המחזור הגדול אתמול במניית סקופ - קרן פימי מכרה ב-46 מיליון שקל

הקרן שבשליטת ישי דווידי נותרה עם כ-21% מהמניות בחברה לאחר שמכרה חלק מהחזקותיה ליו"ר שמואל שילה ששילם בעבורן 46 שקל לעומת מחיר בסיס של 36.15 שקל הבוקר. המניה עולה בכ-5%
יעל גרונטמן | (1)

קרן פימי מפחיתה את החזקותיה בסקופ. הקרן שבשליטת ישי דוידי מושקעת בחברה מאז 2006, והתמודדה עם קשיים רבים שהסבו לה הפסדים. בימים האחרונים מכרה הקרן כ-9% ממניות החברה בתמורה לכ-46 מיליון שקל ליו"ר במחיר המשקף פרמיה משמעותית על מחיר השוק. פימי ניצלה את המומנטום החיובי לאחרונה במנית החברה, שעוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, ומכרה כ-9% ממניות סקופ. מניית החברה חזרה לרמה בה נסחרה בשנת 2011 לאחר טיפוס מרשים של כ-70% מאז חודש ספטמבר, ולאחר שפירסמה בתחילת החודש דוחות חזקים יחסית שמצביעים על שיפור בפעילותה. חברת פימסקו אחזקות (מקבוצת פימי) דיווחה אתמול כי מכרה בעסקאות מחוץ לבורסה 981 אלף מניות של סקופ במחיר של 46 שקל לשמואל שילה, מייסד החברה ויו"ר הדירקטוריון שלה. המימוש שביצעה פימי בעסקה מחוץ לבורסה נעשה במחיר שמשקף למניה פרמיה של כ-27% ביחס למחיר הבסיס שלה הבוקר בבורסה, מה שמקפיץ בשעה זו את המניה בכ-5% לכ-38 שקלים. עד לעסקה זו החזיקה פימסקו ב-30.36% מהון המניות של סקופ ולאחר המכירה ירדה החזקתה ל-21.37%. מנגד, שמואל שילה המשמש גם כיו"ר סקופ הגדיל את חלקו בהון המניות של החברה מ-35.96% ל-44.99%. בתחילת חודש מאי הציגה סקופ דו"חות חזקים לרבעון הראשון של השנה, עם זינוק של 11.6% במכירות לעומת הרבעון המקביל, שהסתכמו ב-319 מיליון שקל - הרבעון החזק ביותר של החברה מאז ספטמבר 2008. זאת בעיקר על רקע הזינוק בשיעור של 17% במכירות של החברות הבנות בארה"ב ובדרום קוריאה ועל רקע המשך הירידה במחירי המתכות בעולם. מאז מועד השקעתה הראשונית באפריל 2006, אז השקיעה הקרן כ-157 מיליון שקל בתמורה ל-25% ממניות סקופ, רשמה פימי הפסד כבד של כ-37% על השקעתה (לא כולל דיבידנדים). פימי נסחרת כיום לפי שווי של 393 מיליון שקל לעומת שווי של כ-628 מיליון שקל לפיו השקיעה בה לפני כ-7 שנים קרן פימי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עסקה הוגנת 28/05/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    ג.נ. - מחזיק
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.