"דראגי במלכוד" - הכלכלנים מעריכים: האם ה-ECB יחתוך את תכנית הרכישות?

הכלכלנים בשוק מחכים לאיתות מפי הבנק המרכזי של אירופה בעוד ששעון החול של ההרחבה הכמותית אוזל
נמיר קיסר | (2)
נושאים בכתבה בורסות אירופה

עיני המשקיעים נשואות לפגישת הבנק המרכזי באירופה (ECB) מחר, בשאלה האם דראגי יספק איתות לגבי המשך תכנית הרכישות וההרחבה המוניטרית בשנת 2017. נזכיר כי תכנית הרכישות הנוכחית, לפיה הבנק רוכש אג"ח בשווי של 80 מיליארד אירו בחודש, צפויה להסתיים במרץ 2017, ורוב הכלכלנים צופים שהבנק המרכזי ימשיך את מדיניות הרכישות מעבר לתאריך סיומה הרשמי וזאת כיוון שאין צפי להאצה בקצב האינפלציה. עם זאת, הבנק המרכזי באירופה נמצא בסוג של בעיה שכן אין מספיק נכסים בשוק שמתאימים לתכנית הרכישות (לפי החוקים שקבע).

לפי תחזית המאקרו האחרונה של הבנק המרכזי באירופה, צפויה אינפלציה של 1.6% בלבד בשנת 2018 וזאת לעומת יעד אינפלציה של כ-2% - מה שמחזק את הצפיות להמשך ההרחבה המוניטרית באירופה.

גיא בית אור, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "שעון החול של ההרחבה הכמותית בתצורתה הנוכחית הולך ומסתיים. הבנק האירופי נמצא במלכוד, אם הוא לא יבצע שינויים בתכנית ההרחבה הכמותית במפתח הרכישות, באחוז שמותר לו להחזיק בכל סדרה או מנפיק (עומד היום על 33%) או כל שינוי אחר שיגדיל את היצע הנכסים שהוא יכול לרכוש. אחרת, יגמרו לו הנכסים שהוא רשאי לרכוש כבר בחודשים הקרובים". 

"מצד שני, אם הוא יבצע שינוי במבנה הרכישות ויאריך את מועד סיום תכנית ההרחבה הכמותית, ייתכן והוא יתחיל להיתפס כמי שמממן באופן כמעט ישיר ממשלות מסוימות באירופה. שינוי כזה עשוי רק להגביר את המתחים הפוליטיים הפנים אירופים, בתקופה שהם נמצאים בשיאם ממילא, על רקע בעיות הפליטים ועצם העובדה שרוב ההנהגה האירופאית הנוכחית נמצאת בפתחה של שנת הכרעות פוליטיות - משאל עם באיטליה בדצמבר, ככל הנראה בחירות (חוזרות) בספרד, בחירות בצרפת בהולנד ובגרמניה, כל האירועים הללו צפויים להתרחש עד אמצע 2017".

"בשורה התחתונה, איננו מצפים שהבנק המרכזי יבצע כל שינוי בתכנית ההרחבה הכמותית מחר, אך אנו מצפים להתבטאויות תקיפות מצד מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי, לגבי היכולת של הבנק המרכזי לבצע כל הרחבה נוספת אם תידרש ובעיקר אנו מצפים ממנו להמשיך ולהגביר את הלחץ על הממשלות לתמוך בכלכלה דרך רפורמות והרחבות פיסקאליות הכרחיות על מנת לייצר צמיחה בת קיימא ועלייה באינפלציה".

"להערכתנו, העדכון הבא של ההרחבה הכמותית באירופה צפוי להתבצע בפגישה של חודש דצמבר, אז לבנק המרכזי יהיו תחזיות מעודכנות לצמיחה ולאינפלציה. בנוסף, בפגישה בחודש דצמבר תהיה בהירות רבה יותר לגבי כמה נושאי מפתח כמו הבחירות בארה"ב, משאל העם באיטליה וכיוון מדיניות הפד'".

יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס: "הפגישה הקרובה של הבנק המרכזי באירופה צפויה באופן מפתיע לרכז הרבה יותר עניין מהרגיל. מחד גיסא, תאריך היעד לסיום הרכישות - "מרץ 2017" מתקרב, מאידך גיסא, אירופה עדיין לא מציגה שינוי כלכלי מספק. האינפלציה אמנם מעט מרימה את הראש לאחרונה אבל ספק אם אלו התוצאות שראשי הבנק המרכזי ציפו כשהכריזו על ה'בזוקה', בטח לא כשהגדילו אותה. מלבד הרכישות של 80 מיליארד אירו בחודש, אסור לשכוח את ההלוואות שהבנק המרכזי נותן לבנקים כדי לתמוך באשראי באירופה (הלוואות שיכולות להסתכם ביותר מ-1.5 טריליון אירו) למרות שלפחות בינתיים לא רואים שיפור משמעותי באשראי כאשר בחודש אוגוסט נרשמה צמיחה זניחה בלבד באשראי הניתן למשקי בית ולפירמות".

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאשר שיעורי הצמיחה עדיין נמוכים, סיכון ה'ברקזיט' עדיין מהדהד והחשש מפני משבר פיננסי באירופה עדיין עמוק, היה ניתן לצפות שהבנק המרכזי באירופה ירמוז על הרחבת התכנית לאחר חודש מרץ במידה ויידרש (בדיוק כפי שעשה במרץ 2016 כאשר התכנית המקורית הייתה אמורה להיות עד יוני 2016)".

"למרות זאת, לאחרונה נראה שבעולם מתחילים להפנים כי המדיניות המוניטרית המרחיבה והריביות השליליות פוגעות במערכת הבנקאית, ולכן פוגעות באשראי ובצמיחה. רק השבוע שמענו את סגן יו"ר הפד', סטנלי פישר, מזהיר כי גם הריביות הנמוכות יכולות להוביל למיתון. זה לא רק ניפוח נכסים ובועות איתם העולם יצטרך להתמודד בהמשך, זה גרוע יותר, זו מערכת פיננסית שפשוט לא מתפקדת, נחלשת ולכן פוגעת בהשקעות".

"הבעיה של אירופה ושאר המדינות עם הריביות הנמוכות היא עקומים שטוחים ללא צפי לעליית ריבית שפוגעות בפוטנציאל הרווח של הבנקים, מחלישות את המאזנים שלהם שגם ככה סובלים מתחלואות עבר. בארה"ב כבר הפנימו שחייבים לצאת ממלכודת הריבית הנמוכה, עכשיו השאלה עד כמה הבנקים המרכזיים מתואמים ביניהם, שכן יהיה מאוד קשה לכלכלה האמריקאית לנקוט בצעדים מוניטריים מצמצמים כאשר מנגד שאר הכלכלות ממשיכות להרחיב".

"במידה והבנק האירופאי יפתיע ולא ירמוז על המשך הרחבות או ינקוט בפעולות, זה יוביל כמובן לעליית תשואות אבל יכביד מאוד על שוקי המניות שכן נתוני המקרו לא תומכים בשלב זה (!)" 

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי באי.בי.אי: "הבנק המרכזי האירופי לא צפוי לשנות את מדיניותו בפגישה הקרובה. אי הודאות סביב צעדי הבנק נוצרה לאחר שבמסגרת הדיון המוניטרי האחרון נמנע הבנק מהארכת תכנית הרכישות ולאחר מכן צצו שמועות על כוונות לצמצום התכנית שהוכחשו בהמשך על ידי גורמים בבנק המרכזי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותבי תרחישים 19/10/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
    גם בארהב דחו אתהעלאת הריבית עד לאחר שנת המס באוקטובר מריצים את שוקי ההון לתמרץ את הבחירות לנשיאות הם גרמו "להיתרוממות תיקשורתי" בשימוש בשם אינפלציה- כדי שיוכלו להדפיס ולממן את השירקהה- ואת הבנקי הבנקים ניקנסו בעשרו מליארדי $=והבנקאים לא יושבים בכלא?! גם עייר גידם פיסח טיפש ועיוור- היה מבין את גודל ההונאה בנק ישראל רכש 94 מליארד $ = עי הזרמה -להצלת הבנקי ויש לבנק ישראל הפסד מאזני שמעל ל 17 מליארד שח- ההזרמה גרמה לעיוות במשק -התוצאות בהמשך
  • 1.
    אבי 19/10/2016 12:56
    הגב לתגובה זו
    דראגי מבין הייטב שנגמרו המשחקים ולכן התיקון שזועק ומשווע להגיע מקבל משנה תוקף החל ממחר .למעשה ניצניי ההתפרקות יחלו הערב בחסות העימות לנשיאות ארהב . בורסות העולם הגיעו למעשה לתקרה ולאי יכולת להמשיך במלאכותיות שמתפוגגת בשלבים ברורים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.