הערכה: מדד המחירים עלה ב-0.5% בספטמבר; "מחירים מעוגלים למעלה"

היום יפורסם מדד המחירים לצרכן שצפוי להנציח את המכה לכיס. "המוכרים ינצלו את העלאת המע"מ להעלאת מחירים נוספת - יעגלו למעלה בגלל שהצרכן לא שם לב"
רקפת סלע | (2)

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר יפורסם היום ב-18:30 כשההערכות השוק הן לעלייה של 0.2%-0.6%. לאחר עלייה של 1% במדד בחודש באוגוסט לעומת צפי לעלייה של 0.6% בלבד הכלכלנים לא מוציאים מכלל אפשרות ששוב ההתייקרויות לא נאמדו נכון וישנה אופציה להפתעה למעלה. ההשפעה הגדולה על המדד צפויה להיות מכיוון העלאת המע"מ בספטמבר והשינויים במחירי הדלקים. בסקר שוק בו השתתפו 10 כלכלנים, מחצית מהם העריכו את העלייה במדד בספטמבר ב-0.5%, שניים העריכו אותה ב-0.4%, עוד שניים העריכו אותה ב-0.3% ואחד העריך אותה ב-0.2% בלבד. רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי של מיטב, שלא השתתף בסקר העריך שמדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר צפוי לעלות ב-0.6%. "התייקרות מחירי הדלקים תשפיע. העלאת המע"מ גוררת להתייקרויות מעבר למע"מ - המוכרים מנצלים את שינוי המחיר לעגל הרבה למעלה כי הם יודעים שהצרכן לא יחשב את ההתייקרות המדוייקת ולא ישים לב. ניתן לומר שהעלאת המחירים בעקבות העלאת המע"מ היא 'חד סיטרית' כיוון שבמקרה של הוזלת המע"מ המחירים לא יורדים כפי שהיו עולים. ההעלאת המע"מ משקפת עלייה של 0.83% במחירים ומשפיעה על כ-80% מרכיבי המדד ומגלם". "אציין כי שכר הדירה מכניס מימד של אי וודאות והוא בעל פוטנציאל להוריד את המדד. עם זאת, אם לשפוט לפי חודשי הספטמבר האחרונים והמעבר של סטודנטים בחודש זה, צפוייה התייקרות גם בסעיף זה", אמור הכלכלן הראשי במיטב שמציין שלא יתפלא אם המדד יטפס גם ב-0.8%. יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתאר את השינוי הצפוי במדד לפי המרכיבים ומעריך שמדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר עלה במחצית האחוז: "עליית המע"מ בתחילת החודש צפויה לתרום לעלייה של 0.3%, סעיף שרותי הדיור בבעלות צפוי להוסיף כמחצית האחוז. סעיף ההלבשה וההנעלה צפוי להשלים ירידה עונתית במדד. רכיב הפירות והירקות עלה אף הוא בחדות. אנו צופים המשך ירידה של מחירי הטלפוניה הסלולרית בשיעור חודשי של 1% בחודשים הקרובים. רכיב הבראה ונופש במדד צפוי להציג ירידה מתונה. עליית מחירי הדלקים בתחילת החודש בכ- 7% לרמה של 8.25 שקל לליטר תתרום לעליית המדד". באופק רואים עוד התייקרויות, גם מדדי אוקטובר ונובמבר צפויים לעלות "מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר צפוי לעלות ב- 0.3% ואילו מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר צפוי לעלות ב- 0.2%. האינפלציה החזויה על ידנו ל- 12 החודשים הבאים מסתכמת ב- 2.7% ומתמחרת בחלקו השני של סט האינפלציה העתידי השלכות של התקררות המשק על המחירים ובלימה של עליית במחירי הסחורות החקלאיות", כותבים באיילון. "גם מדדי המחירים לחודש אוקטובר ובעיקר לנובמבר צפויים להיות גבוהים, מעבר לעונתיות הרגילה, על רקע ההתייקרויות במשק. נציין כי באוקטובר סעיף הדלקים שירד ב-4% ומשקף 0.1% ירידה במדד, צפוי למתן במעט את העלייה", כתבו במיטב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בחרת ביבי קיבלת גזרות קשות ומלחמה באירן (ל"ת)
    אלי 15/10/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 15/10/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
    כדי למנוע אינפלציה הדולר ירד מתחת ל3.8 כבר היום אחרי פרסום המדד
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת ריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.