מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי

קב' הרגולטורים שמרכיבה את היוזמה, יצאה הבוקר בדרישה מהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע שיעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה
מערכת Bizportal |

"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.

בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.

חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.

לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).

לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה ביציבות; מניות הקוונטים צנחו, פלנטיר ירדה ב-3%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

המסחר בוול סטריט לאחר חג המולד הסתיים ביציבות יחסית, כאשר המדדים המרכזיים נסחרו סמוך לרמות השיא ההיסטוריות שלהם. התנודתיות הייתה מוגבלת ומחזורי המסחר נמוכים בכ־50% מהממוצע החודשי, על רקע חזרת המשקיעים ליום מסחר קצר ודליל. למרות זאת, נתונים המעידים על חוסן כלכלי המשיכו לתמוך בציפיות חיוביות לרווחי החברות. הנאסד״ק ירד ב-0.1%, הדאו וה-S&P סיימו סביב ה-0.

אנבידיה בלטה בעליות לאחר שחתמה על הסכם רישוי עם סטארט־אפ בתחום הבינה המלאכותית, ופריפורט־מקמורן הובילה את מניות חומרי הגלם על רקע זינוק נוסף במחירי הזהב לשיא חדש.

בשוק האג"ח נרשמה פעילות מצומצמת. תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות כמעט שלא השתנו, כאשר אג"ח ל־10 שנים נסחרה סביב 4.14%. עם זאת, שוק האג"ח נמצא בדרכו לשנה הטובה ביותר מאז 2020, לאחר שלוש הורדות ריבית שביצע הפדרל ריזרב. במקביל, הדולר סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז יוני.

המשקיעים ממשיכים לבחון האם השוק יצליח להשלים את “ראלי סנטה קלאוס” המסורתי, הנמשך מחמשת ימי המסחר האחרונים של השנה ועד תחילת השנה החדשה. היסטורית, תקופה חיובית זו נוטה לבשר גם על המשך עליות בינואר ובמהלך השנה שלאחר מכן, והקרבה של המדדים לרמות עגולות הגבירה את ההערכות לניסיון פריצה נוסף כלפי מעלה.

בעוד שוקי המניות, האג"ח והמט"ח נותרו שקטים יחסית, שוק המתכות היקרות המשיך לרשום עליות חדות. זהב, כסף ופלטינה האריכו ראלי היסטורי, שנתמך ברכישות של בנקים מרכזיים, זרימות לקרנות סל וציפיות להמשך הקלה מוניטרית. אנליסטים מציינים כי העליות במתכות אף עקפו את ביצועי שוק המניות מאז תחילת שוק השוורים ב־2022, ומעלים שאלות לגבי רמות התמחור והסיכון גם מחוץ לעולם מניות ה־AI.