יונס מכה את רוב התחזיות: רווחי מזרחי טפחות גדלו ב-11.6% ל-280 מיליון שקל

התשואה על ההון: 13.1%. נתח של 37% בשוק המשכנתאות. יונס: "תוצאות Q1 הן המשך ישיר לתוצאות המצוינות בשנת 2012. קלינגמן: "דוחות טובים, אבל קשה למצוא מקום להתייעלות נוספת"
יעל גרונטמן | (7)

בנק מזרחי טפחות ממשיך לבלוט לחיוב במערכת הבנקאות הישראלית. הבוקר הציג הבנק המנוהל על ידי אלי יונס דוחות חזקים לרבעון הראשון, שעקפו את רוב התחזיות של האנליסטים. הרווח הנקי עלה ב-11.6% והסתכם ב-280 מיליון שקל לעומת 251 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, זאת לעומת הצפי של מרבית האנליסטים שהיה לרווח שינוע בין 250 מ' ש' ל-292 מיליון שקל. גם בפרמטר של התשואה על ההון הצליח הבנק לעקוף את התחזיות כשהציג תשואה על ההון העצמי של 13.1%. זאת, לעומת צפי האנליסטים שתשואה זו תנוע בין 11.8% ל-13.04%. בשנים האחרונות מוביל הבנק בקטגוריה זו את המערכת הבנקאית ועל פי התחזיות הוא צפוי להמשיך ולהוביל גם בדוחות הרבעון הראשון. בנק מזרחי טפחות הולך וקרב במהירות ליעד יחס הון רובד 1 של בנק ישראל שעומד על 9%, כשדיווח ברבעון הראשון על עלייה של 15% ביחס זה לרמה של 8.71%. לדברי המנכ"ל יגיע הבנק ליעד של בנק ישראל עוד לפני המועד שנקבע. הבנק המשיך להפגין צמיחה במגוון תחומי הפעילות תוך שליטה הדוקה בכל סעיפי ההוצאה. ההתרחבות בפעילות מתבטאת בגידול של 9.8% בהכנסות המימון מפעילות שוטפת שהסתכמו ב-804 מיליון שקל. גם ההתפתחות בסעיפי המאזן העיקריים מעידים על המשך הצמיחה של הבנק. כך למשל, הגיע האשראי לציבור בסוף הרבעון הראשון ל-130.543 מיליארד שקל - עלייה מרשימה של 8.5% בהשוואה לתקופה המקבילה. פיקדונות הציבור בסוף מארס 2013 הסתכמו ב-130.419 מיליארד שקל - זינוק של 9.1% לעומת הרבעון הראשון של 2012. אל מול התמתנות הפעילות במשק, ממשיך מזרחי-טפחות להרחיב את פעילותו הקמעונאית, הן מול משקי הבית והן מול מגזר העסקים הקטנים, המתאפיינים בפיזור נרחב ובמגוון תחומי פעילות. הצמיחה בפעילות הקמעונאית באה לביטוי גם בצד האשראי וגם בצד הפיקדונות. כך, האשראי למשקי הבית (ללא הלוואות לדיור) עלה ב-7.1% ל-18.161 מיליארד שקל. האשראי לעסקים הקטנים גדל ב-13.7% ל-7.371 מיליארד שקל. מנגד חל גם גידול של 9.1% בהיקף הפיקדונות של הציבור שהסתכמו בסיום הרבעון הראשון של השנה ב-130.419 מיליארד שקל, כאשר מכיוון מגזר העסקים הקטנים זינקו הפיקדונות ב-16% והסתכמו ב-8.396 מיליארד שקל. עוד עולה מהדוחות כי לצד המשך הצמיחה בהכנסות, מצליח מזרחי-טפחות לשמור בקפדנות על שליטה מלאה בצד ההוצאות. הדבר בא לביטוי בגידול מתון של 3.3% בסך ההוצאות התפעוליות והאחרות ברבעון הראשון השנה, לעומת הרבעון המקביל ב-2012 - מתחת ליעד המקסימום שנקבע בתוכנית האסטרטגית של הבנק. גם בהוצאות השכר נרשמה עלייה קלה של 2.5% בלבד, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות שהרבעון הראשון מדי שנה מתאפיין בהתאמות שכר הסכמיות. הגידול המשמעותי בהכנסות מזה והשמירה ההדוקה על צד ההוצאות מזה, מאפשרים לבנק להמשיך ולהציג יחס יעילות מרשים של 59.4%, ולשמור על מעמדו כבנק היעיל במערכת הבנקאות