מרבית המשקיעים בארץ מתרכזים במסחר במניות ואג"ח. אחוזים בודדים מתיק ההשקעות הממוצע מופנים למט"ח ועוד יותר בודדים לשוק הסחורות. זהב ונפט אלו הן ככל הנראה הסחורות הפופולריות ביותר להשקעה, בטח בקרב המשקיע הישראלי. בעולם מחזורי המסחר בזהב ובנפט הם גבוהים מאוד ולעיתים אף אסטרונומים. כך לדוגמה, המחזור היומי ב-ETF הפופולרי ביותר על הזהב (GLD) עומד על כ-2 מיליארד דולר ביום, ובטלטלה שעברה הסחורה בחודש אפריל נראו גם מחזורים של מעל 5 מיליארד דולר ביום, רק בתעודה הזו. זה עדיין לא כמו מניית אפל (סימול: AAPL) למשל שמרכזת מחזור יומי ממוצע של 7.6 מיליארד דולר, אבל זה לא רחוק. היום אנחנו רוצים להפנות את תשומת הלב לסחורות שלא נמצאות באור הזרקורים, בלשון המעטה. השבוע שוחחנו עם אריה גורן, אנליסט השווקים הגלובלים וכותב טור הסחורות ב-Bizportal, על סחורות שנמצאות מחוץ לרדאר המשקיעים. גומי טבעי הסחורה הראשונה אליה מתייחס גורן, היא הגומי הטבעי. לגומי הטבעי שימושים רבים בתחומי תעשיית הרכב, האיטום והבידוד והמכשור הרפואי. "עקב התנודות החריפות במחיר הגומי הטבעי מתנהל מסחר ער בחוזים עתידיים לגומי טבעי בשוקי הסחורות של דרום מזרח אסיה" אומר גורן, ומציין כי "נפח המסחר בגומי בבורסת הסחורות של שנחאי הוא במקום השלישי, כאשר לפניו רק הנפט והנחושת". בעניין השקעה בגומי, אומר גורן כי מאחר והגומי נסחר בבורסת הסחורות של סינגפור, טוקיו, מלזיה והודו, הרוצה להשקיע בו יצטרך לסחור באחת מן הבורסות הללו. ועוד כמה מילים מציין גורן, התושבים האינדיאנים באגן האמזונס היו הראשונים שהשתמשו בגומי טבעי למטרות שונות. הם הפיקו אותו מהשרף (latex) של עץ הגומי (hevea brasiliensis), שגדל פרא בברזיל באזור רחב הידיים שעל גדות הנהר אמזונס. אף על פי שעץ הגומי הוא המקור היחידי כיום להפקת גומי טבעי בכמות מסחרית, אפשר להפיק גומי טבעי גם מעצים אחרים. כ-50% מהגומי הטבעי משמשים כיום לייצור צמיגים, בעיקר למשאיות ומטוסים, וכ-60% מהגומי הטבעי המיוצר בעולם מוצא את דרכו אל תעשיית הרכב, כולל גם חגורות צינורות ואטמים. גומי טבעי משמש גם למוצרים נוספים כמו כפפות, ציוד ספורט, כפפות סניטריות וקונדומים. חלב סחורה נוספת הנמצאת מתחת לרדאר המשקיעים היא החלב. גורן מציין כי "במהלך המחאה החברתית עסקו רבות בישראל במחיר החלב ותוצריו, אני לא מעט חושב על המוצר הזה כאופציה להשקעה". המסחר בחוזים העתידיים על חלב מתנהל בבורסת הסחורות של שיקגו CME החל משנת 1996, חוזה סטנדרטי שסימולו DC מתייחס ל-200 אלף פאונד חלב וערכו במחירים של היום כ-42 אלף דולר. הגורמים העיקריים המשפיעים על מחירי החלב בבורסת הסחורות של שיקגו: מחיר התירס - תירס הוא המזון העיקרי של הבקר בארצות הברית, כשמחיר התירס עולה מתייקר ייצור החלב ומחירו עולה, ולהיפך כשיורד מחיר התירס יורד גם מחיר החלב. משק החלב בארצות הברית וכן במדינות רבות אחרות מווסת מאוד, ממשלת ארצות הברית מתחייבת לרכוש מוצרי חלב במחירים קבועים מראש כשנוצר עודף היצע ובכך היא מבטיחה מחיר רצפה לחלב. כמו כן הממשלה האמריקנית מטילה מכסות ומכסים על יבוא אבקת חלב ומוצרי חלב, אבל כשנוצר מחסור באספקה ומחיר החלב עולה בהרבה על מחירו בשוק העולמי. היא מאפשרת ייבוא אבקת חלב וגבינות ממדינה ומונעת עלייה נוספת במחיר החלב. קיימים שינויים עונתיים אופייניים בהיצע ובביקוש לחלב בארצות הברית. בקיץ ובסתיו קיים בדרך כלל מחסור בחלב ומחירו עולה, בחורף ובאביב קיים בדרך כלל עודף היצע ומחיר החלב יורד. פליטת פחמן דו-חמצני הסחורה האחרונה, ואולי ה'אקזוטית' ביותר, היא פליטת פחמן דו-חמצני, שמשתייכת לסקטור המסחר בגזי חממה שצבר בשנים האחרונות תאוצה רבה. על פי גורן "המסחר בפליטת פחמן מתנהל בעיקר באירופה בבורסת ICE ובמידה קטנה יותר בבורסת האקלים בשיקגו". המסחר, כך מסביר האנליסט, "מתנהל בין חברות שחרגו ממכסת פליטת הפחמן שקבעה להן ישות מרכזית, לרוב ממשלתית, לבין חברות ומפעלים שהצליחו להקטין את פליטת הפחמן ביחס למכסה שנקבעה להן על ידי שיפורים טכנולוגיים או באמצעים אחרים". "נפח המסחר בבורסת ICE, שבה החל המסחר בפליטת פחמן, גדל מאוד משנת 2005. בשנת 2010 נרשם שם נפח מסחר כולל של 6.2 מיליארד טון פחמן דו-חמצני במחיר ממוצע של 15 אירו לטון ובערך כולל של 93 מיליארד אירו, זאת בהשוואה לנפח מסחר בשיעור 5.1 מיליארד טון בשנת 2009 במחיר ממוצע של 14.5 אירו לטון ובערך כולל של 74 מיליארד אירו".