תושב ערבי ביקש פיצויים מגיל 18 כי לא ישרת בצבא - מה קבע ביהמ"ש?
מנחם קליין "בדעתי לדחות את טענתו של התובע המלומד על כי יש לחשב את תחילת הפסד השתכרותו כבר החל מגיל 18 וזאת מחמת השתייכותו של התובע למגזר הערבי אשר אינו מחויב על פי חוק בשירות צבאי", כך קבע שופט המחוזי בת"א מנחם (מריו) קליין במסגרת תביעה של קטין נגד נהג רכב שפגע בו וחברת הביטוח שלו.
בספטמבר 2006 נדרס התובע על ידי משאית מנשא כבד אשר נסעה בנסיעה לאחור. המשאית הייתה מבוטחת בתקופה הרלוונטית על ידי המגן- חברה לביטוח. הצדדים לא נחלקו בדבר חבות הנזק וכי מדובר בתאונת דרכים.
הויכוח היה לגבי הפגיעה בכושר ההשתכרות וזכויות סוציאליות. התובע ביקש לקבל פיצויים כאילו יכול היה להתחיל לעבור כבר מגיל 18 (יגיע לגיל זה בשנת 2023), אך השופט קבע כי יקבל פיצויים רק מגיל 21 כיוון שבישראל קיימת חובת שירות בצבא.
"ההימנעות מהנשיאה בנטל עלולה להפוך גם לכדאית מבחינה כלכלית"
השופט: "הנחת העבודה שבני המגזר הערבי אינם מתגייסים לצה"ל ואף אינם תורמים את חלקם במסגרת השירות הלאומי - האזרחי, איננה קבילה עוד כדבר מובן מאליו. לא ניתן יהיה להסתפק בהצבת העובדה כי הנפגע משתייך למגזר הערבי, הא ותו לא.
- ביהמ"ש שלל הוצאות ושכ"ט עו"ד מנתבע בשל טענות גזעניות של בא כוחו בסיכומים
- "בתי המשפט זקוקים לשיתוף פעולה מצד עוה"ד כדי להימנע מטיפול בזוטות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבלת אותה טענה סתמית על ידי בית המשפט בלא לרדת לעומקם של דברים עלולה להפוך את ההימנעות מהנשיאה בנטל גם לכדאית מבחינה כלכלית ונמצא החוטא יוצא נשכר, דבר שהוא נוגד את תקנת הציבור וחותר תחת אושיות היסוד והערכים של השתלבות האוכלוסיה הערבית בכל תחומי החיים ושל שוויון לכלל אזרחי המדינה".
מרבית טענות התובע התקבלו - יפוצה ב-427 אלף שקל
מאחר ולא נפלה מחלוקת בין הצדדים אודות חבותה של הנתבעת בגין התאונה, החליט השופט כי שיעורי הנזק בגין ראשי הנזק שנטענו יהיו 427 אלף שקל בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים ועזרת הזולת והוצאות ניידות.
השופט מנחם קליין נולד בברזיל בשנת 1964 ועלה לישראל בשנת 1982. הוא שירת כלוחם בחיל האויר וכיום משרת במילואים כשופט צבאי.
- 3.אליהו 22/04/2014 15:20הגב לתגובה זוכאילו מדובר בתושב האמיריות או סעודיה
- 2.ערבים מנסים למצוץ את הביטוח לאומי שמימלא אינם תורמים (ל"ת)זהבה גלאון די לשחיתו 22/04/2014 15:12הגב לתגובה זו
- דמי שתיקה ממשלתיים 22/04/2014 16:22הגב לתגובה זומי שמרים אבן על הממשלה זוכה בפיס. רק ביהודונים אפשר להיכנס במדינה הזאת.
- 1.החלטה ראויה. אין לתת פרס למי שמצהיר שלא התכוון לתרום. (ל"ת)יש לעודד שרות אזרחי 22/04/2014 15:03הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון
הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד
זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".
בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.
האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.
"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"
הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".
