"הסכנה העיקרית מייצוא הגז - איבוד המשמעת הפיסקלית ושיבוש ההתנהלות"

כך אמר מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, במסגרת כנס בנושא שוק הגז שנערך היום. לא נהפוך לחביבי המזרח התיכון
סהר אביב | (5)

במסגרת כנס בנושא הגז הטבעי והשפעתו על כלכלת ישראל שנערך היום (ג') באוניברסיטת תל אביב ואורגן על ידי משרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', דיבר מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה. דורפמן התייחס לסוגיית ייצוא הגז ואמר כי "הסכנה העיקרית בהכנסות המדינה מהגז הטבעי היא איבוד המשמעת הפיסקלית. כבר היום, שרים בממשלה מנסים לשייך את ההכנסות העתידיות לפרוייקטים בתחומם. זה משבש את התנהלות המדינה". "הכנסות המדינה ממיסים לא ישנו את המשק הישראלי מקצה לקצה. זה הרבה מאוד כסף במונחי מדינת ישראל, אבל זה לא עד כדי כך דרמטי" מוסיף דורפמן. "זו בהחלט הזדמנות לשפר את מצבנו הגיאופוליטי, אבל כנראה שגם זה לא יהפוך אותנו לחביבי המזרח התיכון. בין השאר, מכיוון המדינות שלידינו לא צריכות הרבה גז". "אין מנוס מפיקוח מחירים" ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי היוצא של רשות ההגבלים העסקיים, השתתף אף הוא באותו הכנס. "במצב הקיים, לא יהיה מנוס מפיקוח מחירים בתחום הגז הטבעי". בנוסף, אמר פריזט כי "אם בקוטג' מצבנו בעייתי כי אין לנו סחר עם שכננו הקרובים, סביר שיהיה לנו בעיות גם בתחום הגז, שהוא למעשה כמו שוק הקוטג'. אנחנו משק מאוד קטן ועדיף ששיתופי הפעולה ישארו בתוך ישראל". "אם חברות הגז הטבעי טוענות שאי אפשר להגביל את השותפיות ביניהן כיוון שיש צורך בשיתוף של האינפורמציה, אז בואו נחשוב על דרך אחרת של שיתוף שהיא פחות פוגענית למשק. אני מציע שהאינפורמצה תהיה פתוחה כל הזמן לכולם. ככה אני מקבל את כל היתרונות ואני לא חייב ללכת לשיתופי פעולה רק כדי שהאינפורמציה תהיה בתוך שיתוף הפעולה" הוסיף פריזט. כתבות נוספות בנושא ייצוא הגז: "ההחלטה להפחית את ייצוא הגז ל-45%, מכה אנושה לתעשיית החיפושים". "בעניין יצוא הגז ישראל חייבת להפסיק להיות כמו בת יענה - זו טעות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פטריוט אמיתי 18/06/2013 22:52
    הגב לתגובה זו
    ההזדמנות הכי משמעותית שהייתה למדינה לפחות בכמה עשרות השנים האחרונות. הקטנת יצוא כמוה כקריעת טופס זוכה בפרס הראשון בלוטו
  • 4.
    גבי 18/06/2013 20:40
    הגב לתגובה זו
    הבעיה האמיתית היא היכולת של פקידים בהווה ובעבר להביע דעות שאין להם בסיס עובדתי ולו הקטן ביותר והכל באיצטלא מלומדת כביכול
  • 3.
    יופיטר 18/06/2013 19:49
    הגב לתגובה זו
    מחשבה יצרנית ועצמאית שעשו משהו יצרני בחיים שלהם, ולא כאלו המתפרנסים דרך קבע מהקופה "הכללית".?
  • 2.
    מפעל הפיס 18/06/2013 19:46
    הגב לתגובה זו
    מלכת היופי? זה הופך להיות סיפור רע ככה גם מדינת ישראל זכתה בפיס וכולם לוטשים עיניים בסוף רק הפסדים יצא מזה מי שמרויח זה רק ששינסקי המנוול
  • 1.
    המוריס הזה קשקשן גדול-הגז מיועד ליצוא לאירופה או טורקיה (ל"ת)
    מה הוא חושב..לערבים? 18/06/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה