יהודיה שנכנסה להריון ממוסלמי תסתפק בדמי מזונות של 750 שקל בחודש

דרשה 4,100 שקל בחודש, אך הדין המוסלמי מחייב את האב בתשלום מזונות - רק ביחס לילדיו מאשתו
אבי שאולי | (13)
נושאים בכתבה אליעזר גריסרו

כדאי לדעת עם מי נכנסים למיטה והרבה יותר מזה עם מי מביאים ילדים לעולם - יהודייה שנכנסה להריון ממוסלמי ביקשה תשלום דמי מזונות של 4,100 שקל בחודש, אך תסתפק ב-750 שקל בחודש. בנוסף קבע בית השמפט לענייני משפחה שעליה לשלם הוצאות בית משפט בגובה של 10,000 שקל.

רווקה יהודיה ניהלה קשר רומנטי עם גבר מוסלמי נשוי, ואב לשלושה, וכעבור מספר חודשים, נכנסה ממנו להיריון. עם היוולד בתה, הוכח כי הגבר המוסלמי הוא אכן האב (לאחר שנתבקש לעבור בדיקת DNA), וביהמ"ש התבקש לפסוק לו מזונות.

ביהמ"ש נזף בה והטיל עליה הוצאות משפט חריגות של 10,000 שקל

בדיון טען עו"ד אליעזר גריסרו, פרקליטו של הגבר, כי הדין המוסלמי מחייב אב בתשלום מזונות רק ביחס לילדיו מאשתו, או במידה שהאב מכיר בילד כבנו. לעומת זאת, הדין העברי לא מכיר באפשרות של אב מוסלמי ואם יהודיה ולכן יש לקבוע מזונות לפי הדין האזרחי, הנקבעים על פי הכנסותיהם של ההורים וצרכי הילד.

ביהמ"ש למשפחה בירושלים קיבל את עמדתו של עו"ד גריסרו, וקבע שהגבר ישלם מזונות לילדה בגובה של 750 שקלים בחודש בלבד - מחצית מדמי הבסיסים הנפסקים בין בני זוג יהודיים. האישה, שלא הייתה מרוצה בעליל מההחלטה הגישה בקשה לעדכון מזונות נגד האב.

עו"ד גריסרו דיווח כי האישה כלל איננה מגדלת את בתה בביתה, וכי זה מספר חודשים שהיא גדלה בבית סביה. בראותה כי נתפסה בקלקלתה, ביקשה האישה למשוך את תביעתה, אך ביהמ"ש נזף בה והטיל עליה הוצאות משפט חריגות של 10,000 שקל.

התנגשות בין הדין המוסלמי לדין העברי בסוגיית המזונות

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מצד אחד, הדין השרעי מחייב אב בתשלום מזונות רק ביחס לילדיו שנולדו לו מאשתו, או במידה שהאב מכיר בילד כבנו או כבתו ומצד שני, הדין העברי אינו מכיר באפשרות של אב מוסלמי ואם יהודיה, מה שיצר בעיה בהתמודדות עם הסוגיה.

האם טענה בדיון כי האב מכיר בבתו, ביקר אותה מספר פעמים, ואף הציע לה עזרה כספית בגידולה. על כן, לדבריה, מתקיים התנאי בדין השרעי, לפיו האב מכיר בילדה כבתו, ויש לפסוק לו תשלום מזונות עד לנשואי הבת כאמור בחוק השרעי.

מנגד, טען עו"ד גריסרו כי לצורך הליך ההכרה, אין די בכך שהאב מכיר בבתו בחיי היומיום, ואין די באבהות טבעית. הליך ההכרה, לדבריו, אמור להיעשות בפני בית הדין השרעי, ומכיוון שלא נעשה הליך כזה, לא ניתן לכפות על האב תשלום מזונות על פי הדין המוסלמי.

עו"ד גריסרו טען בדיון, כי בשל הבעייתיות שבקביעת המזונות עקב הבדלי הדת של ההורים, יש לקבוע אותם לפי הדין האזרחי, כלומר: על פי הכנסותיהם של ההורים וצרכי הילד.

בית המשפט פסק מזונות חודשיים בסך 750 שקלים

האם העריכה את סכום המזונות החודשי בכ-4,100 שקל, וכללה בהם הוצאות רבות ובהם משפחתון. האב טען כי מדובר בהוצאות מוגזמות, וכי בפועל צרכיה ההכרחיים של הילדה עומדים על 1,400 שקל בלבד.

