אוהד מראני: "הכלכלה מספיק חזקה בשביל לשאת על גבה מבצע שישיג את המטרות"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר משוכנע "הכלכלה שלנו יכולה לשאת מבצע ארוך." - איך לדעתו ניתן יהיה לממן את 'צוק איתן' ?

מירון ארונוביץ | 20/07/2014 12:39 (1)

מבצע "צוק איתן" הגיע ליומו ה-13 וממשיך לפגוע בפעילות הכלכלית של המשק - בעיקר בדרום הארץ ובתיירות הנכנסת לישראל. יחד עם זאת, ברור שהתארכות המבצע מגדילה גם את הפגיעה הכלכלית במשק וגובה מחיר גדול יותר למימון הפעילות הצבאית. מההשלכות הכלכליות והאם זה יבוא לידי ביטוי בהעלאת מיסים?

אוהד מראני, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים, התייחס בשיחה עם Bizportal לשאלת המחיר. "הפגיעה הכלכלית היא לא משמעותית. אני מקווה שגם לא תהיה פגיעה בחיילים נוספים ושנצא עם מינימום נפגעים. הפגיעה במשק היא לא העיקר במקרה הזה והיא מינורית."

ובמה הפגיעה הזו תבוא לידי ביטוי?

"בטוח הקצר ייתכן ותהיה ירידה שנתית בצמיחה בשיעור של כמה עשיריות תוצר", אומר מראני " אבל אחרי שהמבצע הזה יסתיים בהצלחה ותהיה התייצבות במצב ואולי אפילו תקווה לכמה שנות שקט יחסי, אז הצמיחה תחזור לשיעורים הרגילים שלה ואולי אפילו תהיה גבוהה יותר. לכן, אני לא רואה פגיעה משמעותית בכלכלה בטווח הבינוני והארוך."

אפשר כבר עכשיו לאמוד את הפגיעה הכלכלית במישור של מימון הפעילות הביטחונית ?

"אני לא בטוח שלמערכות השונות ולממשלה יש כבר עכשיו את המספרים המדוייקים לעלויות השונות של המבצע, אבל אני מעריך שהמבצע שעבר לשלב הקרקעי יעלה כמה מיליארדי שקלים למשרד הביטחון."

מי אמור לשלם את המחיר הזה?

"לגבי איך הממשלה תממן את זה אני חושב שלא יהיה נכון לעלות מיסים ואני חושב שהממשלה תעמוד בהצהרות שלה. חלק ימומן ע"י הקטנת רזרבות מסוימות. חלק ע"י קיצוץ בפעילויות אחרות של הממשלה וחלק ע"י פריסה לשנתיים שלוש ואולי גם הגדלה מינורית של הגירעון - אני מקווה שלא גדולה מדי, כדי שאמינות הממשלה לא תפגע."

"לגבי המימון, אני מניח שבסוף המבצע, מערכת הביטחון תתבע מהאוצר לממן את עלות כל המבצע, סכום של כמה מיליארדי שקלים. האוצר יענה שמערכת הביטחון צריכה לממן את זה מהתקציב השוטף שלה - בשביל זה יש תקציב ביטחון שוטף וזה כולל חידוש ציוד והתחמשות מחודשת. יהיו מאבקים שבסופו של דבר יוכרעו ע"י ראש הממשלה, כשאני מעריך שתהיה פשרה מסויימת, ויהיה סכום שיתווסף למערכת הביטחון והוא יתבצע בפריסה על פני כמה שנים ותוגדר כתוכנית ארוכה לחידוש מלאים והצטיידות מחודשת."

במילים אחרות, אתה חושב שלממן את המבצע הזה ע"י העלאת מיסים תהיה טעות?

"בהחלט כן ואין סיבה לעשות את זה. זו לא קטסטרופה כלכלית שצריך לשבור את הכללים בגללה ולעשות דברים שיפגעו בכלכלה. במאקרו לא רק שאין פגיעה כלכלית, אלא כבר בטווח הבינוני אחרי התייצבות ובתקווה לשקט של כמה שנים בדרום - תהיה אפילו האצה בצמיחה הכלכלית."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש פגיעה מסוימת ונקודתית בתעשיות מסוימות, החקלאות בדרום, הפעילות התעשייתית בעוטף עזה סובלת פגיעה מסויימת וגם התיירות - יהיו הסדרים נקודתיים לעזור לאלו שנפגעו בצורה יותר משמעותית משאר המשק."

ובכל זאת, יש נקודה מסוימת מבחינת אורך המבצע, שבה הוא יהפוך להיות נטל שיכביד על הכלכלה המקומית?

"אני לא יודע לנקוב זמן מדויק, אבל הכלכלה מספיק חזקה בשביל לשאת על גבה מבצע שישיג את המטרות שהוגדרו לו. ז"א שגם התארכות המבצע בעוד מספר שבועות מותירים לדעתי את הדברים שאמרתי תקפים. השיקולים עד כמה נאריך את המבצע ומתי הוא יתסיים לא יהיו שיקוליים כלכלים, אלא שיקולים מדיניים וביטחונייים - הכלכלה מסוגלת לממן מבצע ארוך."

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
ייאי 20/07/2014 12:51
הגב לתגובה זו
צה"ל עובד כדורך על ביצים והמחבלים הם חלק מהאוכלוסיה,נטמעים בה ומנצלים זאת וזה יעלה לנו בחיי אדם רבים.חייבים לשנות את המתכונת כך שמחד:יחסכו חיי אדם שלנו,המבצע יתקדם יותר ויושגו המטרות.מאידך,תצרב בתודעת האוייב חוסר התכלית במלחמה נגדנו.להוציא התרעה שתוך שעה עליהם לפנות שורות בתים ואחרי זה לשטחם ולבצע וסרוק והשמד.

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג | 25/12/2025 11:37

נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן