רווחי לאומי נפלו 22% ל-431 מ' ש', הפסדי האשראי - 327 מ' ש'

התשואה להון ירדה ל-7.5%. הרווחים נפלו בשל גידול בהפסדי האשראי, הפחתה של 59 מ' ש' בגין פרטנר וירידה של 66 מ' ש' בהכנסות מעמלות
יעל גרונטמן | (2)

בנק לאומי דיווח הבוקר (ה') על ירידה של כ-22% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות שהסתכם ב-431 מיליון שקל או 29 אג' למניה לעומת 554 מיליון שקל שהם 38 אג' למניה ברבעון המקביל אשתקד. דוחות הבנק המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח עדיין חתומים על ידי המנכ"לית הקודמת, גליה מאור.

את הקיטון ברווח הנקי ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד מסבירים בבנק בגין 3 גורמים עיקריים. הראשון הוא גידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי בסך 327 מליון שקלים (לפני השפעת המס), לעומת התקופה המקבילה אשתקד בו נרשמה בסעיף זה הכנסה בסך 102 מיליון שקלים. השני הוא הפרשה לירידת ערך בגין מניות פרטנר בסך 59 מיליון שקלים, נטו. והשלישי הוא ירידה של 66 מיליון שקלים בהכנסות מעמלות.

הבנק מציין גם מספר גורמים שעזרו לו לקזז באופן חלקי את הירידה ברווח הנקי, בהם גידול בהכנסות ריבית נטו בסך 11 מיליון שקלים, ל- 1.822 מיליארד שקלים. גידול בהכנסות שאינן מריבית בסך 32 מיליון שקלים, ל-1.183 מיליארד שקלים. סעיף זה כולל גידול בהכנסות מימון שאינן מריבית בסך 98 מיליון שקלים וזאת לאחר הפחתה בסך של 59 מיליון שקלים בגין ירידת ערך פרטנר וירידה בהכנסות מעמלות בסך של 66 מיליון שקלים. הגורם האחרון שמצויין הוא קיטון בהוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק בסך 91 מיליון שקלים, ל-1.995 מיליארד שקלים.

בשורה העליונה נרשמה יציבות יחסית, כאשר בנק לאומי דיווח כי הכנסותיו הסתכמו בכ-3.2 מיליארד שקל, לעומת 3.1 מיליארד שקל אשתקד. הכנסות ריבית נטו גדלו ברבעון הראשון של 2012 ב- 0.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 1.822 מיליארד שקלים. ההכנסות שאינן מריבית גדלו ברבעון הראשון של 2012 ב- 2.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב- 1.183 מיליארד שקלים.

על רקע הירידה ברווחיות גם התשואה להון נפגעה באופן ניכר כאשר הבנק דיווח על ירידה ל-7.5% לעומת 10.1% ברבעון המקביל אשתקד ולעומת ציפיות שפירסם בית ההשקעות פסגות לתשואה להון של 10%. יחס הלימות ההון הגיע ל-14.69% מזה יחס הון ליבה 8.28%.

האשראי לציבור נטו גדל ב-6.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב- 240.5 מיליארד שקלים. מנגד, פיקדונות הציבור בבנק לאומי הסתכמו בסוף הרבעון הראשון ב-277.6 מיליארד שקל, גידול של 11.8% ביחס רבעון הראשון של 2011, אך קטנו בכ-0.6% ביחס לסוף הרבעון הרביעי של 2011.

המאזן של קבוצת לאומי הסתכם ב-31 במארס 2012 ב-359.3 מיליארד שקל, גידול של 9.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד וקיטון של כ-1.8% ביחס לסוף הרבעון האחרון של 2011.

חלק מהקיטון בסעיפי המאזן מוסבר בתיסוף בשיעור של 2.8% שחל בדולר במהלך הרבעון, אשר גרם לירידה של 0.5% בסך כל המאזן.

חשיפת לאומי למדינות ה- GIIPS פחתה ברבעון הראשון של 2012 ב-8%, והסתכמה ב-916 מיליון שקלים. הבנק מדווח כי במהלך הרבעון השני ונכון למועד פרסום הדו"ח קטנה החשיפה בכ-100 מיליון שקלים נוספים. מזה 431 מיליון שקלים לאיטליה, 472 מיליון שקלים לספרד, 10 מיליון שקלים לאירלנד, 3 מיליון שקלים ליוון ו- 0 שקלים לפורטוגל.

בתיק ניירות הערך הזמינים למכירה נזקפה בהון העצמי, ברבעון הראשון של 2012, עליית ערך בסך של 390 מיליון שקלים נטו, לאחר מס, וזאת בעיקר בשל שיפור בתיק אגרות החוב של מוסדות פיננסיים ובמניות. בתום הרבעון הראשון של 2012 הסתכמה הקרן בסכום חיובי של 172 מיליון שקלים נטו, אחרי מס. עם זאת, מאז סוף מרס 2012 ועד ל- 20 במאי 2012, חלה ירידה בשווי תיק ניירות הערך הזמינים למכירה, בסך של 130 מיליון שקלים, נטו, לאחר מס, וקרן ההון לתאריך הזה הסתכמה בסך חיובי של 42 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לדעתי יש להבליט שכר מנהלים המוגזם (ל"ת)
    משלם עמלות 31/05/2012 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין עניין 31/05/2012 08:23
    הגב לתגובה זו
    זה עדיין רווחים גבוהים מאוד לכל הדעות, ולא צריך להשוות למה שהיה כל הזמן
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.