מחשש לאפקט דומינו: 'יוזמת וינה' תדרוש טיפול מסודר בשוק הבנקאות המזרח-אירופי
"יוזמת וינה" המורכבת מקבוצה של רגולטורים וקובעי מדיניות, יצאה הבוקר בהצהרה אחרי כינוסה בבירה האוסטרית אמש. היא דורשת שהבנקים המרכזיים וקרנות ההשקעה והסיוע יעמדו מוכנים לספק תמיכה לבנקים ומוסדות פיננסיים במזרח אירופה, על מנת למנוע משבר אפשרי כמו זה שהתרחש ב-2009. בהצהרתה נמסר שלאחר דיוניה היא מצאה שבהיעדר תיאום, הכנה וכללים משבר אשראי והורדות דירוג עלולות להיות מנת חלקם של השווקים במזרח היבשת.
בעקבות משבר החוב ההולך ותופח, מפחדים בקבוצה הנ"ל שחוסר תשומת לב למוסדות הפיננסיים במזרח אירופה (שרובם הם חברות-בנות של מוסדות פיננסיים ממערב היבשת) יכולה לגרור מטה גם את "מוסדות האם". נראה כי קבוצת הרגולטורים הקשוחה מוינה, מנסה לחשוב על התמונה הגדולה, כשהיא טוענת שגם מדינות מזרח אירופה (שחלקן אינן חברות בגוש האירו) קשורות באופן ישיר למוסדות פיננסיים מהגדולים ביבשת. לכן, על המלווים ממערב היבשת להקשיח את תנאי גיוס ההון והחוב כדי למנוע זליגה של אשראי וחוב תופח ממזרח היבשת מערבה.
חברי היוזמה ממליצים על שורת צעדים, כאשר העיקרי שבהם הוא הגבלת האשראי שנותנת חברת-אם (מוסד פיננסי ממערב אירופה) לחברת הבת שלה (מוסד ממזרח היבשת) ללא ערובות מתאימות. למשל, הבנק האיטלקי UniCredit (סימול: UCG) שהוא המלווה הגדול ביותר (מבחינת נכסים) לבנקים ממזרח אירופה יצטרך 7.97 מיליארד אירו בהון עצמי או בנכסים כדי לעמוד בדרישות הערובה החדשות שהיוזמה דורשת. הבנק האוסטרי Erste (סימול: EBS) יצטרך לעומתו "רק" 743 מיליון אירו לגבות את הערובות החדשות שנדרשות ממנו.
לפי הודעת היוזמה, "חשוב ביותר שרשויות המדינות באירופה יפנימו את השפעת זליגת ההון והחוב בין הגבולות האירופים, בין אם ממדינות השייכות לאיחוד האירופי ובין אם ממדינות שאינן שייכות אליו וינקטו מידות שיטתיות ונבונות כאשר הן ממנות מדינה זו או אחרת". צעד נוסף שעליו ממליצה היוזמה הוא דרישה מגופים פיננסיים ממדינות מזרח אירופה לפתח ולחפש מקורות מקומיים למימון חוב או הון, שאינם מגיעים ממקורות מחוץ למדינה (כמו בנק איטלקי או לונדוני).
לצורך המחשה, בשנת 2009 נקלעו בנקים ממזרח היבשת למשבר חריף שאיים למוטט את המוסדות הפיננסיים במדינות מזרח אירופה. אז, הבנק העולמי וגופים נוספים הסכימו "להציל" את הבנקים כאשר העניקו אשראי של 24.5 מיליארד אירו למערכת הבנקאות במזרח אירופה. כאשר הלווים שילמו על הצלתם לאחר מכן סכום של 33 מיליארד אירו, בחובות שנפרעו רק במרץ 2011. לאחר משבר זה הוקמה "יוזמת וינה" כדי שאירוע כזה לא יחזור שנית.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
