קפריסין טילטלה את השווקים באסיה: מדד הניקיי היפני צלל 2.7%

כחלק מחבילת הסיוע של קפריסין היא נדרשת להטיל מס על הפקדונות בשיעור של 10%. החשש: הציבור ירוץ לבנקים, ימשוך את כספו ויטלטל את המערכת הבנקאית.
תומר קורנפלד | (12)

יום המסחר הראשון השבוע נסגר בירידות שערים חדות. הסיבה: תוכנית החילוץ של ממשלת קפריסין אשר מתכננת להטיל מס על הפקדונות בבנקים. מהלך זה יוצר תגובת שרשרת בשווקים מעבר לעולם.

מצבה הפיננסי של קפריסין חייב אותה לנקוט במהלך שמטרתו להשיג חבילת סיוע בהיקף של 10 מיליארד דולר. כחלק מחבילת הסיוע מופעל לחץ על ידי הבנק המרכזי של אירופה למסות את הפיקדונות בבנקים.

עם זאת, הפתרון המוצע של המדינה מתקבל בשלילה על ידי המשקיעים זאת בשל החשש (המוצדק) כי אזרחי קפריסין יבקשו למשוך את הכספים מהמערכת הבנקאית - והדבר עלול למוטט את הבנקים בשיעור של כ-10%, וספק רב אם חברי הפרלמנט יתמכו במהלך זה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אבי 18/03/2013 10:56
    הגב לתגובה זו
    השחקנים הם הרי אלו ששולטים בשוק ואין כאן בכלל ויכוח ולכן יש לשעם לב שהם הרי תקועים עם המון סחורה בשורטים שהם תקעו את המדד בזה שבוע שלם שבחול שברו שיאים לכן עכשיו הם אמורים להתכסות..... זהירות אני אומר לכם אנחנו נסיים בירוק ולא משנה מה יהיה זהירות פליז אל תתנו להם......
  • 10.
    מה עים קידוחי הגז והנפט נכס כלכלי והכנסה עתידית (ל"ת)
    ציון 18/03/2013 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שחרזדה 18/03/2013 08:57
    הגב לתגובה זו
    כול עוד כולם מחכים למפולת כול רגע אין שמץ סיכוי שזה יקרה .יש לנו עוד לפחות שנה של שוק שורי
  • 8.
    מי שרוצה סיבה לממש היום זמן טוב ! (ל"ת)
    עמית 18/03/2013 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ליאור 18/03/2013 08:15
    הגב לתגובה זו
    למכור מהר לפני שלא יהין קונים
  • 6.
    סוף סוף מצאו סיבה לתיקון טכני (ל"ת)
    cvc 18/03/2013 07:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנליסט עממי 18/03/2013 07:49
    הגב לתגובה זו
    ניקיי, שהגיעה לשיא של כחמש שנים. ת"א לא הייתה שותפה לעליות אלו. מאד מתאים לנו!
  • 4.
    תמיכה חזקה ב-1135 תמנע ירידות חדות (ל"ת)
    Dor 18/03/2013 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא להיכנס לפאניקה מיותרת...לא יירד יותר מ-0.8 בגלל פקיע (ל"ת)
    ornaemmuna 18/03/2013 07:44
    הגב לתגובה זו
  • שאנחנו ניקבע כמה יירד וכמה יעלה היום 1217 1225 (ל"ת)
    עוד לא למדת 18/03/2013 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זיפו 18/03/2013 07:28
    הגב לתגובה זו
    והוא בא כמו גדול. מעניין מה יהיה עומק התיקון. לפי ניתוח שביצעתי אמש לגרפים בתא , האלגוריטמים בתא טרם עברו למצב של שוק יורד. אבדוק שוב היום בערב.
  • 1.
    אנונימי 18/03/2013 07:26
    הגב לתגובה זו
    מי יודע אולי הזרים ימשכו פה את כספם השחור
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.