחינה הפריסה הגיאוגרפית והן מבחינה תפעולית, וערוכה להאצת הצמיחה וביסוס מעמדנו התחרותי והשיווקי הגלובלי".

המלט בשליטת קרן פימי (כ-60%), עוסקת בייצור, מכירה ושיווק של ברזים, מחברים ושסתומים לטמפרטורות גבוהות, ללחצים גבוהים ולתנאי וואקום לתחום הבקרה בתעשיות התהליכיות ולהולכת גזים בתחום המוליכים למחצה. להמ-לט חברות בנות בארה"ב, קנדה, אנגליה, גרמניה, הולנד, נורווגיה, יפן, רוסיה, צרפת, סינגפור וסין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזו בועה מליון דולר רווח ושווי שוק שנושק למיליארד שקל. (ל"ת)
    מני 26/03/2017 10:32
    הגב לתגובה זו
  • כל הבורסה בועה אחת גדולה. (ל"ת)
    חיים 26/03/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?