הפרטת תעש - כל עובד יילך הביתה עם 1.3 מיליון שקל, עלות למימון פרישה
תעש אחרי שנים של מו"מ ועיכובים, אישרה היום ועדת הכספים את הפרטת תעש (התעשייה הצבאית לישראל). ההסכם הושג לאחר שבחודשים האחרונים סירבה ועדת הכספים לאשר באופן אוטומטי הלוואות לתעש למימון שכר העובדים והפעילות השוטפת. העלות הכוללת של ההפרטה כ-5.7 מיליארד שקל ואף יותר. העלות תכלול מימון ההסכם עם העובדים, במסגרתו יפרשו 1,170 עובדים בעלות ממוצעת של 1.3 מיליון שקל לעובד, מחיקת חובות בגין הלוואות בעלים רבות שהמדינה העמידה בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, השקעה בהקמת חברה מסווגת בבעלות המדינה, מימון הפינוי מרמת השרון והמעבר לנגב, מימון המשך הפעילות השוטפת של החברה ועוד. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אני חושש שמא העובדה שההסכם כולל מעבר לפנסייה תקציבית, תהווה תקדים למקרים אחרים. נדרש שכל נושא יידון לגופו ושלא יתחייב מראש מתן פנסיה תקציבית". משנה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה: "1.5 מיליארד לפרישת 1,170 עובדים ועוד 760 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. הסכמנו לתנאי פרישה לעובדים בפנסיה מוקדמת והמשכורת שתקבע היא המשכורת האחרונה והעובד יקבל בהתאם לאחוזים שצבר. ההסדר בפנסיה תקציבית". מנהל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן: "כל הסכם הוא בפני עצמו ואין כאן תקדים. אנו מתנהלים ארבע שנים ופעם אחרי פעם אחרי שנסגר הסכם עם יו"ר ועד העובדים המדינה ביקשה שינויים. בלי הסיוע של ועדת הכספים הדבר לא היה מגיע לידי סיום. השכר בתעש נמוך ב- 20% ביחס לשאר התעשיות הביטחוניות. שליש מהעובדים הולכים הביתה ובכלל לא בטוח שיימצאו עבודה. הסכמנו להמון דרישות שיש בהן ויתורים קשים של העובדים אך דרשנו שיקבלו תמורות. עמדנו על נושא הפנסייה. לא רוצים שהעובדים ייכנסו למעגל העוני. זה לא ממש פנסייה תקציבית, כי העובדים הפרישו כל החיים ורק משלימים את הפער". אמיר אדרי מאגף התקציבים באוצר: "היתרון בהסכם ההפרטה עבור המדינה: חוסכים עלויות שכר עובדים, לא רק עד גיל 67, אלא הרבה מאוד מיליארדי שקלים, עוברים לבעלות פרטית, הולכים לעולם חדש של חברה הרבה יותר יעילה ורווחית שתתרום הרבה יותר למשק וגם הורדת מחירי הדיור". תעש תפנה את קרקעות ברמת השרון ותעבור לרמת בקע מדרום לבאר שבע. מנכ"ל תעש, אבי פלדר: "ללא התערבותו של גפני ולאחריו של סלומינסקי, לא ניתן היה להגיע להסכם הזה. נחתמו עם ההסתדרות שישה הסכמים ועם האוצר שני הסכמים. האחריות של העובדים וההסתדרות היתה הגדולה ביותר, הם הורידו משכרם 11%. מ-2007 לא היה הסכם שכר, אין קידומים בחברה הזו. המשכורת האחרונה של חלק מהעובדים היא לא ראויה ונעשה כאן תיקון עוול של הרבה שנים". יו"ר ועד העובדים בתעש, איציק יהודה: "הכותרות בעיתונים מחר יעסקו במספרים, כאילו לכאורה, כל עובד יילך הביתה עם 1.3 מיליון שקל וזה לא נכון, זו עלות ממוצעת למימון פרישת עובדים. 70% מהעובדים מתחת ל-6,000 שקל נטו בחודש עם ותק של 30-40 שנה". יו"ר ועדת הכספים הקודם, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "העובדים גילו אחריות ולכן הגענו להסכם. ההסכם הוא ההוכחה לכך שהכנסת יכולה לתרום לפתרון משברים כה מורכבים במשק. לא לחינם החלטתי להיכנס לעובי הקורה ולסייע ממשית בהשגת הסכם". ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "מדובר בעובדים שרווחתם אחרי שעוזבים את תעש צריכה להיות לנגד עינינו. הם נתנו הרבה מאוד שנים בעבודה ביטחונית מהמעלה הראשונה, שכרוכה בתנאים בריאותיים קשים לא פעם. המהלך הזה צריך לצאת אל הפועל. יחד עם זאת, מכוח גישור עוברים מפנסיה צוברת לפנסייה תקציבית וזה אכן תקדים. גם לגבי חברה אחרת (חברת החשמל), יאמרו שהיא עולה למדינה המון ונאלצים להעמיד הלוואות ולכן יש להגיע להסכם דומה לזה של תעש. לכן יש לציין זאת, למרות שאנחנו מאשרים ברצון את הסכם ההפרטה".
- 3.למה עלינו צריך לממן אותם? כשהם לא מממנים אותנו? (ל"ת)dmmltd 25/04/2014 11:54הגב לתגובה זו
- 2.אז עכשיו 1250 עובדים ירכשו דירות להשקעה... (ל"ת)מדוע המחירים עולים? 23/04/2014 14:51הגב לתגובה זו
- 1.די לשוד כספי הציבור! 23/04/2014 13:38הגב לתגובה זונמאס מתשלום מופרז, לא נחוץ, ומהכיס שלי לטובת בטלני השירות הציבורי!
- עובד 23/04/2014 14:23הגב לתגובה זוניצלתם ועכשו זרקתם במחיר נזיד עדשים על מי אתם עובדים מיליון שלש מאות אלף שקל בושה של חברי כנסת נציגי הסתדרות ונציגי עובדים
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
