ההסדר בפרשת עמלות הבנקים התקבל: ישלמו 70 מיליון ש' לאוצר

על פי המתווה: הבנקים לאומי ופועלים ישלמו 21.4 מיליון שקל, דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל, הבינלאומי הראשון ישלם 8 מיליון שקל ומזרחי טפחות 4.85 מיליון שקל.
דניאל קביליו | (7)

בית הדין להגבלים עסקיים, השופטת נווה בן אור, אישר היום את הצו המוסכם שהובא לאישורו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בעניין עמלות הבנקים. על פי המתווה שאושר חמשת הבנקים הגדולים ישלמו 70 מיליון שקל לאוצר המדינה, ובמידה שיגיעו להסדרי פשרה מול התובעים הייצוגים בנושא, הסכום יועבר ישירות לציבור הצרכנים.

בכתב התביעה צויין כי מראשית שנות התשעים ועד שלהי 2004, התקיימו בין חמשת הבנקים הגדולים בישראל "הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות". המגזר בו נעשו תיאומים אלה היה שוק השירותים הבנקאים למגזר משקי הבית ולעסקים קטנים (להבדיל מהשוק העסקי בכללותו). החל משנת 2004 נפתחה חקירה פלילית אשר נמשכה כמה שנים אולם לא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום פלילי נגד הבנקים.

באפריל 2009 הוציאה הממונה על הגבלים עסקיים קביעה כי התקיימו הסדרים כובלים בין הבנקים שעניינם העברות מידע בנוגע לעמלות. חמשת הבנקים עררו על הקביעה לבית הדין, התיק הועבר בתחילה למגשר חיצוני וחזר להיות נדון בבית הדין.

בהתייחסות למתווה על פיו התשלום יועבר לצרכנים במקום למדינה, כתבה השופטת בהחלטה, כי "מתווה זה רואה לנגד עיניו את טובת ציבור הלקוחות, ומאפשר להם ליהנות מן התשלום המוסכם, כולו או חלקו. אין בכך, כמובן, כדי לחייב את התובעים בתובענות הייצוגיות (כמו גם את הבנקים) להתפשר...מדובר בסכום המעלה את רף האכיפה בתחום, העולה בקנה אחד עם סכומי העיצום הכספי הקבועים היום בחוק ומביא בחשבון את הצעת המגשר שניתנה במסגרת הליכי הגישור". עוד כתבה השופטת כי "פרקטיקה של העברות מידע בין מתחרים היא פרקטיקה העלולה להוות הפרה של החוק, אולם ככלל, חומרתה פחותה מפרקטיקה של תיאום מחירים".

על פי המתווה: הבנקים לאומי ופועלים ישלמו 21.4 מיליון שקל, דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל, הבינלאומי הראשון ישלם 8 מיליון שקל ומזרחי טפחות 4.85 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 24/06/2014 07:46
    הגב לתגובה זו
    קחו את הדוגמא של בן אליעזר נתן לקנשווךי תצהיר למס הכנסה קנשולי קיבל פטורים במיליוני שקלים ממס הכנסה למדינה חסר כסף, ואז מעלים מיסים, עכשיו המדינה צריכה וחייבת למכור לבן אליעזר את כל הנכסים שלו להחזיר את המס שנגרע ממנה
  • 6.
    עכשיו יעלו עמלות להחזר הקנס (ל"ת)
    אנונימי 24/06/2014 07:31
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בונבוניקו 24/06/2014 02:24
    הגב לתגובה זו
    התחמנים האמיתיים קרי מנהלי הבנקים ולהפחית 50 אחוז משכרם על מנת שלא יעבדו עלינו ולהגביל את השכר שלהם ככה יהיה איום על הראש שלהם
  • 4.
    תום 23/06/2014 22:47
    הגב לתגובה זו
    לבנקים מותר הכל
  • 3.
    המדינה מוכיחה לאזרח ששווה להיות גנב ומושחת (ל"ת)
    תום 23/06/2014 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גנבו מליארדים מהציבור ישלמו גרושים לאוצר שחיתות (ל"ת)
    תום 23/06/2014 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עושקים אותנו 23/06/2014 20:37
    הגב לתגובה זו
    ביזיון
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.