טענה נגד חברת אדרי-אל: צ'קים של חברת הבת מגדל האופרה חזרו
המשבר בחברת אדרי-אל מעמיק: הוגשה בקשה לפירוק של חברת בת בטענה שאינה עומדת בהתחייבויותיה על פי פסק דין. בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מבקשים בעלי דירות במגדל האופרה את פירוקה של חברת הניהול שהיא גם חברה בת של החברה הציבורית אדרי-אל שבבעלותו של גבי אדרי.
בסוף חודש מארס ניתן פסק דין שהדיח את חברת אדריאל מניהול מגדל האופרה בתל אביב וקבע כי על חברת הניהול לשלם סכום של 40 אלף שקלים לתובעים. בקשת הפירוק הוגשה לאחר שהסתבר שחברת הניהול הסתבכה בהליכים משפטיים נוספים וכי צ'קים של החברה חזרו.
לטענת בעלי הדירות, באמצעות בא כוחם עו"ד גדיאל בלושטיין ממשרד עו"ד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב, החברה אינה יכולה לפרוע את חובותיה ולכן היא חדלת פירעון.
'דירות מגדל האופרה ניהול' - חברה בת של החברה הציבורית אדרי-אל שבבעלותו של גבי אדרי שרכשה את חברת הניהול בסכום של 3 מיליון שקלים בנובמבר 2011 מחברת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב. בעסקה רכשה אדרי-אל מחברת אלרוב גם שתי קומות מסחר וחלקים בחניון המסחרי.
- החוב לוחץ: אדרי-אל מנהלת מו"מ למכירת 51% מקניון שמונה סנטר
- אדרי-אל לא שילמה לבעלי האג"ח - מעלות מיהרה להוריד הדירוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיירים התרעמו על הפגיעה לכאורה בזכויותיהם בגלל תוכניות של אדרי-אל לביצוע שיפוץ במבנה. באסיפת דיירים שהתקיימה באפריל 2012 הוחלט ברוב של 80% על ביטול הסכם הניהול. על פי הערכות, דמי הניהול השנתיים עומדים על כ- 300 אלף שקל.
בתביעה טען עו"ד גדיאל בלושטיין כי לא יתכן שמצד אחד חברת הניהול אמורה להיות נאמנה של הדיירים ומצד שני אדרי-אל עצמה (אמנם כישות משפטית נפרדת לכאורה) יוזמת פרויקט שלכאורה פוגע בזכויות ובאינטרסים של אותם דיירים.
יש לציין כי במהלך תקופת המשפט התפטרו עוה"ד של אדריאל מייצוגו בתיק וזה האחרון דחה את התיק מספר פעמים עד שלבסוף הגיע מר גבי אדרי לדיון האחרון בלווית היועץ המשפטי של החברה שהצהיר שהוא אינו מייצג בתיק זה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
תגובת חברת אדרי-אל: בעלי 42 דירות לא העבירו דמי ניהול
"חברת גרוזה קשפיצקי היא האחראית לכך שלא הועבר תשלום שכר לעובדים, וזאת, משום שלא העבירה את דמי הניהול מטעמה וסירבה לחתום על שקים של משכורות העובדים. בנוסף, חברת גרוזה חייבת כספים לחברת הניהול של אופרה מגורים ומסרבת לשלם לה והיא גם בעלת שליש מהדירות במגדל הדירות. חברת גרוזה אינה מוכנה לבצע תיאום בעניין המערכות המשותפות, דבר העלול לגרום לנזקים בסופו של דבר".
"חברת אדרי-אל פועלת ביתר שאת בכדי למנוע את הנזקים ומבצעת את התשלומים על חשבונה בלבד. החברה פנתה במכתב אל בעלי הדירות והשוכרים, וציינה כי היא פועלת ועושה כל מאמץ להמשיך ולהעניק שירותי ניהול חרף פעולותיה של חברת גרוזה קשפיצקי".
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
