למרות החדשות הטובות לכיל: כלל פיננסים מוריד את מחיר היעד למניה ל-56 שקל
בעקבות הודעתה של כיל על חתימת חוזים עם גורמים בסין, למכירת 500 מיליון טון אשלג לפי מחיר של 470 דולר לטון במחצית השנייה של השנה, חוזר בית ההשקעות כלל פיננסים על המלצת "תשואת שוק", אך מוריד את מחיר היעד למניה מ-60 שקל ל-56 שקל. לדברי האנליסט יונתן קרייזמן, הורדת מחיר היעד נועדה לשקף את הירידה במחירי הסחורות ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית המשויכת לכיל. בשעה זו עומד מחיר המניה בשוק על כ-56 שקל. המניה עולה כ-1.2%.
"הודעתה של כיל על החוזה בסין באה לאחר חתימת הסכמים של ספקי האשלג בי.פי.סי, Canpotex ו-APC עם הסינים", כותב קרייזמן מבית ההשקעות כלל פיננסים.
"כיל היא למעשה האחרונה לדווח על חוזה מול סין. החדשות המעניינות יותר הגיעו עם חתימת ההסכם הראשון של BPC, שבועיים קודם לכן, במחיר של 470 דולר לטון. מחיר זה גבוה ב-70 דולר מהחוזים שנחתמו למחצית השנייה של 2012 ונמוך בכ-10% ממחיר הספוט הנוכחי".
בכלל פיננסים מאמינים, כי החוזה הנוכחי הוא מופע חימום לקראת החוזה של כיל מול הודו. "בעוד שההודים מתכתשים במשך חודשים עם BPC על המחיר (שעלה בכ-70 דולר לטון), סיכמו Sinofert הסינית ו-BPC על חוזה החדש, תוך שהן מעמידות בפני ההודים עובדה מוגמרת: מחיר מינימלי של 470 דולר לטון. כעת להודים רק נותר לבקש מחברות האשלג ליצור תקדים ולהשוות את תנאי העסקה שלהם לאלו של הסינים", כותבים בכלל פיננסים.
"גם כאן, תהיה זאת התקפלות של ההודים ביחס לעמדתם המקורית לחוזה שנתי, שכן הסינים סיכמו על חוזה לשישה חודשים. אם יישמר פער מסורתי של 20 דולר לטון לטובת הסינים, צפויים ההודים לסכם בליית ברירה על מחיר של קרוב ל-500 דולר לטון, או אף גבוה מכך. כל זה, בתנאי שלא ייחתמו חוזים חדשים במחיר של 550 דולר לטון או מעבר לכך".
בכלל פיננסים מדגישים, כי כיל רגישה במעבר להתפתחויות בהודו. "עם השלמת העסקה בסין מסתמן, כי קשיים באספקת אשלג עד סוף השנה, אם יהיו כאלו, יבואו על חשבון ההודים, שהיו הקופצים האחרונים על העגלה", סוברים בכלל פיננסים.
"פרט לאינטרס הבסיסי להסיט משלוחים לשוק המקומי הרותח, ההתחייבויות של BPC וקנפוטקס (בנפרד) לשוק הסיני עשויות לדחוף ביתר שאת את ההודים לייבא אשלג מכיל (שנתח השוק שלה בהודו עמד ב-2010 על 20%) ומ-APC הירדנית".
קרייזמן מאמין, כי על אף הדעה הרווחת בשוק, לפיה הודו אינה יכולה להימנע מיבוא אשלג ב-2011, הרי שבפועל, ההודים עלולים, למורת רוחם, להקטין השנה את יבוא האשלג במידה ניכרת, לאחר שייבאו כ-5.5 מיליון טון ב-2010.
הדבר יהווה להערכתנו התפתחות שלילית לכיל, והחברה תתקשה למצוא אלטרנטיבה למשלוחים שיועדו להודו בתחילת השנה. קרייזמן מעדיף לנקוט בגישה השמרנית וטוען, כי שינויים זמניים בנתח השוק אינם בשורה לבאות.
"לדעתנו, לאורך זמן, שינויים בנתח שוק לא יכולים לשנות מהותית את מפת התחרות בשוק האשלג", הוא כותב. "שם המשחק בתעשייה היה ונשאר קיבולת. אם התחזית השורית של יצרניות האשלג תתממש, סין והודו יצטרכו לפנות ליצרניות הקנדיות והרוסיות כדי למלא אחר העלייה בביקוש".
בכלל פיננסים מצביעים על עלייה של יותר מ-100 דולר לטון במחירי הספוט עבור האשלג, למרות התנודתיות במחירי הסחורות החקלאיות (מחיר התירס צנח בכ-19% לעומת השיא באמצע יוני).
יצרניות האשלג ממשיכות לטעון כי לעולם חוסן, כפי שטען לאחרונה מנכ"ל אורלקלי, המצפה למחיר של 600 דולר לטון עד סוף השנה.
"למרות שהמגמה בשוק מתונה מכפי שהיתה ב-2008", כותב קרייזמן, "להערכתנו, תעשיית האשלג תתקשה לשחזר את הביקושים הנוכחיים ברמת מחירים של 550 דולר או יותר".
- 3.תשאלו את גלעד אלפר, מפמפם כל הזמן 67 שח לכיל. (ל"ת)מוסדי 08/07/2011 00:11הגב לתגובה זו
- 2.rulr 07/07/2011 15:44הגב לתגובה זולעניות דעתי, בלבולי ביצים, סתם ניסיון לספקולציה, אך כנראה ללא הצלחה. נחכה ונראה
- 1.צביקה 07/07/2011 14:40הגב לתגובה זוכלל פיננסים מקשקשים לא מבינים כלום כיל עם עסקאות אדירות באסיה שער המניה מינימום 65 בשבוע הקרוב
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