בישראל. טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות, הגיב לתוצאות הכספיות של מזרחי: "דוח טוב. ניתן לזהות בדוח שני דברים בולטים: ראשית, ההכנסות מריבית היו נמוכות מהצפי בגלל סביבת הריבית הנמוכה, בעוד שההכנסות שאינן מריבית היו גבוהות מהצפי. הבנק מאוד יעיל, ולא ניתן לצפות להתייעלות נוספת בזמן הקרוב. לראייה, הוצאות השכר בבנק עלו ב-2.5% ברבעון החולף לעומת אשתקד". עוד הוסיף קלינגמן כי "ברבעון השני צפוי הבנק להפריש הפרשה חד פעמית בשל ההוראות החדשות של בנק ישראל בתחום המשכנתאות. תיק האשראי צמח יפה. יש בעייה במרווח האשראי הכולל בגלל סביבת הריבית הנמוכה ויש לחץ על מרווח הפקדונות וזה צפוי להימשך. ההפרשות להפסדי אשראי היו נמוכים באופן משמעותי, והבנק רשם 12.5% תשואה על ההון". "המשך ישיר לתוצאות המצוינות ב-2012" מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס אמר עם פירסום הדוחות: "תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ובראשן רווח נקי של 280 מיליון שקל ותשואה להון של 13.1%, הן המשך ישיר לתוצאות המצוינות אליהן הגענו בשנת 2012, ומצביעות על המשך הצמיחה במגוון תחומי הפעילות ושליטה הדוקה בכל סעיפי ההוצאות". "הצלחתו של מזרחי-טפחות לשמור על רמת הרווחיות הגבוהה במערכת הבנקאית ראויה לציון מיוחד שכן, בה-בעת, הגדיל הבנק את בסיס ההון שלו בכ-15% ורשם עליה ביחס הון רובד 1 לרמה של 8.71%. מגמה זו תימשך גם ברבעונים הבאים והבנק צפוי להגיע ליחס הון רובד 1 של 9%, עוד לפני המועד שנקבע על ידי בנק ישראל". "מזרחי-טפחות ממשיך לשמור על מעמדו המוביל בשוק המשכנתאות, חרף התגברות התחרות, ההכבדה הרגולטורית על הענף והתמורות שעוברות על שוק הנדל"ן. ברבעון הראשון של השנה הבנק אף הגדיל את הפער מן המתחרים והגיע לנתח שוק ממוצע של למעלה מ-37% בתחום ההלוואות לדיור (למטרת מגורים כולל הלוואות באחריות המדינה).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אתה דפוק עם קבלות, קנו בנקים,כיל ,ח"ל יעלו חזק (ל"ת)
    לבבר 70 28/05/2013 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אם הדוח טוב למה אין דיבדנד? תחשבו על זה,כך לאומי,פועלים (ל"ת)
    מיכה 28/05/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תיזכרו דוחות שיקריים והבקים לא מחלקים שקל דיבדנד (ל"ת)
    עודד 28/05/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימית 28/05/2013 09:23
    הגב לתגובה זו
    איך לכל טמבל במדינה יש במה .
  • 2.
    אנונימית 28/05/2013 09:21
    הגב לתגובה זו
    להפסדים. כל הכבוד לנגיד שלנו שיודע איך להעלות לנו את ערך הנכסים שלנו. וכל הכבוד לבנק המזרחי שנותן לכל המבקש מליון שח לבניה או למשכנתא אפילו שהוא בן 67 וההכנסה שלו זה בטוח לאומי מספיק תלוש של הבן (שגם לו יש משכנתא) העיקר אכול ושתה כי מחר הבועה תתפוצץ אבל יונס כבר יהיה בפנסיה בקריביים
  • איתמר 29/05/2013 14:11
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאנשים הם ילדים די גדולים בשביל לקחת אחריות על ההחלטות שלהם
  • 1.
    יעקב 28/05/2013 09:09
    הגב לתגובה זו
    הדוחות טובים אבל המניה תרד אצלנו הכל הפוף
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.