קצב הצטרפות של 31 אלף איש בכל שעה לרשת חברתית חדשה, מה הסיפור שם?
האם הסיפור של פול באדניץ, בעל חנות אופניים, מורמונט עוד יהפוך לאיום של ממש על הרשת החברתית המובילה בעולם? לפחות מבחינת ה'הייפ' האדיר של הימים האחרונים - סביר להניח שמארק צוקרברג לא מתייחס ל-Ello בביטול גמור, ועדיין הוא כנראה ישן טוב בלילה.
באדניץ שהקים את
אגב, סתם כדי לבדוק אם ללהיט החדש יש השפעה כלשהי על הסוחרים בבורסה, מבט חטוף מגלה שמאז ה-7 באוגוסט ועד אתמול מניית פייסבוק טפסה בכמעט 8%. יותר מכך, באדניץ שהתראיין ל-BBC אמר שהוא מוחמא מההגדרה "אנטי פייסבוק", אבל מבהיר שזו לא הצורה בה הוא רואה את השירות, "אנחנו לא מחשיבים את פייסבוק כמתחרה, אנחנו רואים בה פלטפורמה פרסומית ואותנו כרשת." הוא מסביר.
הרשת תייצר כסף ממכירת גישה ליישומים שונים שלה - "כמו האפ-סטור, אנחנו נמכור פיצ'רים ספציפים עבור כמה דולרים." כבר היום המשמשים יכולים לראות יישומים שעתידים לעלות בה ולהרשם לאלה שנראים להם מעניינים.
כדי להכנס היום לרשת הזו אתם חייבים לקבל הזמנה ממישהו שכבר רשום בה. בעתיד הקרוב הכוונה של ello היא לגבות סכומי כסף קטנים מהמשתמשים לצורך הצטרפות ובהמשך עבור השימוש ביישומים כאלה ואחרים, זה לפחות המודל העסקי שבאדניץ מדבר עליו כרגע, אבל ספק גדול אם זה מודל שאפשר להתקדם איתו לאורך זמן.
"לא אכפת לנו שחברות משתמשות בנתונים שלנו"
אנליסט חברת המחקר הטכנולוגי, פורסטר, ג'יימס מקוויבי מתייחס לכך שהמפתח להצלחה של רשתות מהסוג הזה היא החינמיות שלהן, "כל הרשתות החברתיות - מוואטסאפ, אינסטאגרם ועד Pinterest עבדו בגלל שהן חינמיות. אתה לא מזמין את החברים שלך להתחבר למשהו שיעלה להם כסף להכנס אליו. אפילו בעולם המוסיקה הדיגיטאלית, אתה יכול לשלם עבור השירותים האלה, אבל רוב האנשים לא מוכנים לזה."
מקוויבי תוקף גם את הסלוגן של ello והרעיון העיקרי שהם משווקים למצטרפים החדשים כשהם מדגישים שהם לא רשת פרסומית "כולנו סבורים שאנחנו לא אוהבים פרסומות, אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים שזה 'לא בסדר' שחברות משתמשות ב-data האישי שלנו כדי לעשות רווחים, אבל ההתנהגות שלנו מלמדת שהחברות האלה נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים ושלא ממש אכפת לנו מה הן עושות עם זה."
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
יועצת השיווק הדיגיטלי, טל נבארו , שבחנה מקרוב את הלהיט התקשורתי (כן, היא קיבלה invite) מספרת - "מדובר בפלטפורמה חדשה שמתיימרת להיות נגד כל מה שקורה בפייסבוק שמוכרת את ה-data על הלקוחות שלה ברשת כולל לשימוש מחוץ לפייסבוק. זה משהו שהם מתיימרים לא לעשות, ז"א לא להשתמש במידע על הגולשים לצורך פרסום. גם אין שם פיצ'רים של קבוצות דפים עסקיים וכו'."
בהתייחסות לעיצוב ולתוכן אומרת נבארו כי "העיצוב מאוד מנימליסטי, אין כפתור לייק, המבנה שונה מהפייסבוק, בניוז פיד אתה יכול לסנן בין חברים ל"רעש" - ז"א לסנן את אלה שלא מתאימים לך ב'נוף'. הם מאפשרים לכל אחד לבחור את הפרטים שהוא מכניס על עצמו. אני למשל הכנסתי רק שם ומייל, אתה אפילו לא חייב לציין אם אתה בחור או בחורה."
ובכל זאת, בשבוע האחרון ההייפ סביב ello תפס תאוצה חזקה ונבארו מספרת ש"יש מלא אנשים שכבר מוכרים "invite" ב-ebay ועוד בלא מעט כסף. בת'כלס אני חושבת שהעולם התעייף מכל מיני פלטפורמות פייסבוקיות כאלה ואחרות. החידושים המרעניים יותר יהיו בתחום הלבישים, אינטרנט של מוצרים וכו' - וסביר שפייסבוק תרדוף אחרינו גם לשם."
בכל זאת, מה היה הטריגר להייפ הגדול סביב ello בשבוע האחרון?
"בוא נגיד שאחד הטריגרים היה המעבר המאוד מהיר של קהילת הטראנסג'נדרים והדראג שעברו כביכול מפייסבוק ל-ello, זה העביר מאסה של אנשים והפך את המקום הזה לכזה שמאפשר לך להיות "אתה" באמת ולא חייב אותך להחשף לחלוטין. בנוסף למאניפסט שהם פרסמו בדף הכניסה שלה "אתה לא מוצר" שעזר גם כן להייפ".
את לא נשמעת נלהבת במיוחד מהרעיון...
"הם חיים באיזה סרט של "בארנינג מאן היפי חברתי". זו רשת שנוצרה ע"י מעצבים, אנשי רוח ואומנות. הססמא שלהם היא 'האדם הוא לא מוצר', אבל בכל זאת, זו אמריקה וכסף מדבר שם לפני אומנות, פלטפורמה היפסטרית לא תחזיק לאורך זמן בלי מודל עסקי. לומר שזה מאיים על פייסבוק? אני רחוקה מלהאמין שזה הכיוון."
"זה לא מרגיש כמו שינוי גדול, אני לא רואה איזה זה ישרוד בלי מודל עסקי, אבל אני אדם אופטימי מטבעי, אז אני מוכנה לשים את הסמיילי שהם מציגים בפלטפורמה ולומר שאולי יהיה טוב וניתן לזמן לעשות את שלו."
- 1.טעיתה 31000 אלף בדקה חחחחחח (ל"ת)רמי 30/09/2014 19:40הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