האב טען כי שכרו עומד על כ-4,100 שקלים נטו בחודש. לדבריו, הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בבית אמו הקשישה, ושכר זה מפרנס את כל המשפחה, לרבות אמו. בהיעדר כל רכוש או הכנסה נוספת, נותרת בידו בסוף כל חודש הכנסה פנויה בסך 600 שקלים.

עו"ד גריסרו טען כי הכנסתה של האם גבוהה משלו, ובבעלותה חשבון חיסכון וכן יתרת זכות, בגובה של כ-40 אלף שקל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    חני 29/07/2013 16:24
    הגב לתגובה זו
    הילדה היא המסכנה בכל הסיפור. מקווה שהסבים יגדלו אותה באופן סביר עדיין לא הבינותי האם הילדה היא יהודיה או מוסלמית.
  • חני 29/07/2013 18:04
    הגב לתגובה זו
    הילדה יהודיה במאה אחוז . זה הולך לפי האמא בכל מקרה .
  • 11.
    מסכנה הילדה איזה נשמה קיבלה (ל"ת)
    44 29/07/2013 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אראל 29/07/2013 15:41
    הגב לתגובה זו
    ראשית כל ובשיא הרצינות הנני מוכן לקבל הילדה בלי שום תנאי . אינני יודע מה גילה ומה מצב בריאותה אבל אם קשה לך והסבא לא צריך לסבול ואם יש לך נכונות תני לי אותה בבקשה . תוכלי להשאיר פרטים באתר ונגשים זאת . מעבר לכך הנקודה בסיפור היא לא התגובות הקשות והלא נעימות . אחים וחברים יקרים . לערבי אין מה לאכול בבית עם מה שהוא מרויח . איזה פלא שיש לו עו"ד יהודי . הרי מאיפה ישלם לו ? העו"ד תפר טוב טוב את היהודיה וגילה שיש לה גם חיסכון בבנק . 10,000 ש"ח הוצאות משפט ילכו אליו וכבר תוך יום יהיה עיקול על הכל . אכלת אותה אחותי אבל תלמדי ואל תתיאשי או חלילה תאבדי עצמך לגדעת . תביני שעל טעויות משלמים . תמיד יהיה עו"ד מנוול שבשביל כסף חעשה הכל אבל הכל . האם היה עו"ד ערבי עושה ככה ההיפך ? תענו בכנות לעצמכם . אחי עוכר דין . אינך יודע מה ילד יום ומה ממתין לך בסיבוב הרי זה שקלים בודדים שכבר בחודש הבא אינם . אבל דפקת את אחותך יותר גרוע ממה שהיא עשתה לעצמה כי עם הערבי היא עוד נהנתה כנראה אבל מימך ??????.........
  • 9.
    חיפשה אצל היהודים לא מצאה,הלכה לדודים ומצאה בענק,זומברה (ל"ת)
    אלברט 29/07/2013 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל המחפשת בשדות זרים ,יוזרם לה צינור ענקי (ל"ת)
    רונן 29/07/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חיפשה גדול קיבלה זובור ענק! (ל"ת)
    עודד 29/07/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ש.א 29/07/2013 15:06
    הגב לתגובה זו
    החמולה היו שוחטים אותך
  • 5.
    חחח דין של יהודיה שהולכת עם מוסלמי (ל"ת)
    מגיע לה שתעבוד קשה ע 29/07/2013 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המלש 29/07/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
    טעות איומה של האשה היהודיה גם לגרום בעקיפין לבגידה עם גבר נשוי ועוד יותר גרוע עם מוסלמי. האם חסרים גברים יהודיים במדינה שלנו.
  • 3.
    בידי 29/07/2013 14:42
    הגב לתגובה זו
    חטאה פעמיים. פעם ראשונה שכבה עם גבר נשוי ופעם שניה שכבה עם מוסלמי. מכאן בא עונשה אל העולם, רק חבל על התינוקת, שתאלץ לשאת את חטא אמה כל חייה.
  • 2.
    יהודיות שימרו על גופכן. גם בפן הכספי... (ל"ת)
    אנונימי 29/07/2013 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוצה בולבול של בדואי ??? חחח (ל"ת)
    פיליפ 29/07/2013 14:28
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.